שימושא רבא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 7:
==שימושא רבא==
 
אמר רבא האי מאן דבעי למיעבד תפילי מייתי אעא טבא תרין אצבעי על תרין אצבעי כעין תרי אצבעי ואי הוו טפי שפיר דמי ואי הוי בציר לא פסול. ונאפיר ביה תלתא נפירין בשוה ומפתי להון כי היכא דניעול בהון קילפא והויין ד' ראשין מעילאי עד מצעי וממצעי לתתאי הוי חד וסימניך ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. ועביד בכל נפירא חדא נקובתא מפיתחא לפיתחא וה"ל ארבע נפירין דתנן תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני ומייתי קילפא קשה דמן בהמה טהורה אבל דטמאה אסור. דתניא עורות של תפילין בין לכתיבה בין לחפיפה בין עורות נבילות בין עורות טריפות בין בגויל בין בקלף ובלבד שיהו עבודין כהלכתן. במה דברים אמורים בעורות הנאכלים בחיין. ומחפא לההוא אעא בקילפא וחייט ליה עד דמייבש טובא. ומפיק ליה לאעא ואייתר קילפא בנוייא.

ויכתוב הני ד' פרשיות דאמור רבנן בקלפא ומהדר ליה סופא (סופא) לאפה
* ומשוי פרשתא דקדש לימיניה בביתא קמא
* ופרשתא דסמיך ליה והיה כי יביאך בביתא תנינא
* ופרשתא דשמע בביתא תליתאי
* ופרשתא והיה אם שמוע בביתא רביעתא.

אמר אביי אי כתביה בגויל שפיר דמי ואי לא לכתבינהו בקלפא לאפי בישרא ובגויל לאפי שערא. [{{ממ|מנחות דף |לד |א]}} ואמר רב יהודה אמר רב כל אות שאין גויל מקיף לה מארבע רוחותיה פסולה ההוא לאפרושי בעלמא דתנן וחכ"א צריך שיהא בין אות לאות כמלא חוט השערה והלכה כוותיה דאביי. ואי הוי איפכא פסולה. וכן במזוזה וכן בס"ת. ובעי למכרך קימעי בשערי דתורא כי היכי דלא ליטנפו ומיפתחי. ואידך נמי דלידכור לעגלא דלא ליחטי כדכתיב המעט לנו עון פעור. וליכרוך עליה קילפא או שולפא ובעי למתפר להו בגידי דאמר רב פפא ובתפרן ובאלכסונן [שם לה א] וא"ד בגידי שור איבעי להו תפר להו בגידי בהמה דקה מו. פלוגתא היא ולא איפשיטא לן. וענין דלא איפשיטא לן עבדינן לחומרא. וא"ד משמיה דרב יוסף מותר. ותריסר תפירי ליהוו בהון לבר מדנפק ועייל. ואמר רבא אי הוו עשרה לא הוי פסולה מ"ט דמדשקלה מלכא ושמשא אשתיור עשרה. א"ר פפא משמיה דאביי אי הוו ארביסר שפיר דמי דכד מוספת מנשה ואפרים הוי להו ארביסר. ובעי דליצור בקילפא דביתא צורת דשי"ן דימינא תלתא רישין ודשמאל ד' רישין. אמר אביי אי הוו איפכא פסול. ומאן דכתב תפילין או מזוזה או ס"ת בעי למיבדק להו בחסירות ויתירות. ולא יכתב להו אלא מאן דהוי במצות דכתיב וכתבתם וקשרתם כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה [וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה] אמר רבא כל אלפא ביתא דאתוותא דתני דהוי בתפילין עשרים וחמש ואלו הן ח"ץ ו"ס ש"י ל"מ ע"ת בפרשת קדש בפ"ר הז"ם א"ך ד"ק חכ"ה ט"ט בפרשת והיה כי יביאך. ודמזוזה שעטנ"ז ג"ץ שבעה בפרשת [שמע] והיה אם שמוע. וזהו פירושן. ח"ץ דחמץ ד' ד' תגי ו"ס דהיבוסי ג' ג' תגי למ"ע דלמען ד' ד' תגי ת' דתורת ג' תגי [יבאך חסר יו"ד] ב' דיבאך פ"ר דפטר ג' ג' תגי [הז"ם דהזכרים ג' ג' תגי] א"ך דישאלך ד' ד' תגי ד' דיד ק' דהקשה ג' ג' תגי ח' דלשלחנו ד' תגי כ"ה דידכה ג' ג' תגי ט"ט דלטוטפת ה' ה' תגי שעטנ"ז ג"ץ ש"ע דשמע ט"ט דלטוטפת ד' ד' תגי נ' דלנפשך ז"ז דמזוזות ג' דדגנך ץ' דהארץ ג' ג' תגי:
 
ותריסר תפירי ליהוו בהון לבר מדנפק ועייל. ואמר רבא אי הוו עשרה לא הוי פסולה מ"ט דמדשקלה מלכא ושמשא אשתיור עשרה. א"ר פפא משמיה דאביי אי הוו ארביסר שפיר דמי דכד מוספת מנשה ואפרים הוי להו ארביסר. ובעי דליצור בקילפא דביתא צורת דשי"ן דימינא תלתא רישין ודשמאל ד' רישין. אמר אביי אי הוו איפכא פסול.
 
ומאן דכתב תפילין או מזוזה או ס"ת בעי למיבדק להו בחסירות ויתירות. ולא יכתב להו אלא מאן דהוי במצות דכתיב "וכתבתם וקשרתם" -- כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה [וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה].
 
אמר רבא כל אלפא ביתא דאתוותא דתגי דהוי בתפילין עשרים וחמש ואלו הן ח"ץ ו"ס ש"י ל"מ ע"ת בפרשת קדש בפ"ר הז"ם א"ך ד"ק חכ"ה ט"ט בפרשת והיה כי יביאך. ודמזוזה שעטנ"ז ג"ץ שבעה בפרשת [שמע] והיה אם שמוע. וזהו פירושן. ח"ץ דחמץ ד' ד' תגי ו"ס דהיבוסי ג' ג' תגי למ"ע דלמען ד' ד' תגי ת' דתורת ג' תגי [יבאך חסר יו"ד] ב' דיבאך פ"ר דפטר ג' ג' תגי [הז"ם דהזכרים ג' ג' תגי] א"ך דישאלך ד' ד' תגי ד' דיד ק' דהקשה ג' ג' תגי ח' דלשלחנו ד' תגי כ"ה דידכה ג' ג' תגי ט"ט דלטוטפת ה' ה' תגי שעטנ"ז ג"ץ ש"ע דשמע ט"ט דלטוטפת ד' ד' תגי נ' דלנפשך ז"ז דמזוזות ג' דדגנך ץ' דהארץ ג' ג' תגי:
 
אמר רבא כל תפילי דלא בדיקי בהנך אתוותא פסולי והני פרשיות דאמרינן לכתוב להו בהדי הדדי ולשוינהו בדרישא ואי אינש דוקנא הוא כתב להו שלא מן הכתב וכן במזוזה. הכא לא בעי שרטוט והתם בעי שרטוט. ובעי דליפשו רצועה עד דמטא לכריסא מן ימינא ולחדיא מן שמאלא. וליצור ליה דמות דלי"ת. מעייף דתרתי רישין דרצועה בהדי הדדי ומעייל חד בגו חד ורישא דהאי בעופתא דהאי [ורישא דהאי בעופתא דהאי] ולהוי כמין דלי"ת. דא"ר יעקב א"ר יוחנן קשר של תפילין הלכה למשה מסיני ולהוי הנך רצועות אוכמיתא דתנן רצועות שחורות הלכה למשה מסיני ודדרעא הוי כולה חד נפירא באצבע דקאי בארבע אפירו ולכתוב לפרשיתא לכולהו לחד ומשוי להו בגוה וליצר ברצועה דמות יו"ד ובעי דלמטו רצועתא כדקשיר בדרעא עד אצבעתא גווייתא דתנן שיעור רצועות תפילין של יד עד שיגיע לאצבע צרדה. ואם החליף פרשיות של תפילין זה בזה בהיפך פסולין. ואם נפסקו ג' חוטין בתפרן פסולין. וצריך למיבדק להו כל ז' שנים תרי זימני: