אילת השחר (מלבי"ם)/פרק לט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגי קטע
שורה 2:
 
===כלל שסג===
<קטע התחלה=כלל שסג/>'''[ חטא עון פשע ]'''{{ררר}} פעל '''חטא''' נאמר על הנטיה מדרך הראוי וכולל בין שוגג בין המזיד, כל שלא היה בסבת כפירה ומינות. ועל כן הוצרך לומר "כי תחטא בשגגה" . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ד ב#סימן קצב|ויקרא ס' קצב]], [[התורה והמצוה ויקרא ה טו#סימן שמח|וסימן שמח]]</small>)
 
אבל אם באו השמות בדיוק, וכל שכן כשנרדפים יחד, יציין בשם '''חטא''' את השוגג, ובשם '''עון''' את המעוה מצד השכל שהוא המזיד, ובשם '''פשע''' יציין את המורד בשאט נפש . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ד ב#סימן קצב|ויקרא ס' קצב]] . [[התורה והמצוה ויקרא טז ה-ו#סימן כא|אחרי ס' כא]], [[התורה והמצוה ויקרא טז כ-כב#סימן נה|וסימן נה]]</small>)
 
ולפי זה המעוה הוא הפך השוגג, והפשע הוא הפך האונס, והחוטא הוא הפך הספק . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא טז כ-כב#סימן נה|אחרי סימן נה]]</small>)<קטע סוף=כלל שסג/>
 
===כלל שסד===
<קטע התחלה=כלל שסד/>פעל 'חטא' יבוא אחריו '''שימוש הלמ"ד ושימוש הב' ושימוש המ"ם'''.
* חטא '''שאחריו למ"ד''' מורה העצם שאליו חטא
* '''ושאחריו ב{{'}}''' יורה העצם שבו חטא . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ד ב#סימן קצד|ויקרא ס' קצד]], [[התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד#סימן רמז|וסימן רמז]], [[התורה והמצוה ויקרא ד כג#סימן רסד|וסימן רסד]]</small>)
* '''ושאחריו מ"ם''' מורה שחטא במקצת הדבר . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה טו-טז#סימן שמט|ויקרא ס' שמט]], [[התורה והמצוה ויקרא ה טו-טז#סימן שנג|וסימן שנג]]</small>)
* וחטא '''שאחריו מלת "על"''' מציין הסבה שבסבתה חטא . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד#סימן רמז|ויקרא ס' רמז]], [[התורה והמצוה ויקרא ה ה-ו#סימן שכ|וסימן שכ]]</small>)<קטע סוף=כלל שסד/>
 
===כלל שסה===
<קטע התחלה=כלל שסה/>פעל '''{{'}}אשם{{'}}''' מציין העונש שמגיע על החטא. ויבוא לעפמים על העונש עצמו ולפעמים יבוא על החטא בבחינה שהוא מכיר שמחויב עונש . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה יח-יט#סימן שסט|ויקרא ס' שסט]]. ועוד [[התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד#סימן רמו|ויקרא ס' רמו]]{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס 'סימן רמז' - ויקיעורך}}, [[התורה והמצוה ויקרא ה כג-כה#סימן שפט|וסימן שפט]], [[התורה והמצוה ויקרא ה כו#סימן שצב|וסימן שצב]]</small>)
 
ועל כן לא בא רק על חמשה דברים -- גזילות, מעילות, שפחה חרופה, נזיר, מצורע -- כמו שבאר הרמב"ן ז"ל הטעם בזה . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה יח-יט#סימן שסט|ויקרא ס' שסט]]</small>).{{ררר}} ומה שקרא לחטאת עולה ויורד שני פעמים בשם 'אשם' -- בא לדרוש שדינו כאשם . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה ה-ו#סימן שכא|ויקרא ס' שכא]]</small>)<קטע סוף=כלל שסה/>
 
===כלל שסו===
<קטע התחלה=כלל שסו/>יש הבדל בין '''{{'}}שגה{{'}}''' (מנחי ל"ה) ובין '''{{'}}שגג{{'}}''' מן הכפולים.{{ררר}} 'שגה' היא טעות עיוני שטעה על ידי העיון או החושים וכדומה. ו'שגג' הוא שגגה מעשיית. וזה יהיה
* אם על ידי טעות עיוני קודם לו, כמו אכל חלב שנדמה לו שמותר לאכלו.
* או בלא עיון כגון שנתחלף לו חלב בשומן . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד#סימן רמג|ויקרא ס' רמג]], [[התורה והמצוה ויקרא ד ב#סימן קצב|וסימן קצב]]</small>)
 
'''השגיאה''' מיוחסת להסנהדרין '''והשגגה''' אל ההמון ( <small>שם</small> )<קטע סוף=כלל שסו/>
 
===כלל שסז===
<קטע התחלה=כלל שסז/>פעל '''{{'}}שגה{{'}}''' (מנחי ל"ה) בא אחריו שימוש הב' או שימוש המ"ם.
* והוא, שאם יציין הפעול שעשו אותו על ידי שגיאה -- בא שימוש הב'. כמו "למה תשגה בני בזרה".
* ואם יציין הפעול שלא עשו אותו על ידו שגיאה -- בא שימוש המ"ם, כמו {{ממ|תהילים|קיט|קיח}} "סלית כל שוגים מחוקיך" . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד#סימן רמד|ויקרא סימן רמד]]</small>)<קטע סוף=כלל שסז/>
 
===כלל שסח===
<קטע התחלה=כלל שסח/>יש הבדל בין לשון "'''בשגגה'''" או "'''בבלי דעת'''", ובין לשון "'''ולא ידע'''".{{רווח קשיח|1}} שהשוגג בעת מעשהו יצוין במלת "בשגגה" או "בבלי דעת", אבל במלות "ולא ידע" מציין שלא ידע מעשה שעשה זולתו או מעשה שעשה כבר או מציין שאינו יודע איך יפעול . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה יז-יח#סימן שסא|ויקרא סימן שסא]]</small>)<קטע סוף=כלל שסח/>
 
===כלל שסט===
<קטע התחלה=כלל שסט/>יש הבדל בין לשון '''{{'}}שגיאה{{'}}''' (מנחי ל"ה), ובין לשון '''{{'}}הפלאה{{'}}''', ובין לשון '''{{'}}העלמה{{'}}'''.
* שבעת ידרוש ויחקור לדעת את הדבר ואינו יכול לדעתו ישמש בלשון '''הפלאה'''
* ובעת שעיין בדבר ועלה בעיונו משפט כוזב הפך האמת ישמש בלשון '''שגיאה'''
* ועל ההעלמה בכלל ישמש בלשון '''העלמה''', שהעלמה כוללת כל שאינו יודע איזה דבר, יהיה מאיזה סבה שיהיה.{{ש}}
( <small>[[התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד#סימן רמג|ויקרא סימן רמג]]</small> )<קטע סוף=כלל שסט/>
 
===כלל שע===
<קטע התחלה=כלל שע/>ובכל מקום שסמך ההעלמה אל העינים [כמו "'''ונעלם מעיני''' אשה"] ירמוז שהיה לו עינים לראות את הדבר.
 
וכשיאמר על הכלל "ונעלם מעיני הקהל" -- ירמוז על הסנהדרין שהם עיני הכלל{{ש}}
( <small>[[התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד#סימן רמג|ויקרא ס' רמג]], [[התורה והמצוה ויקרא כ א-ה#סימן צד|קדושים ס' צד]]</small> )<קטע סוף=כלל שע/>