סימן סיבה והבדלה/חלק א: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 62:
==
התוספתא [חולין ג, ז \ כא] ובעקבות זאת גם הגמרא דנה בסימני חיה לאחר סימני הבהמה. בתוספתא ישנה מחלוקת:
: "אלו הן סימני חיה כל שיש לה קרנים וטלפים. ר' דוסא אומר יש לה קרנים אי אתה צריך לשאל על הטלפים".
הגמרא מסבירה שההבחנה בין חיה ובהמה אינה נדרשת לשם טהרה אלא כדי לדעת האם יש בהם איסור חלב ועוד דינים התלויים הבדל בין חיה לבהמה . ואף על פי כן נחלקו הראשונים [תוספות שם נט, א] האם מדובר כאן רק בסימני חיה או גם בסימני בהמה:
* א. לדעת ריב"ם, ת"ק סובר שיש צורך בקרניים כדי להבחין בין חיה לבהמה, ואילו הטלפיים נועדו להבחין בין טהורה לטמאה. ובניגוד לבהמות שביניהן יש את החזיר, בין החיות אין מפרסת פרסה ושוסעת שסע שאינה מעלה גרה . ולעומת זאת לדעת ר' דוסא, אין חיה טמאה שיש לה קרניים, וממילא הקרניים משמשות גם כסימן טהרה.
* ב. ר"ת כותב, שטלפיים הם גם סימן המבחין בין חיה לבהמה , ולדעת חכמים יש צורך גם בקרניים, ולדעת ר' דוסא ניתן להסתפק בקרניים.
* ג. תוספות סובר כר"ת שטלפיים הם סימן המבחין בין חיה לבהמה, אלא שהוא סובר שלפי חכמים מספיק סימן אחד - קרניים כקרני חיה או טלפיים כטלפי חיה, ולפי ר' דוסא קרני חיה מוכיחות וטלפי חיה לא, כי יש טלפי חיה הדומות לבהמה. וכן כתב רבנו ירוחם [נתיב טו, ח"ה, כ].
הבית יוסף [יו"ד, פ] מביא את דברי רבנו ירוחם, וכותב:
"וכיון שאין אנו מוכרחים לפרש כרבנו תם, לא רצה לפסוק הלכה כמותו להקל, וכן נראה שהוא דעת שאר הפוסקים שלא הזכירו סימן זה דטלפים".
ואכן בשו"ע [שם פ, א] פסק כריב"ם. וצריך עיון - הרי שיטת רבנו תם כפי שהיא מובאת בתוספות, אינה להקל אלא להחמיר, שהרי הוא פוסק שלדעת חכמים יש צורך גם בקרניים וגם בטלפיים לזיהוי בהמה, וממילא כל שאין לה טלפיים אע"פ שיש לה קרניים חלבה אסור, וממילא הנימוק של הבית יוסף מדוע לא פסקו כרבנו תם - לכל הפחות להחמיר - אינו שייך, ועל כן עלינו לברר מדוע נפסקה הלכה שלא כרבנו תם .
כמו כן, יש לעיין לשיטת ריב"ם, במה חלקו חכמים ור' דוסא, האם מדובר במחלוקת מציאותית האם קיימות חיות טמאות עם קרניים?
לגבי סימן הקרניים קיימת שקלא וטריא אשר בסופה מתברר שיש צורך במספר מאפיינים לקרניים כדי לשלול את האפשרות שמדובר בעז או שור. הראשונים נחלקו לגבי פירושם של המאפיינים:
'''א. מפוצלות:'''
1. רש"י באר - קרניים מפוצלות זו מזו ("כענפים היוצאים מן הבד" [פרי מגדים יו"ד פ, משבצות זהב
ב]). 2. תוספות באר שמדובר ב'ביצול', קרניים הזקופות בעיקרם וכפופות בחלקם העליון.
מאפיין זה מלמד כשלעצמו שהקרניים הם קרני חיה, ואילו המאפיינים המובאים לקמן יחד מלמדים שמדובר בחיה, כאשר נחלקו הראשונים בשאלה אלו מהם נדרשים להלכה:
שורה 84 ⟵ 89:
3) לדעת רש"י ע"פ הסבר רשב"א [חולין נט, ב], יש צורך רק במאפיינים ג - ה.
ואף לגבי מהותם של המאפיינים נחלקו כפי שנראה:
ב. כרוכות:▼
▲'''ב. כרוכות:'''
1. רש"י, לשון ראשון - עשויות שכבות, וכ"כ רשב"א ר"ן וכן פסק רמ"א [בשו"ע שם].
2. רש"י לשון שני - עגולות .
'''ג. חרוקות \ חדוקות:'''
1. רש"י וטור - חרוקות - מלאות חריצים, וכן פסק רמ"א.
2. רמב"ן ורשב"א ור"ן - חדוקות - מהודקות, בניגוד לקרני השוק שאפשר לקלפם לשכבות.
'''ד. הדורות \ חדורות'''
1. פרוש ראשון ברש"י ורשב"א - עגולות (בחתך שלהם לעומק), וכן פסק רמ"א.
2. פרוש שני ברש"י - מחודדות.
'''ה. מיבלע חרקיהו'''
1. רש"י - החריצים שהוזכרו בסע' ג-1 צריכים להיות צמודים ומובלעים זה בזה.
2. רשב"א ור"ן הגלדים שהוזכרו בסע' ב-1, ושבסע' ג-2 הוזכר שהם צריכים להיות מהודקים, צריכים גם להיות מובלעים זה בזה.
שורה 99 ⟵ 109:
בעקבות המחלוקת הענפה הזו יש לעיין מה ההסברים השונים למהלך הגמרא והפענוח של סוגי הקרניים מלמדים אותנו על מהותם של סימני חיה, וכמו כן מהם ההבדלים בין שימוש בסימנים לעניין טהרה ובין שימוש בסימנים לעניין הבחנה בין חיה לבהמה .
==סימני עוף==
המשנה [נט, א] מלמדת:
| |||