אילת השחר (מלבי"ם)/פרק לט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן '{{סרגל ניווט|אילת השחר (מלבי{{"}}ם)||פרק לח|פרק לט|פרק מ}} {{אילת השחר (מלבי"ם) כלל|שסג}} {{אילת הש...'
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סרגל ניווט|אילת השחר (מלבי{{"}}ם)||פרק לח|פרק לט|פרק מ}}
 
{{אילת השחר (מלבי"ם) כלל|שסג}}
===כלל שסג===
{{אילת השחר (מלבי"ם) כלל|שסד}}
'''[ חטא עון פשע ]'''{{ררר}} פעל '''חטא''' נאמר על הנטיה מדרך הראוי וכולל בין שוגג בין המזיד, כל שלא היה בסבת כפירה ומינות. ועל כן הוצרך לומר "כי תחטא בשגגה" . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ד ב#סימן קצב|ויקרא ס' קצב]], [[התורה והמצוה ויקרא ה טו#סימן שמח|וסימן שמח]]</small>)
{{אילת השחר (מלבי"ם) כלל|שסה}}
 
{{אילת השחר (מלבי"ם) כלל|שסו}}
אבל אם באו השמות בדיוק, וכל שכן כשנרדפים יחד, יציין בשם '''חטא''' את השוגג, ובשם '''עון''' את המעוה מצד השכל שהוא המזיד, ובשם '''פשע''' יציין את המורד בשאט נפש . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ד ב#סימן קצב|ויקרא ס' קצב]] . [[התורה והמצוה ויקרא טז ה-ו#סימן כא|אחרי ס' כא]], [[התורה והמצוה ויקרא טז כ-כב#סימן נה|וסימן נה]]</small>)
{{אילת השחר (מלבי"ם) כלל|שסז}}
 
{{אילת השחר (מלבי"ם) כלל|שסח}}
ולפי זה המעוה הוא הפך השוגג, והפשע הוא הפך האונס, והחוטא הוא הפך הספק . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא טז כ-כב#סימן נה|אחרי סימן נה]]</small>)
{{אילת השחר (מלבי"ם) כלל|שסט}}
 
{{אילת השחר (מלבי"ם) כלל|שע}}
===כלל שסד===
פעל 'חטא' יבוא אחריו שימוש הלמ"ד ושימוש הב' ושימוש המ"ם.
* 'חטא' שאחריו למ"ד מורה העצם שאליו חטא
* ושאחריו ב' יורה העצם שבו חטא . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ד ב#סימן קצד|ויקרא ס' קצד]], [[התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד#סימן רמז|וסימן רמז]], [[התורה והמצוה ויקרא ד כג#סימן רסד|וסימן רסד]]</small>)
* ושאחריו מ"ם מורה שחטא במקצת הדבר . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה טו-טז#סימן שמט|ויקרא ס' שמט]], [[התורה והמצוה ויקרא ה טו-טז#סימן שנג|וסימן שנג]]</small>)
* וחטא שאחריו מלת "על" מציין הסבה שבסבתה חטא . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד#סימן רמז|ויקרא ס' רמז]], [[התורה והמצוה ויקרא ה ה-ו#סימן שכ|וסימן שכ]]</small>)
 
===כלל שסה===
פעל '''{{'}}אשם{{'}}''' מציין העונש שמגיע על החטא. ויבוא לעפמים על העונש עצמו ולפעמים יבוא על החטא בבחינה שהוא מכיר שמחויב עונש . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה יח-יט#סימן שסט|ויקרא ס' שסט]]. ועוד [[התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד#סימן רמז|ויקרא ס' רמז]], [[התורה והמצוה ויקרא ה כג-כה#סימן שפט|וסימן שפט]], [[התורה והמצוה ויקרא ה כו#סימן שצב|וסימן שצב]]</small>)
 
ועל כן לא בא רק על חמשה דברים -- גזילות, מעילות, שפחה חרופה, נזיר, מצורע -- כמו שבאר הרמב"ן ז"ל הטעם בזה . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה יח-יט#סימן שסט|ויקרא ס' שסט]]</small>).{{ררר}} ומה שקרא לחטאת עולה ויורד שני פעמים בשם 'אשם' -- בא לדרוש שדינו כאשם . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה ה-ו#סימן שכא|ויקרא ס' שכא]]</small>)
 
===כלל שסו===
יש הבדל בין '''{{'}}שגה{{'}}''' מנחי ל"ה ובין '''{{'}}שגג{{'}}''' מן הכפולים.{{ררר}} 'שגה' היא טעות עיוני שטעה על ידי העיון או החושים וכדומה. ו'שגג' הוא שגגה מעשיית. וזה יהיה
* אם על ידי טעות עיוני קודם לו, כמו אכל חלב שנדמה לו שמותר לאכלו.
* או בלא עיון כגון שנתחלף לו חלב בשומן . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד#סימן רמג|ויקרא ס' רמג]], [[התורה והמצוה ויקרא ד ב#סימן קצב|וסימן קצב]]</small>)
 
'''השגיאה''' מיוחסת להסנהדרין '''והשגגה''' אל ההמון ( <small>שם</small> )
 
===כלל שסז===
פעל '''{{'}}שגה{{'}}''' מנחי ל"ה בא אחריו שימוש הב' או שימוש המ"ם.
* והוא, שאם יציין הפעול שעשו אותו על ידי שגיאה -- בא שימוש הב'. כמו "למה תשגה בני בזרה".
* ואם יציין הפעול שלא עשו אותו על ידו שגיאה -- בא שימוש המ"ם, כמו "סלית כל שוגים מחוקיך" . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד#סימן רמד|ויקרא סימן רמד]]</small>)
 
===כלל שסח===
יש הבדל בין לשון "'''בשגגה'''" או "'''בבלי דעת'''", ובין לשון "'''ולא ידע'''".{{רווח קשיח|1}} שהשוגג בעת מעשהו יצוין במלת "בשגגה" או "בבלי דעת" אבל במלות "ולא ידע" מציין שלא ידע מעשה שעשה זולתו או מעשה שעשה כבר או מציין שאינו יודע איך יפעול . (<small>[[התורה והמצוה ויקרא ה יז-יח#סימן שסא|ויקרא סימן שסא]]</small>)
 
===כלל שסט===
יש הבדל בין לשון '''{{'}}שגיאה{{'}}''' (מנחי ל"ה), ובין לשון '''{{'}}הפלאה{{'}}''', ובין לשון '''{{'}}העלמה{{'}}'''.
* שבעת ידרוש ויחקור לדעת את הדבר ואינו יכול לדעתו ישמש בלשון 'הפלאה'
* ובעת שעיין בדבר ועלה בעיונו משפט כוזב הפך האמת ישמש בלשון 'שגיאה'
* ועל ההעלמה בכלל ישמש בלשון העלמה, שהעלמה כוללת כל שאינו יודע איזה דבר, יהיה מאיזה סבה שיהיה.{{ש}}
( <small>[[התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד#סימן רמג|ויקרא סימן רמג]]</small> )
 
===כלל שע===
ובכל מקום שסמך ההעלמה אל העינים [כמו "'''ונעלם מעיני''' אשה"] ירמוז שהיה לו עינים לראות את הדבר.
 
וכשיאמר על הכלל "ונעלם מעיני הקהל" -- ירמוז על הסנהדרין שהם עיני הכלל{{ש}}
( <small>[[התורה והמצוה ויקרא ד יג-יד#סימן רמג|ויקרא ס' רמג]], [[התורה והמצוה ויקרא כ א-ה#סימן צד|קדושים ס' צד]]</small> )
 
 
__NOTOC__