ביאור:משלי ל ז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 2:
= אל תמנע ממני בטרם אמות =
[[ביאור:משלִי ל ז]] : {{צ|שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ, אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי '''בְּטֶרֶם אָמוּת''': שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי; רֵאש ועֹשֶר אַל תִּתֶּן לִי, הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי.}}
אני כבר זקן, ויש לי רק '''שתי''' משאלות שאני '''שואל''' (מבקש) ממך, שני דברים שאני מאד רוצה לקבל לפני שאני '''מת''':
'''''' לפי המפרשים, הבקשה מופנית אל ה': " {{צפ|תוכן=עתה ידבר מול המקום ברוך הוא}} " {{קטן|קטן= (מצודות, רש"י)|}} . '''שאל''' [[ביאור:שאל = א. ביקש מידע; ב. ביקש חפץ לזמן מוגבל; ג. ביקש בקשה כללית|= ביקש]] ; '''שתים שאלתי מאיתך''' = שתי בקשות המפורטות בפסוק הבא - שתיים שהן חמש - להינצל משווא ודבר-כזב, לא לקבל עוני ועושר אלא להתפרנס בכבוד ( [[ביאור:עושר ועוני עלולים לגרום לשווא וכזב|פירוט]] ).▼
==דקויות==
▲
אולם לפני שהוא מפרט את הבקשות, הוא מוסיף עוד משפט: '''אל תמנע ממני בטרם אמות'''. מה משמעות התיאור "בטרם אמות"? כמה פירושים:
1.
::*אולם, לפי זה היה ראוי להשתמש במילת יחס אחרת - "אל תמנע ממני '''עד''' יום מותי". המילה '''בטרם''' לא מתאימה לפירוש זה.
2.
::*אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "אל תמנע ממני '''פן''' אמות".
3. לענ"ד אפשר לפרש את הביטוי כתיאור זמן: "ברגע האחרון, לפני שאני מת, תן לי לחיות בלי עושר ובלי עוני". תיאור זה מתאים לפירוש שהדובר בפסוק הוא שלמה המלך: במשך רוב ימיו היה עשיר מופלג, והעושר העבירו על דעתו; בסוף ימיו (לפי אגדת חז"ל) נזרק מכס מלכותו ע"י אשמדאי, והיה עני מופלג, והעוני העבירו על דעתו; רגע לפני מותו הוא מבקש מה', שייתן לו לטעום רק פעם אחת את טעמם של החיים הפשוטים והרגועים - חיים של בן מעמד הביניים, שאינו סובל מעושר או מעוני {{קטן|קטן= (ע"פ רמ"ד ואלי)|}} .
3. לענ"ד אפשר לפרש את הפסוק על-פי שני סיפורים נוספים שבהם מופיע ביטוי זה:▼
::* {{צמ|וַעֲשֵׂה לִּי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִי וְאֹכֵלָה, בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי '''בְּטֶרֶם אָמוּת'''|בראשית כז ד}}▼
::* {{צמ|וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל 'רַב! עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי! אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ '''בְּטֶרֶם אָמוּת!''''|בראשית מה כח}}▼
כששלמה היה צעיר, ה' נתן לו אפשרות לבקש משאלה, [[Prqim/t09a03|מלכים א ג ה]] : {{צ|בְּגִבְעוֹן נִרְאָה ה' אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים '''שְׁאַל''' מָה אֶתֶּן לָךְ}}. אז הוא ביקש חכמה; עכשיו, כשהוא זקן, הוא מבקש שלוה.
בשניהם הדובר הוא אב זקן, הפונה אל בנו ומבקש ממנו שיאפשר לו לעשות עוד דבר אחד חשוב לפני שימות.▼
==הקבלות==
אם כך, ייתכן שגם בפסוק שלנו, הדובר אגור בן יקה הוא אב זקן הפונה '''אל בניו''' - ולא אל ה'.▼
▲::* {{צמ|וַעֲשֵׂה לִּי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִי וְאֹכֵלָה, בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי '''בְּטֶרֶם אָמוּת'''|בראשית כז ד}}
▲::* {{צמ|וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל 'רַב! עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי! אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ '''בְּטֶרֶם אָמוּת!''''|בראשית מה כח}}
▲בשניהם הדובר הוא אב זקן, הפונה אל בנו ומבקש ממנו שיאפשר לו לעשות עוד דבר אחד חשוב לפני שימות.
הקטע מתחיל ב {{צמ|דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה הַמַּשָּׂא נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל|משלי ל א}}( [[ביאור:דברי אגור בן יקה|פירוט]] ). בשום מקום בהמשך הקטע אין פניה אל ה'. לפי זה, מסתבר שגם בפסוק שלנו, אגור בן יקה פונה אל איתיאל ואוכל. אם איתיאל ואוכל הם אכן בניו של אגור בן יקה, הרי שיש הקבלה בין פרק ל לבין פרק לא - בתחילת פרק ל יש נאום של אב אל בניו, כמו שבתחילת פרק לא יש נאום של אם אל בנה, {{צמ|דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ|משלי לא א}}
::* {{צמ|דּוֹר אָבִיו יְקַלֵּל וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ|משלי ל יא}}
שורה 46 ⟵ 45:
::* {{צמ|עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר|משלי ל יז}}
נחזור לפסוק שלנו. ניתן לשער כי אגור בן יקה הוא זקן וכבר לא מסוגל לעבוד, הוא תלוי בבנו. הוא מבקש מבנו שלא ייתן לו להיות עני, אך גם לא ירעיף עליו עושר, אלא רק ידאג
אם כך, הבקשה בפסוק שלנו משקפת את רצונו הטבעי של כל אב זקן - כבר אין לו צורך בעושר ובמותרות, וכל שאיפתו היא
<div id="mikraotgdolot"> </div>
| |||