התורה והמצוה ויקרא ז לד: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 30:
{{דה מפרש|כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה}} כתב הרמב"ן (<small>[[קטע:רמב"ן על ויקרא י טו|בפר' שמיני]]</small>) וזה לשונו:
:: למה חלקם הכתוב - תרומה בשוק ותנופה בחזה לא ידענו, ששניהם בהרמה והנפה
:: והנראה אלי בטעם זה כי במלואים היה השוק תרומה לה' והוקטר עם הלחם ועם החלבים, והמורם מן השלמים יקרא 'תרומה' כמו שנאמר (בלחמי תודה) {{ממ|ויקרא|ז|יד}} "והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה להשם", וכל שכן אלו שהעלו אותם לגבוה שהם כולם תרומת ה'. ולא יקרא בשם 'תנופה' כי תנופתו היתה עם החלבים והלחם כדי להקטירם לה'
ובאורו נראה אור. מדוע הזכיר פה את השוק בפני עצמו ולא כללו עם החזה? שהיה לו לומר "את החזה והשוק להניף"? רק שהשוק אין צריך לבאר שיניף. רק את החזה
ובזה נבין לשון הכתובים בפר' שמיני -- "ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור...שוק התרומה וחזה התנופה על אישי החלבים יביאו להניף" {{הפניה לפסוקים|ויקרא|י|יד|טו}} -- שתחלה הקדים החזה להשוק ואחר כך הקדים השוק אל החזה. {{ררר}} וזה מובן על פי היסוד המונח אצלינו שדרך הכתוב לדבר תמיד בדרך ''לא זו אף זו'', שדבר שיש בו חידוש יותר בא באחרונה
וזה גם כן כונת הספרא. שקשיא ליה למה אמר בחזה 'תנופה' ובשוק 'הרמה'? ופירשו ''"תנופה" - זו תנופת הסל'' -- כיון לתנופת המלואים שהיה שם סל המצות, ו'תרומה' שאמר בשוק ''זו תרומת לחמי תודה'' - רמז כמ"ש הרמב"ן כמו שלחמי תודה קרואים 'תרומה' כן קרא השוק 'תרומה' מפני שהיה לגבוה
ומאמר זה הוכפל בספרא שמיני על מה שכתוב שם "חזה התנופה ושוק התרומה".
|