ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח: הבדלים בין גרסאות בדף

==ירושה וצוואות==

===חטיבה I: ירושה לפי התורה===

{{הע-שמאל|טטראדרמה. ראו גם [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ה#משנה ו|לעיל ה, ו,]] ועוד הרבה.}}

 

:ואלו נוחלין ומנחילין: האב את הבנים, והבנים את האב, והאחין מן האב - נוחלין ומנחילין.

<קטע סוף=א/>

 

{{הע-שמאל|לגבי העיקרון "יוצאי ירכו של בן..." ראו [[מגילת תענית ה]]: בעניין זה היתה מחלוקת עם הצדוקים.}}

:בן קודם לבת, וכל יוצאי ירכו של בן קודמין לבת.

<קטע סוף=ב/>

 

{{הע-שמאל|ראו [[יהושע יז]], שנחלת מנשה ממערב לירדן, היא נחלת חפר, התחלקה לעשרה חלקים, וחמישה מהם לבנות צלפחד. וראו גם [[במדבר רבה יד ו]], [[ספרי על במדבר כז ח|ספרי פנחס ג.]]}}

 

:חלק אביהן שהיה עם יוצאי מצרים, {{ב|וחלקו עם אחיו בנכסי חפר|כי הבת קודמת לאחים, ראו משנה ב}}, ושהיה בכור - נוטל שני חלקים:

<קטע סוף=ג/>

 

{{הע-שמאל|המשנה משווה את ירושת האב לירושת האם, ואת נחלת הבן לנחלת הבת: דיני הבכורה והמזונות חלים רק על ירושת האב.

 

 

זכות המזונות היא לבנות בלבד, וראו משנה ח.}}

 

:אלא {{ב|שהבן|הבכור, ולא הבת הבכורה}} נוטל פי שנים בנכסי האב - ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם.

<קטע סוף=ד/>

 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ז#משנה יא|ב"מ ז, יא:]] אפשר לעקוף את מצוות הירושה ע"י נתינת מתנה, אבל אסור לכנות את המתנה "ירושה". כיוון שהירושה מופעלת עם המוות - לא ניתן לשנות אותה.

 

<קטע סוף=ה/>

 

{{הע-שמאל|הטוען להיות אח יכול לקבל רק מחלקו של מי שהכיר בו. אם קבל חלק ואז מת - הנכסים שקיבל ממי שהכיר בו חוזרים לנותנם.

 

 

הצוואה מקבלת תוקף רק אם הנפטר התייחס אליה לפני מותו, ובכך גילה שהיא תקפה.}}

 

:מת - יחזרו נכסים למקומן. נפלו {{ב|לו|לטוען}} נכסים ממקום אחר - יירשו אחיו עמו.

<קטע סוף=ו/>

 

{{הע-שמאל|גוף הקרקע הועבר היום, והפירות - לאחר מיתה. כך ניתן להעביר את הנכסים בחיי האב, ולעקוף את דיני הירושה. ר' יוסי מסכים, אבל אינו דורש לכתוב כך במפורש, וראו גם [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ד#משנה ז|מע"ש ד, ז,]] שם הם נחלקים באותה השאלה בדוגמאות אחרות.

 

עד מות האב אין למכור את הנכסים, אבל יכול כל אחד למכור את חלקו: האב - את הפירות עד מותו, והבן - את השדה לאחר מות האב.}}

 

:רבי יוסי אומר: אינו צריך.

<קטע סוף=ז/>

 

{{הע-שמאל|חומר בבנות: אם יש בנים ובנות, הבנות ניזונות מהירושה עד שיתבגרו או שיינשאו, וגם לאחר שהבנים לקחו את חלקם הם חייבים להן מזונות, ראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ט|לקמן, ט, א.]] לעומת זאת אם יש רק בנות - הן מחלקות ביניהן את הירושה בשוה, ראו בתחילת המשנה.