ביאור:משנה מעילה פרק ו: הבדלים בין גרסאות בדף

{{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/>

(ב) שִׁלַּח בְּיַד חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, אִם עָשׁוּ שְׁלִיחוּתָן - בַּעַל הַבַּיִת מָעַל;

 

אם לפני שהגיעו כספי ההקדש לחנות נזכר בעל הבית בכך שהם הקדש - אינו חייב בקרבן, כי אין מעילה במזיד. גם כאן החנוני מעל, כי הכסף נשאר הקדש ושייך לבעל הבית עד שהחנוני משתמש בו. בעל הבית עדיין יכול לחלל אותם על כספים אחרים, וכך להציל את החנוני ממעילה.}}