התורה והמצוה ויקרא ז לד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן '{{מלבי"ם ספרא נווט|צו}} ==סימן קנה== {{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|ז|לד}} {{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם...' |
←סימן קנה: טיוטה |
||
שורה 5:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|ז|לד}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק יז|סימן קנה}}
{{דה מפרש|המקריב את דם וכולי לו תהיה}} הנה זה נזכר ג' פעמים -
* ( א ) במנחה {{ממ|ויקרא|ז|ט}} -- "לכהן המקריב אותה לו תהיה"
* ( ב ) בחטאת {{ממ|ויקרא|ו|יט}} -- "הכהן המחטא אותה יאכלנה"
* ( ג ) בשלמים {{ממ|ויקרא|ז|יד}} -- "הכהן הזורק את דם השלמים לו יהיה"{{ש}}
ובא ר' אלעזר בר' שמעון בספרא (<small>מובא ב[[מנחות קב ב|מנחות דף קב:]]</small>) לתת טעם למה צריכי ג' קראי. דאי אפשר למילף חד מחבריה.
כי בחטאת אלים כח הכהן, שאם מקריב חטאתו - כולו שלו, אף במשמר שאינו שלו (<small>כמו שלמד ב[[בבא קמא קד א|בבא קמא דף קד]]</small>). ובמנחה חלוש כחו שאין לו בה כלום, דמנחת כהן כליל.{{ררר}} וכפי זה אי אפשר ללמוד מנחה וחטאת זה מזה. שאם יכתב בחטאת לדחות הטבול יום -- יאמר הטבול יום שזה מצד שבו יפה כח הדוחה בחטאתו שכולו שלו, ומצד אלימות כחו מדחהו מחטאת ישראל. מה שאין כן במנחה -- שחלש כח הדוחה במנחתו -- יאמר שאין לו ראיה לדחותו ממנחת ישראל.{{רווח קשיח|1}} ואם יכתב במנחה יאמר הטבול יום בהפך - שמה שנדחה ממנחה היא מצד חלישת כח הנחדה בה שאין לו כח במנחתו, לא בחטאת שאלים כח הנדחה בחטאתו, לא יכול לדחותו.
והגם שהכהן ישיב לו בכל אחד להפך -- שבמנחה ישיב לו מצד חלישות כח הנדחה ובחטאת ישיב לו מצד חוזק כח הדוחה -- בכל זה אין הכרעה ביניהם. לכן צריך קרא בכל אחד. ובזה ידחהו בכל אחד מכח הכתוב. [וזה כוונת '''משנה א' ומשנה ב{{'}}''']
וכן יש הבדל בין חטאת ומנחה שהם קדשי קדשים לבין שלמים.{{ררר}} כי בצד אחד אלים כח הכהן יותר בקדשי קדשים שהכל שלו, מה שאין כן בקדשים קלים אין לו רק החזה ושוק והבשר לבעלים. ובצד אחר אלים כח הכהן בקדשים קלים שיוכל להאכילם אף בטמאתו לנשיו ועבדיו. ואם כן, אם יכתב בחטאת ומנחה, יבא הטבול יום לאכל בקדשים קלים מצד שבהם יפה כחו לענין נשיו ועבדיו. ואם יכתב בשלמים יאמר בהפך - שאין מזה ראיה לקדשי קדשים שיפה כחו לענין שהכל שלו.
והגם שהכהן ישיב לו בכל אחד להפך - אין מכריע. ולכן צריך קרא גם בשלמים. [וזה פירוש '''משנה ג''''].
ואחר שפרט הכתוב בכל אחד -- ''יצא טבול יום בקוליו וחומריו'' -- רצונו לומר אין מועיל לו טענותיו מצד הקולא וחומרא. וכל שכן אונן שגרוע מטבול יום (<small>כי הטבול יום יטהר בערב</small>); לכן עומד בימין הטבול יום ונדחה עמו. ואף המחוסר כפורים שקל מטבול יום - נדחה אחר שאין ראוי לזרק.
==סימן קנו==
| |||