אילת השחר (מלבי"ם)/פרק מג: הבדלים בין גרסאות בדף

<קטע התחלה=כלל תטז/>יש הבדל בין פעל '''{{'}}קרא' שאחריו למ"ד השימוש''' -- שאז הקרוא רחוק מן הקורא, ובין פעל '''{{'}}קרא' שאחריו מלת "אל"''' -- שהקרוא לפני הקורא ומזמינהו אל הדיבור (<small>[[התורה והמצוה ויקרא א א#סימן א|ויקרא סי' א]] . שמיני סי' ב</small>) .<קטע סוף=כלל תטז/>

<קטע התחלה=כלל תיז/>'''{{'}}קריאה{{'}}''' - עיקר ענינו על הקירוב. ובמקום שבא על הריחוק הוא קריאת השם כמו "סורו טמא קראו למו", או מענין הכרזה (<small>[[התורה והמצוה ויקרא יג מד-מז#סימן קנה|תזריע סימן קנה]]</small>). <קטע סוף=כלל תיז/>

<קטע התחלה=כלל תיח/>ויש הבדל בקריאת השם. ש'קרא' הבא על קריאת השם שאחריו מלת "את" -- מציין קריאת השם העיקרי. וכשאחריו למ"ד השימוש -- מציין קריאת שם טפל נוסף על העיקר (<small>[[התורה והמצוה ויקרא כג א-ד#סימן קמא|אמור ס' קמא]]</small>) <קטע סוף=כלל תיח/>

<קטע התחלה=כלל תיט/>גדר '''{{'}}ההודאה{{'}}''' הוא הפך הכפירה, והוא שמפרסם בפיו דבר שטבע בני אדם להעלימו.

( <small>[[התורה והמצוה ויקרא ה ה-ו#סימן שיט|ויקרא סימן שיט]]</small> )<קטע סוף=כלל תיט/>

<קטע התחלה=כלל תכ/>יש הבדל בין '''{{'}}מכחיש{{'}}''' ובין '''{{'}}מכחד{{'}}'''.

( <small>[[התורה והמצוה ויקרא ה כא-כב#סימן שעא|ויקרא סימן שעא]]</small> )<קטע סוף=כלל תכ/>

<קטע התחלה=כלל תכא/>ויש הבדל בין '''{{'}}כחש{{'}}''' שבא אחריו שימוש הב' ובין אם בא אחריו שימוש הלמ"ד.

'''וכחש וכחד''' שאין שום שימוש אחריהם מובדלים במה שהמכחד הוא בדבר שאין ידוע והמכחש הוא בדבר ידוע . ( <small>[[התורה והמצוה ויקרא ה כא-כב#סימן שעא|ויקרא סימן שעא]]</small> )<קטע סוף=כלל תכא/>

<קטע התחלה=כלל תכב/>ויש הבדל בין '''כחש''' ובין '''שקר'''. שהשקר יצויר גם בדבר שאי אפשר לדעתו כלל . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה כא-כב#סימן שעה|ויקרא ס' שעה]] . [[התורה והמצוה ויקרא יט יא-יד#סימן כד|קדושים ס' כד]]</small>)<קטע סוף=כלל תכב/>

<קטע התחלה=כלל תכג/>ויש הבדל בין '''נשבע לשקר''' ובין '''נשבע על שקר'''.{{ררר}} שעם שבועת שקר בא תמיד שימוש הלמ"ד, ולא בא אחריו מלת "על" רק כטעם ''בעבור'' לציין הדבר שבעבורו נשבע . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה כא-כב#סימן שעה|ויקרא ס' שעה]], [[התורה והמצוה ויקרא ה כג-כה#סימן שפג|וסימן שפג]]</small>)<קטע סוף=כלל תכג/>

<קטע התחלה=כלל תכד/>יש הבדל בין '''{{'}}עד{{'}}''' ובין '''{{'}}עונה{{'}}'''.{{ררר}} 'עונה' יקרא מצד ההגדה בבית דין ויבוא עמו שימוש הב'. ושם 'עד' נקרא מצד שהוא מיועד וכשר לעדות ומצד שהוא המתרה בו. ורק הכשר לעדות, ואף שלא יגיד לפני הבית דין. (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה א#סימן רצו|ויקרא סימן רצו]]</small>)<קטע סוף=כלל תכד/>

<קטע התחלה=כלל תכה/>יש הבדל בין '''מעל''' ובין '''בגד'''.{{ררר}} 'הבגידה' היא אשר ישקר בחברו בנסתר 'והמעילה' הוא השיקור והשינוי המפורסמת. וקרוב עם שתופס מעיל ובגד שהבגד מתכסה בו מלמטה והמעיל עוטף בו מלמעלה . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה טו#סימן שמו|ויקרא סימן שמו]]</small>)<קטע סוף=כלל תכה/>

<קטע התחלה=כלל תכו/>יש הבדל בין "'''לא תשיג'''" ובין "'''לא תגיע ידו'''". כי יש הבדל בין השגה להגעה.{{ררר}} '''ההשגה''' היא פעולה נעשית בעצם הפעול ונקשר עם מלת "את" שמשיג את הדבר, '''וההגעה'''{{הערה|<small>כאן הגהתי. ובדפוס כתוב "וההגדה" ונ"ל כטעות -- ויקיעורך</small>}} היא בעצם הפועל ונקשר עם מלת "אל" שמגיע אל הדבר.{{רווח קשיח|1}} ולכן יזכיר העדר המציאה תמיד בלשון 'השגה'. וכשמזכיר בלשון 'הגעה' מדבר שהשיג את הדבר ובכל זה אין ידו מגעת מצד עצמו כי העני וצריך למכרו.

( <small>[[התורה והמצוה ויקרא ה ה-ו#סימן שכה|ויקרא סימן שכה]]</small> )<קטע סוף=כלל תכו/>

<קטע התחלה=כלל תכז/>שם '''מד''' נבדל מן '''בגד שמלה''' במה שמורה על הבגד המכוין למידת הלובש ( <small>[[התורה והמצוה ויקרא ו ג-ו#סימן ז|צו סימן ז]]</small> ).

ושם 'בגד' בא תמיד בלשון זכר. ומה שכתב "על הבגד אשר יזה עליה" בא ללמד שלא בא על הבנה המדויקת רק על המורחבת שכולל כל בגדים, אף שאינם צמר ופשתים. ( <small>[[התורה והמצוה ויקרא ו כ#סימן סה|צו סימן סה]]</small> ){{הערה|<small>כאן הגהתי. ובדפוס חסר מקור הסימן ובנוסף נפל טעות סופר "ושם בגד בא תמיד לשון נקבה". ותיקנתי על פי דברי רבינו בסימן סה. ודו"ק -- ויקיעורך</small>}}<קטע סוף=כלל תכז/>

<קטע התחלה=כלל תכח/>יש הבדל בין '''דשן''' ובין '''אפר'''.

* אבל שם '''אפר''' כולל כל הנשרף. וכשבא על דבר דשן שנשרף יקרא בשם 'דשן' תיכף כששלט בו האש. אבל בשם 'אפר' לא יקרא עד שנעשה כאבק (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ו ג-ו#סימן יא|צו ס' יא]]</small>)<קטע סוף=כלל תכח/>