ביאור:משלי ל יז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
 
= כיבוד הורים וציפורים =
 
 
{{צמ|עַיִן תִּלְעַג לְאָב, וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם - יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל, וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר|משלי ל יז}}
 
- בסופו של דבר הארץ תחרב, ובני הדור הראשון, אשר '''לעגו לאביהם''' ובזו '''ליקהת''' (משמעת) ''' אמם''', יהיו מוטלים בביזיון על הארץ, ואת '''העין''' הרמה והשחצנית שלהם '''ינקרו עורבי נחל ויאכלו בני נשר'''.
 
==הקבלות==
 
מה הקשר בין אי-כיבוד הורים לבין אכילת העיניים ע"י עורבים ונשרים?
שורה 13 ⟵ 19:
הציפורים מסמלות את ההגנה על הצאצאים. במיוחד נכון הדבר לגבי הנשר, {{צמ|'''כְּנֶשֶׁר''' יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ|דברים לב יא}}( [[ביאור:כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף|פירוט]] ). מצוות שילוח הקן מתייחסת לציפור הרובצת על צאצאיה ומגינה עליהם, גם כאשר היא בסכנת חיים. התורה מצווה עלינו לכבד את האם ולשלח אותה לחופשי ( [[ביאור:מצוות שילוח הקן - טעמים שונים|פירוט]] ). שתי המצוות בספר דברים נובעות מאותו עיקרון - כיבוד ההוֹרוּת, שהוא תכונה חיונית בעולם החי כמו בעולם האנושי. גם בספר משלי, כפי שקראנו, אדם שאינו מכבד את הוריו נענש על-ידי ציפורים, ובפרט על-ידי '''בני נשר''': {{צפ|תוכן=כשם שמתן שכרן שווה - כך עונשן שווה}} {{קטן|קטן= (רבי שמעון בר יוחאי, ירושלמי פאה פ"א ה"א)|}} .
 
2. הפסוקים הקודמים תיארו את ההתדרדרות המוסרית של הדור, המתחילה בזלזול בהורים ונמשכת בגאוה, {{צמ|דּוֹר אָבִיו יְקַלֵּל, וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ; דּוֹר טָהוֹר '''בְּעֵינָיו''', וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ|משלי ל יא}}( [[ביאור:תהליך ההתדרדרות המוסרית של הדור|פירוט]] ); הבנות של אותו דור משחיתות את דרכן עוד יותר, ודורשות מההורים שיתנו להן עוד ועוד, {{צמ|לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב, שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע, לֹא אָמְרוּ הוֹן|משלי ל טו}}( [[ביאור:לעלוקה שתי בנות|פירוט]] ); סופו של אותו דור מושחת יהיה, שבנותיו יזלזלו בהוריהן עד כדי כך, שלא יטרחו לקבור אותן, '''והעיניים''' הרמות שלהם יהיו מאכל לעוף השמים; הארץ תחרב, {{צמ|וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה '''לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם''' וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד|ירמיהו ז לג}}.
 
<div class="advanced">
 
==דקויות==
==מקורות ופירושים נוספים==
<h4>
יקהת אם</h4>
::*המילה '''יקהת''' נזכרה בפסוק אחד נוסף, [[בראשית מט י]]: {{צ|לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי יָבֹא שילה[שִׁילוֹ] וְלוֹ '''יִקְּהַת''' עַמִּים}} ( [[ביאור:עד כי יבוא שילה|פירוט]] ). ישנם פירושים רבים למשמעות המילה:
המילה יקהת נזכרה בפסוק אחד נוסף:
 
::* [[בראשית מט י]]: {{צ|לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי יָבֹא שילה[שִׁילוֹ] וְלוֹ '''יִקְּהַת''' עַמִּים}} ( [[ביאור:עד כי יבוא שילה|פירוט]] ).
 
ישנם פירושים רבים למשמעות המילה:
 
1. עניין קיבוץ ואסיפה: " {{צפ|תוכן='''יקהת אם''' - קמטים}} {{צפ|תוכן=הנקבצים ונקהין בפני אמו... '''יקהת עמים''' - קבוצת עמים}} " {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי ל יז|רש"י]] )|}} , {{צפ|תוכן=...ותבוז לקבוץ האם, והוא ג"כ דברי התורה, שלא ייטיב העיון במה שיתחייב מדבר דבר מדבריה ומקבוץ דבריה והסדר שלהם קצתם עם קצת, עד שיהיה זה סבה אל שיטעה בכוונותיה...}} {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי ל יז|רלב"ג]] )|}} , {{צפ|תוכן=קבוצי תוכחות האם וסדרי אמריה}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי ל יז|מצודות]] )|}} .