אילת השחר (מלבי"ם)/כלל קפא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן 'מכללי המליצה שלא ימצא עיוות וסירוס בלשון, כי גם בלשון המשנה קפדינן שלא יהיה הלשון מסורס כ...'
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
מכללי המליצה שלא ימצא עוות וסירוס בלשון, כי גם בלשון המשנה מקפידינן שלא יהיה הלשון מסורס כמ"ש בסוטה {{הפניה-גמ|סוטה|יד|ב}} ''מעלהו ומקטירו בכלי שרת. בכלי שרת מקטיר להו?! אימא מעלהו בכלי שרת להקטירו''. וכן בכל מקום. ועל כן בכל מקום שפירשוהו המפרשים שהכתוב מסורס פירשוהו חז"ל באופן שיהיו הדברים מסודרים.
מכללי המליצה שלא ימצא עיוות וסירוס בלשון, כי גם בלשון המשנה קפדינן שלא יהיה הלשון מסורס כמ"ש בסוטה (דף יד) מעלהו ומקטירו בכ"ש. בכ"ש מקטיר להו. אימא מעלהו בכלי שרת להקטירו. וכן בכל מקום, ועל כן בכל מקום שפי' המפרש שהכתוב מסורס פירשו חז"ל באופן שיהיו הדברים מסודרים. וזה אם שפי' בדרך הפשט כפי הסדר הכתוב. כמו במה שנאמר אשר צוה לתת להם ביום משחו, שלהרמב"ן הכתוב מסורס ולפירוש חז"ל היה הציוי שלא ינתן להם עד יום המשיחה ( צו קסב , וכן עוד אחרי עז אמור סד ) או שבארו בדרך הדרוש כוונה שניה שלפיה הכתוב מסודר. כמו במילה שבאה לא במקומה יבארו הדבר כמו שכתוב בלא סירוס. כגון במילה השייכה אל נושא המאמר וראויה לבוא סמוכה לו ונעתקה ונכתבה אחר הנשוא, יבארוה כאילו היא מנשוא המאמר. כמ"ש ( ויקרא ב ), וכן במה שנאמר אדם כי יקריב מכם, שראוי אדם מכם כי יקריב. פירשו אדם המקריב יהיה מכם, לא מומר. ( ויקרא יא ) ושם בתורה אור הבאתי כאלה רבות. וכן במ"ש וזבחו זבחי שלמים לה' אותם, שחשבו הרד"ק במכלול עם הסריסים, דרשוהו חז"ל ( אחרי צח ). או שיחלקו המאמר לשנים, כמו במ"ש אל פתח אוהל מועד יקריב אותו לפני ה' ( ויקרא כז וכן ויקרא קו ). וגם בדרכים אחרים חקרו ודרשו והשיבו הכתוב כמשפטו ( ויקרא פא ויקרא רח ויקרא שכ . ו צו עז . מצורע כ ובכ"מ):
 
* וזה אם שפירשוהו בדרך הפשט כפי הסדר הכתוב. כמו במה שנאמר "אשר צוה לתת להם ביום משחו", שלהרמב"ן הכתוב מסורס ולפירוש חז"ל היה הציוי שלא ינתן להם עד יום המשיחה ( <small>[[התורה והמצוה ויקרא ז לה-לח#סימן קס|צו ס' קס]]{{הערה|<small>כאן תיקנתי לענ"ד. ובדפוס כתוב 'סימן קסב' - ויקיעורך</small>}}. וכן עוד [[התורה והמצוה ויקרא טז ל-לד#סימן עז|אחרי ס' עז]], [[התורה והמצוה ויקרא כב א-ג#סימן סד|אמור ס' סד]]</small> )
* או שבארו בדרך הדרוש כוונה שניה שלפיה הכתוב מסודר. כמו במלה שבאה שלא במקומה יבארו הדבר כמו שכתוב בלא סירוס. כגון במלה השייכה אל נושא המאמר וראויה לבוא סמוכה לו ונעתקה ונכתבה אחר הנשוא -- יבארוה כאילו היא מן נשוא המאמר.
: כמו שדרשו ( <small>[[התורה והמצוה ויקרא א א#סימן ב|ויקרא ס' ב]]</small> ). וכן במה שנאמר "אדם כי יקריב מכם" שראוי "אדם מכם כי יקריב", פירשו ''אדם המקריב יהיה מכם'', לא מומר. ( <small>[[התורה והמצוה ויקרא א ב#סימן יא|ויקרא ס' יא]]</small> ){{רווח קשיח|1}} ושם בתורה אור הבאתי כאלה רבות.
: וכן במ"ש "וזבחו זבחי שלמים לה' אותם", שחשבו הרד"ק במכלול עם הסריסים, דרשוהו חז"ל ( <small>[[התורה והמצוה ויקרא יז ג-ז#סימן צח|אחרי ס' צח]]</small> ).
* או שיחלקו המאמר לשנים. כמו במה שכתוב "אל פתח אוהל מועד יקריב אותו לפני השם" ( <small>[[התורה והמצוה ויקרא א ג-ד#סימן כז|ויקרא ס' כז]]. וכן [[התורה והמצוה ויקרא ב ב#סימן קו|שם סימן קו]]{{הערה|<small>'סימן קו' הינו טעות. ואיני יודע איך לתקנו.. - ויקיעורך</small>}}</small> ).
* וגם בדרכים אחרים חקרו ודרשו והשיבו הכתוב כמשפטו ( <small>[[התורה והמצוה ויקרא א טו-טז#סימן פא|ויקרא ס' פא]], [[התורה והמצוה ויקרא ד ג (המשך ב')#סימן רח|וסימן רח]], [[התורה והמצוה ויקרא ה ה-ו#סימן שכ|וסימן שכ]] . [[התורה והמצוה ויקרא ו כג#סימן עז|וצו ס' עז]]{{הערה|<small>אולי יש כאן טעות... - ויקיעורך</small>}} . [[התורה והמצוה ויקרא יד ה-ו#סימן כ|מצורע ס' כ]] . ובכמה מקומות</small> )
 
 
<references/>