התורה והמצוה ויקרא ז ל-לג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←סימן קנ: טיוטה לא נגמר. |
|||
שורה 34:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק טז|סימן קנ}}
::''כיצד עושה? מניח אימורים על פסת היד וחזה ושוק עליהם. ובכל מקום שיש לחם הלחם מלמעלה. היכא? אמר
▲::''כיצד עושה? מניח אימורים על פסת היד וחזה ושוק עליהם. ובכל מקום שיש לחם הלחם מלמעלה. היכא? אמר ר"פ במלואים.
::''מאי טעמא? אילימא משום דכתיב "שוק התרומה וחזה התנופה על אישי החלבים יביאו להניף תנופה" - והכתיב "את החלב על החזה יביאנו"? אמר אביי ההוא דמייתי לה כהן מבית מטבחיא ורמי לי'.
::''והכתיב "וישימו את החלבים על החזות"? ההוא דיהב ליה לכהן אחרינא ואזיל ומקטר להו והא קמ"ל דבעינן שלשה כהנים משום דברוב עם הדרת מלך.''
שורה 44 ⟵ 43:
והטעם שבעת ההבאה יהיה החלב שהוא החשוב יותר למעלה ובעת התנופה יהיה החשוב יותר סמוך ליד המניף ובעת ההקטרה יהיה החלב למעלה שיהיה מוכן לקחתו להקטיר.
ובמה שאמר שאם יש לחם הוא למעלה והוא במלואים - הקשו התוספות והכתוב "ויתן הכל על כפי אהרן" ואם כן נתהפך הלחם?{{ררר}} נראה שבמלואים היה חלוק מיתר מקומות. ששם הקטיר את השוק והחזה לא הונף עם החלבים ביחד רק בפני עצמו כמבואר בכתובים; בין בצואה בין בעשיה. ואם כן לא היה טעם להפך כיון שהכל היה נקטר והיה במעלה אחת.
וממ"ש בגמרא ''"כיצד עושה מניח אימורים על פסת היד"'' משמע שכל האימורים הם מלמטה, גם שתי כליות ויותרת ואליה, שכולם נקראים אימורים. והרמב"ם {{ממ רמב"ם|ט|מעה"ק|ח}} כתב ''"וכיצד מניחן על ידי הבעלים נותן את החלבים על ידי הבעלים וחזה ושוק למעלה ושתי הכליות ויותרת הכבד למעלה מהם"''. וכתב בכסף משנה דמשמע לרבינו דאימורים דקתני לא כל האימורים רק החלבים. וזה אינו, {{ב|דמנ"ל|דמנא לן, דמנא ליה}} הא? דהא בגמרא לא באר שיתן שתי הכליות למעלה. ונעלם מעיני הבדולח דברי הספרא פה שממנו הוציא הרמב"ם את דבריו, לא מן הגמרא.
וראיתי בהגהת הראב"ד שהגיה דברי הספרא כלשון הברייתא שבגמרא. והרי גם הרמב"ם גריס כגירסתנו. ולדעתי ברייתא דגמרא חולקת עם הספרא, שהספרא שחדש שיותרת ושתי הכליות יהיו למעלה בא לישב בזה סתירת הכתובים בדרך אחר. שמה שנאמר פה "את החלב על החזה" דבר מצד האליה והיותרת והכליות - כי האליה נקרא לפעמים בשם חלבו האלי' ועל הכליות יש חלב [או שיפרש פה כפירוש הרלב"ג ש'חלב' דפה מענין מיטב ורצונו לומר השומן שעל החזה. וכן תרגם אונקלוס ''"ית תרבא דעל חדיא"''. ותרגום יונתן ''"ית תרבא שמנינותא דעל חדיא וית חדיא"''] וכן מה שכתוב במלואים "וישימו את החלבים על החזות" ששם אמר "ואת החלבים מן השור..ומן האיל האליה והמכסה..." ועל זה אמר "וישימו את החלבים" -- שמה שכתב "ואת החלבים מן השור" כלל גם שתי הכליות ויותרת ובאיל חדש האליה ואלה היו על החזות.
ומה שכתב "שוק התרומה..על אישי החלבים" היינו החלב עצמו יהיה למטה. ולדברי הספרא אין צריך ג' כהנים ולהפך. ולכן הרמב"ם שפסק כהספרא לא הזכיר מה שאמרו בגמרא שיהיה בשלשה כהנים ושיהפך וכולי (שזה פליאה גדולה למה השמיט מאמר הפשוט בגמרא), אך שזה הוצרך לפי הברייתא בגמרא שסבירא ליה שכל האימורין היו למטה. מה שאין כן להספרא ורמב"ם שהולך בשטתו - אין הכרח מן הכתובים דצריך ג' כהנים.
==סימן קנא==
| |||