התורה והמצוה ויקרא טז ג-ד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
השלמת השמטת הדפוס והערת שוליים על כך למטה
שורה 47:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת אחרי מות פרק א|סימן יג}}
 
בגדי קדש הם: הוא מוסב למטה שיען שהם בגדי קדש לכן ירחץ בשרו בעת לבישתן. וכן היה דעת בעל הטעמים ששם האתנח כל מלת "יצנוף". אמנם כבר כללתי (<small>בפר' תזריע סימן ??[נג]</small>{{הערה|<small>כאן השלמתי כאות עיני. ובדפוס היה חסר. ועיין ([[אילת השחר (מלבי"ם)/כלל רב|באילת השחר כלל רב]]) ליתר דוגמאות -- ויקיעורך</small>}}) שכל מקום שאמר נתינת טעם הדין יבוא הטעם מאוחר-- ולא יתן עליו לבונה כי חטאת בוא", "פתות אותה פתים מנחה היא", "וטהרו הכהן מספחת היא" וכדומה, וכל מקום שהקדים הטעם אל הדין נדרש תמיד. ועל כן דרשו שמה שלא אמר "ורחץ במים את בשרו בגדי קדש הם" כי בצד אחד מ"ש "בגדי קדש" נמשך גם למעלה שבא ללמד שיעשו משל קדש.
 
ובאשר לא אמר רק "כתונת בד קדש" הוסיף שכל הבגדים-- בין של כהן גדול, בין של כהן הדיוט, יהיו משל קדש.
שורה 72:
 
ופירשו חז"ל שמלמד שילבשם בכל אופן אף שדריש לקמן שצריך כלים אחרים בין הערבים, אם אין לו, אין מעכב וילבש של שחרית, בין בשחרית, בין בבין הערבים. כי כבר שמנו חוק שכפילת הפעל מורה שתעשה הפעולה בכל אופן (בגירסת הקרבן אהרן היה ''לא ילבש בשחרית'', אבל הרמב"ן והראב"ד גרסו ''לא ילבש של שחרית'')
 
 
<references/>