אילת השחר (מלבי"ם)/פרק מג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4:
 
===כלל תיז===
'''{{'}}קריאה{{'}}''' - עיקר ענינו על הקירוב. ובמקום שבא על הריחוק הוא קריאת השם כמו "סורו טמא קראו למו", או מענין הכרזה (<small>[[התורה והמצוה ויקרא יג מד-מז#סימן קנה|תזריע סימן קנה]]</small>).
 
===כלל תיח===
שורה 18:
===כלל תכ===
יש הבדל בין '''{{'}}מכחיש{{'}}''' ובין '''{{'}}מכחד{{'}}'''.
* 'המכחד' מעלים הדבר מחברו, והוא לרוב בשוא"ת, ונקשר עם הדבר עצמו, ונמצא על דברים נעלמים בכלל
* אבל 'המכחש' יאמר הדבר הפך האמת{{ש}}
( <small>[[התורה והמצוה ויקרא ה כא-כב#סימן שעא|ויקרא סימן שעא]]</small> )
שורה 29:
ועל כן הכחשה נגד ה' כשבא אצל ישראל בא אחריו שימוש הב', כי אותותיו ונפלאותיו יענו כחשם בפניהם; ואצל עכו"ם בא אחריו שימוש הלמ"ד.
 
'''וכחש וכחד''' שאין שום שימוש אחריהם מובדלים במה שהמכחד הוא בדבר שאין ידוע והמכחש הוא בדבר ידוע . ( שם<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה כא-כב#סימן שעא|ויקרא סימן שעא]]</small> )
 
===כלל תכב===
ויש הבדל בין '''כחש''' ובין '''שקר'''. שהקשרשהשקר יצויר גם בדבר שאי אפשר לדעתו כלל . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה כא-כב#סימן שעה|ויקרא ס' שעה]] . [[התורה והמצוה ויקרא יט יא-יד#סימן כד|קדושים ס' כד]]</small>)
 
===כלל תכג===
שורה 38:
 
===כלל תכד===
יש הבדל בין '''{{'}}עד{{'}}''' ובין '''{{'}}עונה{{'}}'''.{{ררר}} 'עונה' יקרא מצד ההגדה בבית דין ויבוא עמו שימוש הב'. ושם 'עד' נקרא מצד שהוא מיועד וכשר לעדות ומצד שהוא המתרה בו;. ורק הכשר לעדות, ואף שלא יגיד לפני הבית דין. (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה א#סימן רצו|ויקרא סימן רצו]]</small>)
 
===כלל תכה===
שורה 46:
יש הבדל בין "'''לא תשיג'''" ובין "'''לא תגיע ידו'''". כי יש הבדל בין השגה להגעה.{{ררר}} '''ההשגה''' היא פעולה נעשית בעצם הפעול ונקשר עם מלת "את" שמשיג את הדבר, '''וההגעה'''{{הערה|<small>כאן הגהתי. ובדפוס כתוב "וההגדה" ונ"ל כטעות -- ויקיעורך</small>}} היא בעצם הפועל ונקשר עם מלת "אל" שמגיע אל הדבר.{{רווח קשיח|1}} ולכן יזכיר העדר המציאה תמיד בלשון 'השגה'. וכשמזכיר בלשון 'הגעה' מדבר שהשיג את הדבר ובכל זה אין ידו מגעת מצד עצמו כי העני וצריך למכרו.
 
וביולדת תפס "'''לא תמצא ידה'''" כי בעלה מביא עבורה והיא אינה לא משגת ולא מגעת רק מוצאת דרך מציאה על ידי בעלה.{{ש}}
( <small>[[התורה והמצוה ויקרא ה ה-ו#סימן שכה|ויקרא סימן שכה]]</small> )
 
שורה 52:
שם '''מד''' נבדל מן '''בגד שמלה''' במה שמורה על הבגד המכוין למידת הלובש ( <small>[[התורה והמצוה ויקרא ו ג-ו#סימן ז|צו סימן ז]]</small> ).
 
ושם 'בגד' בא תמיד בלשון נקבהזכר. ומה שכתב "על הבגד אשר יזה עליה" בא ללמד שלא בא על הבנה המדויקת רק על המורחבת שכולל כל בגדים, אף שאינם צמר ופשתים. ( [[התורה והמצוה ויקרא ו כ#סימן סה|צו סימן סה]] ){{הערה|<small>כאן הגהתי. ובדפוס חסר מקור הסימן ובנוסף נפל טעות סופר "ושם בגד בא תמיד לשון נקבה". ותיקנתי על פי דברי רבינו בסימן סה. ודו"ק -- ויקיעורך</small>}}
 
===כלל תכח===
יש הבדל בין '''דשן''' ובין '''אפר'''.
* ששם 'דשן' לא בא בתנ"ך רק על דברים שמנים הנשרפים שהאש מסיר את הדשן והשומן. (<small>ויש הבדל בין '''דשן''' ו'''שמן'''. 'דשן' מורה על הלחות הטבעי השרשי בחי, ודשן המזבח הם החלקים שהוסר מהם הלחלוחית הזה על ידי האש</small>)
* אבל שם '''אפר''' כולל כל הנשרף. וכשבא על דבר דשן שנשרף יקרא בשם 'דשן' תיכף כששלט בו האש. אבל בשם 'אפר' לא יקרא עד שנעשה כאבק (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ו ג-ו#סימן יא|צו ס' יא]]</small>)