אילת השחר (מלבי"ם)/פרק מד: הבדלים בין גרסאות בדף

<קטע התחלה=כלל תכט/>'''היציאה''' היא תמיד מחוץ למחיצה, או על כל פנים מחיצה הגיונית (<small>[[התורה והמצוה ויקרא טז טז-יט#סימן מה|אחרי ס' מה]] , שמיני ס' כה</small>), או היוצא מן הגוף לחוץ (<small>[[התורה והמצוה ויקרא טו טז-יח#סימן קנט|מצורע ס' קנט]]</small>)

וכשיאמר "'''ויצא אל''' פתח הבית" נפרש תחת המשקוף. אבל כשאמר "'''ויצא מן''' הבית" פירושו שיצא לגמרי (<small>[[התורה והמצוה ויקרא יד לז-לט#סימן צ|מצורע סימן צ]]</small>)<קטע סוף=כלל תכט/>

<קטע התחלה=כלל תל/>'''ביאה''' במקצת לאו שמיה ביאה (<small>[[התורה והמצוה ויקרא יד מה-נו#סימן קט|מצורע סימן קט]]</small>). וכן מה שכתוב "במים יובא" למדו שפירושו בפעם אחד, לא חלק אחר חלק . (<small>שמיני סימן קכב</small>)<קטע סוף=כלל תל/>

<קטע התחלה=כלל תלא/>'''יציאה וביאה''', וכן '''הוצאה והובאה''', יהיה בבחינת כוונת המדבר.{{ררר}} כשישקיף על התנועה ממה שממנו -- ישמש בלשון 'יציאה'. וכשישקיף אל מה שאליו ישמש בלשון 'ביאה'. עד שלכן יתפס ברשות אחד לפעמים יציאה ולפעמים ביאה (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ו כג#סימן עג|צו סימן עג]]</small>)<קטע סוף=כלל תלא/>

<קטע התחלה=כלל תלב/>לשון '''שיבה''' מורה ששב אל המקום או אל הענין שהיה בו תחלה. ויש בזה בחינה בלשון ובכוונת המדבר (<small>[[התורה והמצוה ויקרא יד מג-מד#סימן קג|מצורע ס' קג]] . [[התורה והמצוה ויקרא כב יג-טז#סימן צז|אמור ס' צז]]</small>)<קטע סוף=כלל תלב/>

<קטע התחלה=כלל תלג/>פעל '''ישב''' הועתק מענין הישיבה אל כל דבר המתעכב והנח על ענין אחד . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא יב ג-ד#סימן טו|תזריע ס' טו]], [[התורה והמצוה ויקרא יב ה#סימן כ|וסימן כ]] . [[התורה והמצוה ויקרא כג מא-מד#סימן רד|אמור ס' רד]], [[התורה והמצוה ויקרא כג מא-מד#סימן רה|וסימן רה]]</small>)<קטע סוף=כלל תלג/>

<קטע התחלה=כלל תלד/>יש הבדל בין '''קרב''' ובין '''נגש'''.{{ררר}} שהקריבה היא בשנים שוים, וההגשה היא בקטן לפני גדול ובכ"מ שיש בו טורח או מורא (<small>שמיני ס' ה, וסימן ח</small>)

'''ומקריב ומגיש''' שגבי קרבן מובדלים במה ש'מקריב' מורה על קרבן קבוע ו'מגיש' מורה על קרבן בלתי קבוע (<small>[[התורה והמצוה ויקרא כא טז-כ#סימן מג|אמור ס' מג]]</small>)<קטע סוף=כלל תלד/>

<קטע התחלה=כלל תלה/>יש הבדל בין '''עמד''' ובין '''ניצב'''.{{ררר}} העמידה היא רק הפך הישיבה, וההתיצבות מורה שמתחזק לעמוד במקום ההוא . (<small>שמיני סימן ה</small>)<קטע סוף=כלל תלה/>

<קטע התחלה=כלל תלו/>יש '''הליכה''' פעליית והליכה מוסריית או הגיונית. ובעל הלשון ישמש לרוב על הליכה הגיונית מוסריית מליצית בבנין הכבד -- '''אהלך'''. ואם בא בבנין הקל על הליכת הנפש -- ירצה שילך בדרך זה בקביעות.

ולשון '''מתהלך''' בהתפעל מורה הליכה הנה והנה כדי לטייל או להתהלך לפני או אצל נושא אחר . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא יח ב-ז כד-ל#סימן קמא|אחרי סימן קמא]]</small>)<קטע סוף=כלל תלו/>

<קטע התחלה=כלל תלז/>'''פנה''' הוא ששם פניו לאיזה דבר. ויהיה לפעמים לעשות בו מעשה ולפעמים רק להסתכל בלבד. (<small>[[התורה והמצוה ויקרא יט א-ד#סימן ו|קדושים סימן ו]]</small>)

ואצל ה' -- בפניה לטובה בא שימוש מלת "'''אל'''", "ופניתי אליכם"; ולרעה בא '''שימוש הב{{'}}''' -- "ונתתי פני בכם" . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא יז י-יב#סימן קח|אחרי סימן קח]]</small>)<קטע סוף=כלל תלז/>

<קטע התחלה=כלל תלח/>פעל '''פנה''' מהכבד יורה שמסיר דבר שמזיק אל המקום אשר הוא שם.

ויש הבדל בין '''מפנה''' ובין '''מבער'''. המפנה מסלק לצד אחר והמבער מבער מן העולם . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא יד לג-לו#סימן פד|מצורע סימן פד]]</small>)<קטע סוף=כלל תלח/>

<קטע התחלה=כלל תלט/>יש הבדל שין '''שלח''' בקל ובין '''שילח''' בכבד.{{ררר}} שכל שליחות שתכליתו החזרה יבוא בקל, וכל שאינו לחזרה יבוא בכבד; ומהם לויה ומהם גירושין. וכל שליחות בכבד שלא נזכר המקום שאליו משלח יהיה תיכף כשמוציא הדבר מרשותו . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא טז כו-כח#סימן סה|אחרי סימן סה]]</small>)<קטע סוף=כלל תלט/>

<קטע התחלה=כלל תמ/>יש הבדל בין "'''פרש ידיו"''' ובין "'''נשא כפיו'''".{{רווח קשיח|1}} פרישת כפים לתפלה, ונשיאת כפים היא לדוכן . (<small>שמיני סימן טו</small>)<קטע סוף=כלל תמ/>

<קטע התחלה=כלל תמא/>יש הבדל בין '''נזר''' ובין '''נסג'''. שהנזר פורש מן הדבר מפני פרישות וקדושה; אם באמת, אם לפי דמיונו . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא כב א-ג#סימן סב|אמור ס' סב]]</small>)<קטע סוף=כלל תמא/>

<קטע התחלה=כלל תמב/>פעל '''דמם''' נבדל מן '''מחריש שותק''' שמורה שהפסיק מן הדיבור שהיה מדבר . (<small>שמיני סימן יז</small>)<קטע סוף=כלל תמב/>