ביאור:מלחמות בין בני ישראל לבין ערי פלשתים: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של 81.218.161.117 (שיחה) לעריכה האחרונה של Erel Import Bot
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 11:
==בימי גלות מצרים==
 
המלחמה הראשונה בין בני ישראל לערי פלשתים קרתה (כנראה) עוד כשבנ"י היו במצרים (דברי הימים א ז כ): " {{צ|ובני אפריים}} : {{צ|שותלח}} ; {{צ|וברד בנו ותחת בנו}} , {{צ|ואלעדה בנו ותחת בנו}} . {{צ|וזבד בנו ושותלח בנו}} , {{צ|ועזר ואלעד}} ; {{צ|והרגום אנשי '''גת ''' הנולדים בארץ}} , {{צ|כי ירדו לקחת את מקניהם}} . {{צ|ויתאבל אפריים אביהם ימים רבים}} , {{צ|ויבואו אחיו לנחמו}} . {{צ|ויבוא אל אשתו}} , {{צ|ותהר}} , {{צ|ותלד בן}} ; {{צ|ויקרא את שמו בריעה}} , {{צ|כי ברעה הייתה בביתו}} ".
 
ייתכן שבריעה, הבן שנולד לאחר מותם של אחיו, החליט לנקום את נקמתם, כמו שכתוב בהמשך (ח 13): " {{צ|ובריעה ושמע}} -- {{צ|המה ראשי האבות ליושבי איילון}} ; {{צ|המה הבריחו את יושבי '''גת '''}} ". אבל בכלל לא בטוח שזה אותו אדם, כי הפסוק הזה כתוב בהקשר של בני בנימין. כל הפסוקים האלה בדה"א לא ברורים לי בכלל ולכן לא אתעכב עליהם יותר.
 
==בימי יהושע, השופטים, שמשון ושמואל==
שורה 19:
בימי יהושע (ע' [[ביאור:המיקום של ערי פלשת|כאן]] בסעיף 'עזה היא עיר-הפלשתים הדרומית'), מסופר שיהושע כבש את הערים בגבול הדרומי של א"י – מקדש ברנע בדרום-מזרח עד עזה בצפון-מערב, אבל הוא לא כבש את עזה עצמה, וגם לא את שאר ערי פלשתים, כמו שכתוב ביהושע יג ג.
 
באותה תקופה הכרית יהושע את כל הענקים מהארץ ו" {{צ|לא נותר ענקים בארץ בני ישראל}} ; {{צ|רק '''בעזה ''' '''בגת ''' '''ובאשדוד ''' נשארו}} " (יהושע יא כב) – כי את שלוש הערים האלה לא הצליח יהושע לכבוש.
 
לאחר מות יהושע הצליחו בני יהודה ללכוד חלק מערי הפלשתים (שופטים א יח): " {{צ|וילכוד יהודה את '''עזה ''' ואת גבולה}} , {{צ|ואת '''אשקלון ''' ואת גבולה}} , {{צ|ואת '''עקרון ''' ואת גבולה}} ": את אשדוד ואת גת הם לא כבשו. נראה מכאן שהערים האלו היו חזקות במיוחד – אולי הענקים שם היו גדולים יותר מאשר בעזה (בשמואל ב כא טו-כב מסופר על 4 ענקים שיולדו להרפה בגת)..
 
גם על שמשון לא נאמר שהוא נכנס לאשדוד ולגת – הוא נכנס רק ל {{צ|תמנה}} שליד '''עקרון ''' (שופטים יד א), '''ל ''' {{צ| '''אשקלון '''}} (יד 19), '''ול ''' {{צ| '''עזה '''}} (טז 1 - 3 – עקירת שערי עזה; טז 21 - 30: הפלת הבית).
 
רק ה' ית' בעצמו הצליח להכות את אשדוד ואת גת: לאחר מלחמת אבן-העזר הראשונה, שבה הובסו ישראל (שמואל א ה א): " {{צ|ופלשתים לקחו את ארון האלוהים}} ; {{צ|ויביאוהו מאבן העזר '''אשדודה '''}} ", ואז " {{צ|ותכבד יד ה}} ' {{צ|אל האשדודים}} , {{צ|וישימם}} ; {{צ|ויך אותם בטחורים}} , {{צ|את אשדוד ואת גבוליה}} ". אחר כך הם החליטו ש{{צ| '''גת '''ייסוב ארון אלוהי ישראל}}, ואז " {{צ|ויהי אחרי הסבו אותו}} , {{צ|ותהי יד ה}} ' {{צ|בעיר}} , {{צ|מהומה גדולה מאוד}} , {{צ|ויך את אנשי העיר מקטון ועד גדול}} , {{צ|ויישתרו להם טחורים}} ". באותה הזדמנות היכה ה' גם את עקרון (העיר השלישית ששמשון לא הספיק להכות): " {{צ|וישלחו את ארון הא}} - {{צ|להים '''עקרון '''}} ... {{צ|כי הייתה מהומת מוות בכל העיר}} , {{צ|כבדה מאוד יד הא}} - {{צ|להים שם}} , {{צ|והאנשים אשר לא מתו הוכו בטחורים}} , {{צ|ותעל שוועת העיר השמים}} ".
'''
 
לאחר שהפלשתים החזירו את ארון ה' – נאמר (שמואל א ו יז):
רק ה' ית' בעצמו הצליח להכות את אשדוד ואת גת: לאחר מלחמת אבן-העזר הראשונה, שבה הובסו ישראל (שמואל א ה א): " {{צ|ופלשתים לקחו את ארון האלוהים}} ; {{צ|ויביאוהו מאבן העזר '''אשדודה'''}} ", ואז " {{צ|ותכבד יד ה}} ' {{צ|אל האשדודים}} , {{צ|וישימם}} ; {{צ|ויך אותם בטחורים}} , {{צ|את אשדוד ואת גבוליה}} ". אחר כך הם החליטו ש{{צ|'''גת''' ייסוב ארון אלוהי ישראל}}, ואז " {{צ|ויהי אחרי הסבו אותו}} , {{צ|ותהי יד ה}} ' {{צ|בעיר}} , {{צ|מהומה גדולה מאוד}} , {{צ|ויך את אנשי העיר מקטון ועד גדול}} , {{צ|ויישתרו להם טחורים}} ". באותה הזדמנות היכה ה' גם את עקרון (העיר השלישית ששמשון לא הספיק להכות): " {{צ|וישלחו את ארון הא}} - {{צ|להים '''עקרון'''}} ... {{צ|כי הייתה מהומת מוות בכל העיר}} , {{צ|כבדה מאוד יד הא}} - {{צ|להים שם}} , {{צ|והאנשים אשר לא מתו הוכו בטחורים}} , {{צ|ותעל שוועת העיר השמים}} ".
 
'''
 
לאחר שהפלשתים החזירו את ארון ה' – נאמר (שמואל א ו יז): '''
 
" {{צ|ואלה טחורי הזהב אשר השיבו פלשתים אשם לה}} ': {{צ|לאשדוד}} {{צ|אחד}} , {{צ|לעזה}} {{צ|אחד}} , {{צ|לאשקלון}} {{צ|אחד}} , {{צ|לגת}} {{צ|אחד}} , {{צ|לעקרון}} {{צ|אחד}} "
שורה 43 ⟵ 39:
לאחר מכן, בימי שאול (שמ"א יג-יז), היו עוד כמה מלחמות עם הפלשתים, וכנראה שהערים עברו מיד ליד.
 
לאחר מכן (שמואל א יז א) היתה עוד מלחמה, שהתחילה מאמצע נחלת יהודה – בין שוכה לעזקה (יהושע טו לה), כלומר – ממזרח לפלשת. לאחר שדוד היכה את גלית נאמר (שמואל א יז נב): " {{צ|ויקומו אנשי ישראל ויהודה ויריעו וירדפו את הפלשתים עד בואכה גיא ועד שערי '''עקרון '''}} ; {{צ|וייפלו חללי פלשתים בדרך שעריים ו '''עד גת ''' ו '''עד עקרון''' }} ", כלומר: הם רדפו אחרי פלשתים מערבה, בשני ראשים: ראש אחד רדף דרום-מערבה והגיע {{צ|עד גת}}, והראש השני רדף צפון-מערבה והגיע {{צ|עד עקרון}}.
 
{כך אפשר להסביר את ההבדל בין שני הפסוקים האלה: בפסוק הראשון בנ"י באו מצפון ולכן כבשו {{צ|מעקרון ועד גת}} , ובפסוק השני באו ממזרח ולכן כבשו בנפרד – {{צ|עד גת ועד עקרון}} }.
שורה 49 ⟵ 45:
==כיבושי גת==
 
בימי דוד שוב נכבשה גת, כמו שכתוב בדברי הימים א יח א: " {{צ|ויהי אחרי כן}} , {{צ|ויך דוד את פלשתים ויכניעם}} , {{צ|וייקח את '''גת ובנותיה ''' מיד פלשתים}} ". נראה לי שמאותה תקופה והלאה היתה העיר גת שייכת ליהודה ולא לפלשתים (ומלך גת היה כפוף למלך ישראל). זה יכול להסביר כמה דברים:
::*
::כשברח דוד מבני אבשלום הצטרף אליו איתי הגתי, וגם " {{צ|כל הגיתים}} , 600 {{צ|איש}} , {{צ|אשר באו ברגלו מגת}} , {{צ|עוברים על פני המלך}} "<sup>
::] </sup>
::[כשדוד ברח משאול הוא בא לגת עם 600 איש, וכשדוד ברח מאבשלום הצטרפו אליו 600 איש מגת!].
::
::*
::כשעבדיו של שמעי בן גרא ברחו לגת – הוא פשוט הלך לשם להביא אותם (מלכים א ב מ): " {{צ|ויקם שמעי ויחבוש את חמורו}} , {{צ|וילך '''גתה ''' אל אכיש לבקש את עבדיו}} , {{צ|וילך שמעי ויבא את עבדיו מגת}} " לא היתה לו שום בעיה ללכת לגת כי היא כבר לא היתה עיר פלשתית.
::
::*
::בדברי הימים ב יא ו מסופר על המלך רחבעם, שבנה {{צ|ערים למצור ביהודה}}: בית לחם, עיטם, תקוע, בית צור, שוכו, עדולם, '''גת ''', מרשה, זיף, אדוריים, לכיש, עזקה, צורעה, איילון, חברון, " {{צ|אשר ביהודה ובבנימין}} , {{צ|ערי מצורות}} "<sup>
::<sup>
::</sup>
::] </sup>
::[ב'דעת מקרא' פירשו שזו 'גת' אחרת, ולא הבנתי על מה הם מסתמכים].
::
 
'''
 
בימי יהואש מלך יהודה (מלכים ב יב יח): " {{צ|אז יעלה חזאל מלך ארם}} , {{צ|ויילחם על '''גת '''}} (הכתוב מספר על כיבוש גת כי גת היתה שייכת ליהודה) {{צ|וילכדה}} ; {{צ|וישם חזאל פניו לעלות על ירושלים}} "...
 
ונכדו, עזריהו בן אמציהו בן יהואש, כבש את גת מחדש והחריב אותה (דברי הימים ב כו ו): " {{צ|וייצא ויילחם בפלשתים}} , {{צ|ויפרוץ את '''חומת גת ''' ואת חומת יבנה ואת חומת אשדוד ויבנה ערים באשדוד ובפלשתים}} ".
 
'''
 
הנביאים האחרונים לא מזכירים (כמעט) בכלל את גת ברשימות ערי הפלשתים:
::בעמוס א ו-ח, בתוכחה לפלשתים, מוזכרות רק 4 ערי פלשתים: " {{צ|כה אמר ה’}} : {{צ|על שלושה פשעי '''עזה '''ועל ארבעה לא אשיבנו}} : {{צ|על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום}} . {{צ|ושילחתי אש בחומת '''עזה '''}} , {{צ|ואכלה ארמנותיה}} . {{צ|והכרתי יושב '''מאשדוד '''}} , {{צ|ותומך שבט '''מאשקלון '''}} , {{צ|והשיבותי ידי על '''עקרון '''}} , {{צ|ואבדו שארית פלשתים}} , {{צ|אמר ד’ ה’}} "
::*
::בצפניה ב ד, בתיאור הפורענות על פלשתים: “ {{צ|כי '''עזה '''עזובה תהיה}} , {{צ|ו '''אשקלון '''לשממה}} , {{צ| '''אשדוד '''בצוהריים יגרשוה}} , {{צ|ו '''עקרון '''תיעקר}} . {{צ|הוי}} , {{צ|יושבי חבל הים}} , {{צ|גוי כרתים}} ! {{צ|דבר ה’ עליכם}} , {{צ|כנען ארץ פלשתים}} ! {{צ|והאבדתיך מאין יושב}} . {{צ|והייתה חבל הים נוות כרות רועים וגדרות צאן}} . {{צ|והיה חבל לשארית בית יהודה}} , {{צ|עליהם ירעון}} : {{צ|בבתי '''אשקלון '''בערב ירבצון}} ; {{צ|כי יפקדם ה’ אלוהיהם ושב שביתם}} ."
::בעמוס א ו-ח, בתוכחה לפלשתים, מוזכרות רק 4 ערי פלשתים: " {{צ|כה אמר ה’}} : {{צ|על שלושה פשעי '''עזה''' ועל ארבעה לא אשיבנו}} : {{צ|על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום}} . {{צ|ושילחתי אש בחומת '''עזה'''}} , {{צ|ואכלה ארמנותיה}} . {{צ|והכרתי יושב '''מאשדוד'''}} , {{צ|ותומך שבט '''מאשקלון'''}} , {{צ|והשיבותי ידי על '''עקרון'''}} , {{צ|ואבדו שארית פלשתים}} , {{צ|אמר ד’ ה’}} "
::
::*
::בירמיהו כה כ, בתיאור הפורענות שתבוא על כל העמים: " {{צ|ואת כל מלכי ארץ פלשתים}} , {{צ|ואת '''אשקלון '''ואת '''עזה '''ואת '''עקרון '''ואת שארית '''אשדוד '''}} "
::בצפניה ב ד, בתיאור הפורענות על פלשתים: “ {{צ|כי '''עזה''' עזובה תהיה}} , {{צ|ו'''אשקלון''' לשממה}} , {{צ|'''אשדוד''' בצוהריים יגרשוה}} , {{צ|ו'''עקרון''' תיעקר}} . {{צ|הוי}} , {{צ|יושבי חבל הים}} , {{צ|גוי כרתים}} ! {{צ|דבר ה’ עליכם}} , {{צ|כנען ארץ פלשתים}} ! {{צ|והאבדתיך מאין יושב}} . {{צ|והייתה חבל הים נוות כרות רועים וגדרות צאן}} . {{צ|והיה חבל לשארית בית יהודה}} , {{צ|עליהם ירעון}} : {{צ|בבתי '''אשקלון''' בערב ירבצון}} ; {{צ|כי יפקדם ה’ אלוהיהם ושב שביתם}} ."
::
::*
::בזכריה ט ה: " {{צ|תרא '''אשקלון '''ותירא}} , {{צ| '''ועזה '''ותחיל מאוד}} , {{צ| '''ועקרון '''כי הוביש מבטה}} ; {{צ|ואבד מלך '''מעזה '''}} , {{צ| '''ואשקלון '''לא תשב}} . {{צ|וישב ממזר '''באשדוד '''}} ; {{צ|והכרתי גאון פלשתים}} . {{צ|והסירותי דמיו מפיו}} , {{צ|ושיקוציו מבין שיניו}} , {{צ|ונשאר גם הוא לא}} - {{צ|לוהינו}} ; {{צ|והיה כאלוף ביהודה}} , {{צ| '''ועקרון '''כיבוסי}} .".
::בירמיהו כה כ, בתיאור הפורענות שתבוא על כל העמים: " {{צ|ואת כל מלכי ארץ פלשתים}} , {{צ|ואת '''אשקלון''' ואת '''עזה''' ואת '''עקרון''' ואת שארית '''אשדוד'''}} "
::
::*
::בזכריה ט ה: " {{צ|תרא '''אשקלון''' ותירא}} , {{צ|'''ועזה''' ותחיל מאוד}} , {{צ|'''ועקרון''' כי הוביש מבטה}} ; {{צ|ואבד מלך '''מעזה'''}} , {{צ|'''ואשקלון''' לא תשב}} . {{צ|וישב ממזר '''באשדוד'''}} ; {{צ|והכרתי גאון פלשתים}} . {{צ|והסירותי דמיו מפיו}} , {{צ|ושיקוציו מבין שיניו}} , {{צ|ונשאר גם הוא לא}} - {{צ|לוהינו}} ; {{צ|והיה כאלוף ביהודה}} , {{צ|'''ועקרון''' כיבוסי}} .".
::
::*
::במיכה א י-יד נזכרת גת ברשימה של ערי יהודה: " {{צ| '''בגת ''' אל תגידו}} , {{צ|בכה אל תבכו}} , {{צ|בבית לעפרה עפר התפלשי}} , {{צ|עברי לכם יושבת שפיר ערייה בושת}} , {{צ|לא יצאה יושבת צאנן}} , {{צ|מספד בית האצל ייקח מכם עמדתו}} . {{צ|כי חלה לטוב יושבת מרות}} , {{צ|כי ירד רע מאת ה}} ' {{צ|לשער ירושלים}} . {{צ|רתום המרכבה לרכש יושבת לכיש}} , {{צ|ראשית חטאת היא לבת ציון}} , {{צ|כי בך נמצאו פשעי ישראל}} . {{צ|לכן תיתני שילוחים על מורשת '''גת '''}} , {{צ|בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל}} "<sup>
::] </sup>
::[גם כאן פירשו 'דעת מקרא' שזו 'גת' אחרת, וגם כאן לא הבנתי למה]. '''
::
::
::*
::רק בעמוס ו ב כתוב: " {{צ|עברו כלנה וראו}} , {{צ|ולכו משם חמת רבה}} , {{צ|ורדו '''גת פלשתים'''}} , {{צ|הטובים מן הממלכות האלה}} ? {{צ|אם רב גבולם מגבולכם}} ?".
::
::רק בעמוס ו ב כתוב: " {{צ|עברו כלנה וראו}} , {{צ|ולכו משם חמת רבה}} , {{צ|ורדו '''גת פלשתים '''}} , {{צ|הטובים מן הממלכות האלה}} ? {{צ|אם רב גבולם מגבולכם}} ?".
 
==כיבוש עזה ואשקלון==
שורה 101 ⟵ 81:
[עדיין לא הספקתי לעיין בפסוקים האלה]:
 
מלכים ב יח ח: חזקיהו: ".. {{צ|הכה את פלשתים '''עד עזה ''' ואת גבוליה}} ".
 
ירמיהו מז א-ז: " {{צ|אשר היה דבר ה’ אל ירמיהו הנביא}} , {{צ|אל פלשתים}} , {{צ|בטרם יכה פרעה את '''עזה '''}} . {{צ|כה אמר ה’}} : {{צ|הנה מים עולים מצפון והיו לנחל שוטף}} , {{צ|וישטפו ארץ ומלואה}} , {{צ|עיר ויושבי בה}} ; {{צ|וזעקו האדם}} , {{צ|והיליל כל יושב הארץ}} . {{צ|מקול שעטת פרסות אביריו}} , {{צ|מרעש לרכבו}} , {{צ|המון גלגיליו}} , {{צ|לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידיים}} . {{צ|על היום}} , {{צ|הבא לשדוד את כל פלשתים}} , {{צ|להכרית לצור ולצידון כל שריד עוזר}} ; {{צ|כי שודד ה’ את פלשתים}} , {{צ|שארית אי כפתור}} . {{צ|באה קורחה אל '''עזה '''}} , {{צ|נדמתה '''אשקלון ''' שארית עמקם}} ; {{צ|עד מתיי תתגודדי}} ? {{צ|הוי}} , {{צ|חרב לה’}} , {{צ|עד אנה לא תשקוטי}} ? {{צ|היאספי אל תערך}} , {{צ|הירגעי ודומי}} . {{צ|איך תשקוטי}} , {{צ|וה’ ציווה לה}} ? {{צ|אל '''אשקלון ''' ואל חוף הים שם יעדה}} ".
 
==שארית אשדוד==
 
בדברי הימים ב כו ו (בתאור מלחמות עזריהו) מסופר: " {{צ|וייצא ויילחם בפלשתים}} , {{צ|ויפרוץ את חומת גת ואת חומת יבנה ואת חומת '''אשדוד '''}} ; {{צ|ויבנה ערים ב '''אשדוד ''' ובפלשתים}} ".
 
בישעיהו כ א מסופר: " {{צ|בשנת בוא תרתן אשדודה}} , {{צ|בשלוח אותו סרגון מלך אשור}} ; {{צ|ויילחם '''באשדוד ''' וילכדה}} ".
 
אולי זה מסביר את מה שכתוב בירמיהו כה כ, בתיאור הפורענות שתבוא על כל העמים: " {{צ|ואת כל מלכי ארץ פלשתים}} , {{צ|ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת '''שארית אשדוד''' }} ": מהעיר אשדוד נשארה רק 'שארית'.
 
אבל אני לא מבין את עמוס ג ט: " {{צ|השמיעו על ארמנות '''באשדוד '''}} , {{צ|ועל ארמנות בארץ מצרים}} , {{צ|ואמרו}} : ' {{צ|היאספו על הרי שומרון}} , {{צ|וראו מהומות רבות בתוכה ועשוקים בקרבה}} '."
 
בכל אופן, בימי נחמיה היתה אשדוד העיר הפלשתית הראשית (ואולי גם היחידה ששרדה), כמו שכתוב (נחמיה ד א): " {{צ|ויהי כאשר שמע סנבלט וטובייה והערבים והעמונים '''והאשדודים '''}} , {{צ|כי עלתה ארוכה לחומות ירושלים}} ...", ו(נחמיה יג כג): " {{צ|גם בימים ההם ראיתי את היהודים הושיבו נשים אשדודיות}} , {{צ|עמוניות}} , {{צ|מואביות}} , {{צ|ובניהם חצי מדבר '''אשדודית '''}} , {{צ|ואינם מכירים לדבר יהודית}} , {{צ|וכלשון עם ועם}} ".
'''
 
== תגובות ==
בכל אופן, בימי נחמיה היתה אשדוד העיר הפלשתית הראשית (ואולי גם היחידה ששרדה), כמו שכתוב (נחמיה ד א): " {{צ|ויהי כאשר שמע סנבלט וטובייה והערבים והעמונים '''והאשדודים'''}} , {{צ|כי עלתה ארוכה לחומות ירושלים}} ...", ו(נחמיה יג כג): " {{צ|גם בימים ההם ראיתי את היהודים הושיבו נשים אשדודיות}} , {{צ|עמוניות}} , {{צ|מואביות}} , {{צ|ובניהם חצי מדבר '''אשדודית'''}} , {{צ|ואינם מכירים לדבר יהודית}} , {{צ|וכלשון עם ועם}} ".
 
זה עזר לי בעבודה תודה
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/hvdlim1/pljt_mlxmot.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-03-30.
}}
<noinclude>
 
:::: -- אלמוני/ת, 2009-10-31 10:54:23
 
אראל, כתבת:
 
" --- כל הפסוקים האלה בדה"א לא ברורים לי בכלל ולכן לא אתעכב עליהם יותר ---"
 
תוכל ללמוד יותר על האירוע המדובר בספר הישר, בפרק העוסק בספר שמות. אנסה להדביק כאן את הקטע הרלוונטי:
 
בעת ההיא בשנת מאה ושמונים שנה לרדת ישראל מצרימה ויצאו אנשים גבורי חיל ממצרים שלשים אלף רנלי מבני ישראל ויהיו
 
כלם משבט יוסף מבני אפרים בן יוסף : כי אמרו כי תם הקץ אשר חק יי על בני ישראל מימי קדם אשר דבר אל אברהם:
 
ויתאזרו האנשים האלה וישימו איש חרבו על ירכו ואיש כלי מלחמתו עליו ויבטחו בגבורתם ויצאו יחד ממצרים ביד חזקה: ולא
 
הוציאו אתם צדה לדרך רק כסף וזהב וגם לחם לאכול ביום ההוא לא הוציאו בידם: כי אמרו לקחת את מחייתם מפלשתים
 
במחיר ואם לא ולקחו מאתם בחזקה : והאנשים ההם גבורי חיל מאד מאד אחד ירדוף אלף ושנים יניסו רבבה ויבטחו בגבורתם
 
וילכו יחד כאשר המה: וישימו פניהם ארץ גת וירדו וימצאו רועי גת רועים את מקנה בני גת : ויאמרו אל הרועים תנו לנו מהצאן
 
במחיר לאכול כי רעבים אנחנו כי לא אכלנו לחם היום : ויאמרו הרועים הצאננו הם אם מקננו כי נתן לכם אף במחיר ויגשו בני
 
אפרים לקחתם בחזקה : ויצעקו רועי גת עליהם ותשמע צעקתם למרחוק ויצאו כל בני גת אליהם: ויראו בני גת את רעת בני אפרים
 
וישובו ויזעיקו את כל אגשי גת ויחגרו איש כלי מלחמתו ויצאו אל בני אפרים למלחמה : ויערכו אתם מלחמה בבקעת גת ותהי
 
המלחמה חזקה ויכו אלה מאלה רבים ביום ההוא: ויהי ביום השני וישלחו בגי גת אל כל ערי פלשתים לבא אליהם לעזרה לאמר: עלו
 
אלינו ועזרונו ונכה את בני אפרים אשר יצאו ממצרים לקחת את מקננו ולהלחם אתנו חנם. ובני אפרים עיפה נפשם ברעב ובצמא
 
כי לא אכלו לחם שלשה ימים : ויצאו מכל ערי פלשתים לעזרת אנשי גת כארבעים אלף איש : ויערכו האנשים האלה את בני
 
אפרים מלחמה ויתן יי את בני אפרים ביד פלשתים: ויכו את כל בני אפרים כל אשר יצאו ממצרים לא השאירו שריד כי אם עשרה
 
אנשים אשר ברחו ממערכה המלחמה: כי מאת יי היתה הרעה הזאת אל בני אפרים כי מרו את פי יי לצאת ממצרים טרם ב א
 
הקץ אשר חק יי על ישראל מימי קדם : וגם מפלשתים נפלו הרבה כעשרים אלף איש וישאום אחיהם ויקברו אותם בעריהם :
 
וישארו חללים בני אפרים נטושים בבקעת גת ימים רבים ושנים ולא נתנו לקבורה ותהי כל הבקעה מ ל א ה עצמות אנשים :
 
והאנשים אשר נמלטו מהמלחמה באו מצרימה ויגידו אל בני ישראל את כל הקורות אותם : ויתאבל אפרים אביהם עליהם
 
ימים רבים ויבאו אחיו לנחמו: ויבא אל אשתו ותלד בן ויקרא את שמו בריעה כי ברעה היתה בביתו.
 
כה לחי !
 
:::: -- גואל ר., 2012-01-04 09:25:25
 
תודה רבה
 
:::: -- אראל, 2012-01-04 18:10:33
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:אסטרטגיה צבאית|מלחמות בין בני ישראל לבין ערי פלשתים]]
[[קטגוריה:הבדלים בין ערי פלשתים|מלחמות בין בני ישראל לבין ערי פלשתים]]
שורה 142 ⟵ 173:
[[קטגוריה:שמואל א ז יד|מלחמות בין בני ישראל לבין ערי פלשתים]]
[[קטגוריה:שמואל א יז נב|מלחמות בין בני ישראל לבין ערי פלשתים]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/hvdlim1/pljt_mlxmot.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-03-30.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/hvdlim1/pljt_mlxmot.html}}