ביאור:משנה מעילה פרק ו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Testbot (שיחה | תרומות)
.
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{ביאור:תוכן למשנה מעילה|ו}}
{{עדיין לא בואר - משנה}}
=={{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה==א/>
(א) הַשָּׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ,
<קטע התחלה=א/>
בַּעַל הַבַּיִת מָעַל.
השליח שעשה שליחותו, בעל הבית מעל, לא עשה שליחותו השליח מעל.
לֹא עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ,
 
הַשָּׁלִיחַ מָעַל.
כיצד, אמר לו תן בשר לאורחים ונתן להם כבד, כבד ונתן להם בשר, השליח מעל.
כֵּיצַד?
 
אָמַר לוֹ:
אמר לו תן להם חתיכה חתיכה, והוא אמר טלו שתים שתים, והם נטלו שלש שלש, כלן מעלו.
"תֵּן בָּשָׂר לָאוֹרְחִים!"
 
וְנָתַן לָהֶם כָּבֵד,
אמר לו הבא לי מן החלון או מגלוסקמא, והביא לו, אף על פי שאמר בעל הבית לא היה בלבי אלא מזה והביא מזה, בעל הבית מעל.
["כָּבֵד",]
 
וְנָתַן לָהֶם בָּשָׂר,
אבל אם אמר לו הבא לי מן החלון והביא לו מגלוסקמא, [ או מן גלוסקמא ] והביא לו מן החלון, השליח מעל:
הַשָּׁלִיחַ מָעַל.
<קטע סוף=א/>
אָמַר לוֹ:
==משנה ב==
"תֵּן לָהֶם חֲתִכָּה חֲתִכָּה!"
<קטע התחלה=ב/>
וְהוּא אוֹמֵר:
שלח ביד חרש, שוטה, וקטן, אם עשו שליחותו, בעל הבית מעל.
"טְלוּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם!"
 
וְהֵן נָטְלוּ שָׁלוֹשׁ שָׁלוֹשׁ,
לא עשו שליחותו, החנוני מעל.
כֻּלָּם מָעֲלוּ.
 
אָמַר לוֹ:
שלח ביד פקח, ונזכר עד שלא הגיע אצל חנוני, החנוני מעל כשיוציא.
"הָבֵא לִי מִן הַחֻלִּים!" אוֹ "מִקְּלוֹסְקָמָא",
 
וְהֵבִיא לוֹ,
כיצד יעשה, נוטל פרוטה או כלי ויאמר, פרוטה של הקדש בכל מקום שהיא, מחללת על זה.
אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר בַּעַל הַבַּיִת:
 
לֹא הָיָה בְלִבִּי אֶלָּא מִזֶּה, וְהֵבִיא מִזֶּה,
שההקדש נפדה בכסף ובשוה כסף:
בַּעַל הַבַּיִת מָעַל.
<קטע סוף=ב/>
אֲבָל אִם אָמַר לוֹ:
==משנה ג==
"הָבֵא לִי מִן הַחֻלִּין!"
<קטע התחלה=ג/>
וְהֵבִיא לוֹ מִקְּלוֹסְקָמָא,
נתן לו פרוטה, אמר לו הבא לי בחציה נרות ובחציה פתילות, הלך והביא לו בכלה נרות או ב.
"מִקְּלוֹסְקָמָא",
 
וְהֵבִיא לוֹ מִן הַחֻלִּין,
כלה פתילות, או.
הַשָּׁלִיחַ מָעַל.
 
<קטע סוף=א/>
שאמר לו הבא לי ב.
 
{{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/>
כלה נרות או בכלה פתילות, הלך והביא לו בחציה נרות ובחציה פתילות, שניהם לא מעלו.
(ב) שִׁלַּח בְּיַד חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן,
 
אִם עָשׁוּ שְׁלִיחוּתָן, בַּעַל הַבַּיִת מָעַל;
אבל אם אמר לו הבא לי בחציה נרות ממקום פלוני ובחציה פתילות ממקום פלוני, והלך והביא לו נרות מבית פתילות ופתילות מבית נרות, השליח מעל:
לֹא עָשׁוּ שְׁלִיחוּתָן, הַחַנְוָנִי מָעַל.
<קטע סוף=ג/>
שִׁלַּח בְּיַד פִּקֵּחַ,
==משנה ד==
וְנִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֵצֶל הַחַנְוָנִי,
<קטע התחלה=ד/>
הַחַנְוָנִי מָעַל כְּשֶׁיּוֹצִיא.
נתן לו שתי פרוטות אמר לו הבא לי אתרוג, והלך והביא לו בפרוטה אתרוג ובפרוטה רמון, שניהם מעלו.
כֵּיצַד יַעֲשֶׂה?
 
נוֹטֵל פְּרוּטָה אוֹ כֶלִי, וְאוֹמֵר:
רבי יהודה אומר, בעל הבית לא מעל, שהוא אומר לו, אתרוג גדול הייתי מבקש והבאת לי קטן ורע.
"פְּרוּטָה שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא,
 
מְחֻלֶּלֶת עַל זוֹ",
נתן לו דינר זהב, אמר לו הבא לי חלוק, והלך והביא לו בשלשה חלוק ובשלשה טלית, שניהם מעלו.
שֶׁהַהֶקְדֵּשׁ נִפְדֶּה בְכֶסֶף וּבְשׁוֹוֶה כֶסֶף.
 
<קטע סוף=ב/>
רבי יהודה אומר, בעל הבית לא מעל, שהוא אומר לו, חלוק גדול הייתי מבקש והבאת לי קטן ורע:
<קטע סוף=ד/>
=={{עוגן|משנה ה=ג}}<קטע התחלה=ג/>
(ג) נָתַן לוֹ פְרוּטָה, אָמַר לוֹ:
<קטע התחלה=ה/>
"הָבֵא לִי בְחֶצְיָהּ נֵרוֹת, וּבְחֶצְיָהּ פְּתִילוֹת!"
המפקיד מעות אצל השלחני, אם צרורין, לא ישתמש בהם.
וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בְּכֻלָּהּ נֵרוֹת,
 
אוֹ בְּכֻלָּהּ פְּתִילוֹת;
לפיכך אם הוציא, מעל.
אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ:
 
"הָבֵא לִי בְּכֻלָּהּ נֵרוֹת!"
אם מתרים, ישתמש בהן.
אוֹ "בְּכֻלָּהּ פְּתִילוֹת",
 
וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בְחֶצְיָהּ נֵרוֹת וּבְחֶצְיָהּ פְּתִילוֹת,
לפיכך אם הוציא, לא מעל.
שְׁנֵיהֶם לֹא מָעָלוּ.
 
אֲבָל אִם אָמַר לוֹ:
אצל בעל הבית, בין כך ובין כך, לא ישתמש בהם.
הָבֵא לִי בְחֶצְיָהּ נֵרוֹת מִמְּקוֹם פְּלוֹנִי,
 
וּבְחֶצְיָהּ פְּתִילוֹת מִמְּקוֹם פְּלוֹנִי,
לפיכך אם הוציא, מעל.
וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ נֵרוֹת מִבֵּית הַפְּתִילוֹת,
 
וּפְתִילוֹת מִבֵּית הַנֵּרוֹת,
החנוני כבעל הבית, דברי רבי מאיר.
הַשָּׁלִיחַ מָעַל.
 
<קטע סוף=ג/>
רבי יהודה אומר, כשלחני:
<קטע סוף=ה/>
=={{עוגן|משנה ו=ד}}<קטע התחלה=ד/>
(ד) נָתַן לוֹ שְׁתֵּי פְרוּטוֹת,
<קטע התחלה=ו/>
אָמַר לוֹ:
פרוטה של הקדש שנפלה לתוך הכיס, או שאמר פרוטה בכיס זה הקדש, כיון שהוציא את הראשונה, מעל, דברי רבי עקיבא.
"הָבֵא לִי אֶתְרוֹג!"
 
וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בִפְרוּטָה אֶתְרוֹג וּבִפְרוּטָה רִמּוֹן,
וחכמים אומרים, עד שיוציא את כל הכיס.
שְׁנֵיהֶם מָעֲלוּ.
 
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מודה רבי עקיבא, באומר פרוטה מן הכיס זה הקדש, שהוא מוציא והולך עד שיוציא את כל הכיס:
בַּעַל הַבַּיִת לֹא מָעַל,
שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ:
"אֶתְרוֹג גָּדוֹל הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ,
וְהֵבֵאתָ לִי קָטָן וָרַע."
ה נָתַן לוֹ דִינַר זָהָב, אָמַר לוֹ:
"הָבֵא לִי חָלוּק!"
וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בְשָׁלֹשׁ חָלוּק וּבְשָׁלֹשׁ טַלֵּית,
שְׁנֵיהֶם מָעֲלוּ.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בַּעַל הַבַּיִת לֹא מָעַל,
שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ:
"חָלוּק גָּדוֹל הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ,
וְהֵבֵאתָ לִי קָטוֹן וָרַע."
<קטע סוף=ד/>
{{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/>
(ה) ו הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי,
אִם צְרוּרִין,
לֹא יִשְׁתַּמֵּשׂ בָּהֶן.
לְפִיכָךְ, אִם הוֹצִיא, מָעַל.
אִם מֻתָּרִין,
יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן.
לְפִיכָךְ, אִם הוֹצִיא, לֹא מָעַל.
אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת,
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,
לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן.
לְפִיכָךְ, אִם הוֹצִיא, מָעַל.
הַחַנְוָנִי כְּבַעַל הַבַּיִת.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כַּשֻּׁלְחָנִי.
<קטע סוף=ה/>
{{עוגן|משנה ו}}<קטע התחלה=ו/>
(ו) ז פְּרוּטָה שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ הַכִּיס,
אוֹ שֶׁאָמַר:
"פְּרוּטָה בְכִיס זֶה הֶקְדֵּשׁ",
כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיא אֶת הָרִאשׁוֹנָה,
מָעַל.
דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַכִּיס.
מוֹדֶה רְבִּי עֲקִיבָה בְּאוֹמֵר:
"פְּרוּטָה מִן הַכִּיס זֶה הֶקְדֵּשׁ",
שֶׁהוּא מוֹצִיא וְהוֹלֵךְ,
עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַכִּיס.
<קטע סוף=ו/>
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|מעילה|ו}}