מגלה צפונות/מצורע: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 70:
{{דה מפרש|על גסות הרוח}} הגאוה גורם שמבדיל עצמו מלדבר עם שום אדם באומרו מה זה חשוב לפני, לכן בדד ישב מובדל כאשר הוא הבדיל עצמו גם הוא היה מתגאה על בני אדם, בדד ישב במקום שאין אנשים, כדי שלא ימצא על מי יתגאה.
ונראה לרמוז הארבעה עשר דברים שעליהם הצרעת בא על פסוק הנאמר בפרשה הקודמת, והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא. כי ימי אשר הנגע בו יטמא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו. ואמר אם הצרעת הוא מסבת ע"ז או חילול השם או גילוי עריות אמר והצרוע אשר בו הנגע, כי הע"ז נקראת צרעת, כמו שדרשו במדרש ענין נגע הצרעת על ע"ז, וראה הכהן זה ירמיה, ונתץ את הבית שנחרב הבית בימיו על עון ע"ז עיש"כ וחילול השם בכלל ע"ז. גם גילוי עריות נקרא נגע כמאמר שלמה המלך ע"ה נואף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה נגע וקלון ימצא. ואם מסבת גזל בגדיו יהיו פרומים ולא יהנה מהם. ואם מסבת גסות הרוח וראשו יהיה פרוע, יבא דבר שבגבוה ויכפר על מעשה גבוה, ואם מסבת קלקול הדין ועל שפם יעטה כיון שלא נתעטף בטליתו ביראה ובמורא לדון דין אמת כדין, דקיימא לן שיתעטף הדיין בטליתו וישב ביראה ובמורא כי אלהים נצב בעדת אל. ואם מסבת לשון הרע ומעיד עדות שקר ולשון הרע ומשלח מדנים בין אחים, דברים הנתלים בדבור וטמא טמא יקרא. ואם מסבת שחשב מחשבות של שקר אמר כל ימי אשר הנגע בו, כי בעוד הנגע בו, ימים של שקר נחשבים לו כאילו אינן בכלל חייו בהיותו במצור ובמצוק מחמת הנגע שבו. ואם מסבת שפיכות דמים ועין הרע, בדד ישב חשוב כמת, וגם כיון שלא נתן נגד עיניו שאדם נברא יחידי וממנו נתמלא העולם לומר שהמאבד נפש אחד מישראל כאילו איבד עולם מלא, לכן בדד ישב, יחידי. ואם משום עין הרע גם בדד ישב שלא יראה דבר להטיל בו עין הרע. ואם מסבת שנכנס בתחום שאינו שלו מחוץ למחנה מושבו, חוץ מתחומו, וזכיתי לראות בספר אזני יהושע דרומז בפסוקים אלו השבעה דברים שאמרו בגמרא שהנגעים באים שהם לשון הרע וש"ד וגזל וגסות הרוח וצרות עין ושבועת שוא, עיין שם כיצר רמזם כפי דרכו ואני רמזתי הי"ד דברים כפי דעתי כאשר עיניך רואות מישרים.
{{דה מפרש|במדרש זאת תהיה תורת המצורע, הה"ד מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, מעשה ברוכל אחד שהיה מחזיר בעיירות של צפורי, והיה מכריז ואומר מאן בעי למזבן סם חיים, אודקין עליה רבי ינאי הוה יתיב בתורקלנית שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים א"ל תא סק להכא, א"ל זבון לי, א"ל לא אנת צריך ליה ולא רבוותך, אטרח ליה, סליק לגביה, הוציא לו ספר תהלים הראה לו פסוק מי האיש החפץ חיים, מה כתיב בתריה נצור לשונך מרע סור מרע ועשה טוב, אמר רבי ינאי כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט עד שבא רוכל זה והודיעוני מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, לפיכך משה מזהיר את ישראל זאת תורת המצורע, המוציא שם רע ע"כ}}
| |||