קדמות היהודים - נגד אפיון: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים ללוסימכוס (נגד אפיון) בויקיפדיה
←‏ה: תיקון קישור לתלמי פיסקון בויקיפדיה
שורה 215:
 
===ה===
ומעיני אפיון נעלם, כי כמעט כל מלכי אבותיו המקדונים{{הערה|זה נכתב בלעג, כי לא היה אפיון מקדוני.}} יעצו טובה עלינו. כשכבש תלמי השלישי, המכונה „פועל טוב”{{הערה|כן נקרא בכתבות הכנעניות הצידוניות (פועל טוב), תרגום מדויק של הכנוי היוני Eueryetes.}} את כל ארץ סוריה ביד חזקה, לא הקריב זבחי תודה על נצחונו לאלהי מצרים, רק סר אל עיר ירושלים והביא זבחים רבים לאלהים כמשפטי חוקינו וגם הרים מתנות (לבית המקדש) כמדת נצחונו. ו[[W:תלמי פילומטור|תלמי פילומיטור]] ואשתו [[W:קלאופטרה השנייה|קלאפטרה]] נתנו את כל מלכותם בידי היהודים וראשי כל צבאותיה היו [[W:חוניו הרביעי|חוניו]] ודוסתאי היהודים, אשר נתן אפיון את שמותיהם לצחוק תחת אשר היה עליו להשתומם על מעשיהם ולא לעטות עליהם חרפה, רק להחזיק להם טובה, כי הצילו את עיר אלכסנדריה, אשר לקח לו שם בידיו משפט אזרח, כי בעת אשר נלחמו אנשי אלכסנדריה בקלאפטרה והיו עתידים לאחרית רעה, כרתו אלה (ראשי הצבא היהודים) ברית שלום והשביתו את מלחמת האחים (מקרב הארץ). „אחרי זאת” – הוא כותב – „עלה חוניו על העיר בחיל מזער ותַרמוס מלאך הרומאים נמצא אז בקרב העיר”. ואני אומר, כי היטיב חוניו לעשות בצדק ובמשפט, כי [[W:תלמי השמיני|תלמי]] המכונה [[W:פיסקון|פיסקון]] יצא מ[[W:קיריני|קיריני]] אחרי מות אחיו תלמי פילומטור ורצה לגרש את קלאפטרה{{הערה|כאן נפסק המקור היוני, ובכל הוצאות הספר נשלם החסרון על פי התרגום הרומי העתיק (של [[W:קסיודורוס|קסיודורוס]]).}} ואת בני המלך מכסא המלוכה, למען אשר יקח את המלכות לעצמו בלא משפט, ועל כן יצא אליו חוניו להלחם בו בעד המלכה קלאפטרה ולא הסיר את חסדו ואמונתו מעם המלכים גם בעת צרה. ואלהים היה עד צדקו לעיני כל, כי כשאמר תּלמי פיסקון בלבו לצאת למלחמה על חוניו ועל צבאו תפש את כל היהודים היושבים בעיר עם טפם ונשיהם והפשיטם ערומים ושם אותם בכבלים והשליך אותם לפני הפילים, למען יהיו לברות לשניהם ויאבדו מארץ חיים. ולדבר הזה השקה את החיות לשכרה. אך לא כאשר חשב כן היתה! כי הפילים עזבו את היהודים המוצגים למולם והתנפלו על אוהבי המלך וטרפו רבים מהם. ואחרי הדברים האלה ראו עיני תלמי חזון-אימה, אשר מנע אותו מעשות רעה לאנשים האלה. וגם פילגשו היקרה עליו, אשר קראו לה אלה בשם איתקי, ואלה בשם הירני{{הערה|Hirene (בהוצאה הישנה Irene).}} חִלתה את פניו לבלתי עשות מעשה רשע כזה והוא נעתר אליה ונחם על הדברים אשר עשה ואשר עלה בלבו לעשות. ובצדק קבלו עליהם היהודים היושבים באלכסנדריה לחג את היום הזה [בכל שנה ושנה]{{הערה|זה [[חג פורים]] של מצרים (כל המעשה הובא ב[[W:ספר מקבים ד'|ספר המכבים הרביעי]] – אחד [[הספרים החיצונים]] שנכתבו במצרים).}}, כי בו ראו עין בעין את ישועת אלהים. אולם אפיון המוציא דבה על כל ערב את לבו לשית חטאת על היהודים אשר נלחמו בפיסקון, תחת אשר היה עליו להלל אותם. הוא זכר גם את [[W:קלאופטרה השביעית|קלאפטרה]] המלכה האחרונה לבני אלכסנדריה, וכאלו הוא מתרעם עלינו, כי שלמה לנו רעה חלף טובותינו, תחת אשר היה עליו להוכיח את האשה הזאת, אשר לא נבצר ממנה כל עָול וכל מעשה רשע, על כל אשר עוללה לקרובי משפחתה ולבעלה ולכל אוהביה ולכל הרומאים בכלל ולמושלים אנשי חסדה בפרט, היא האשה אשר המיתה במקדש גם את [[W:ארסינואי הרביעית|ארסינואי]] אחותה על לא עול בכפה, ובנכליה המיתה את [[W:תלמי ה-13|אחיה]] ונצלה את [עדי] אלהי אבותיה ואת קברות אבותיה, היא אשר קבלה את המלוכה מ[[W:יוליוס קיסר|ציזר]] וערבה את לבה למרד ביורשו{{הערה|לאמר: בציזר אוקטַוינוס, הוא הקיסר [[W:אוגוסטוס|אוגוסטוס]].}} וצדה את לב [[W:מרקוס אנטוניוס|אנטוניוס]] בנאפופיה והפכה אותו לשנא את מולדתו, וגם פתתה אותו לבגוד באוהביו, והדיחה רבים מכסא המלוכה ורבים הסיתה בשגעונה לעשות מעשי רעה. ולמה לי עוד להאריך דברים? הן גם את אנטוניוס עצמו עזבה במלחמת הים, אותו - את בעלה, אבי הבנים אשר ילדה, ואִלצה אותו לנטש את צבאו ואת ממשלתו יחדו וללכת אחריה. ולאחרונה כאשר נכבשה אלכסנדריה בידי ציזר (אוגוסטוס) התעיבה עלילה וחשבה להציל את נפשה בהמיתה את כל היהודים בידיה, כי התמכרה להרשיע לכל ולבגוד בכל. [ ]{{הערה|כאן נכנס פסוק אחד שלא במקומו (בכל ההוצאות) ורבים מן המתרגמים העבירוהו למקום אחר, ועשיתי כמוהם.}} והנה היא קבלה את גמול רשעתה בצדק ולנו היה ציזר הגדול לעד, כי יצאנו לעזרתו באמונה ונלחמנו לו במצרים, וגם מועצת הזקנים ([[W:הסנאט הרומי|הסינט]]) [הודיעה את צדקתנו] בפקודות אשר הוציאה ואף מכתבי הקיסר אוגוסטוס העידו את מעשינו הטובים. וטוב היה, לו הביט אפיון אל הכתבים האלה ובחן את הפקודות אשר הוציאו מדור לדור [[W:אלכסנדר הגדול|אלכסנדרוס (הגדול)]] וכל מלכי [[W:בית תלמי|בית תלמי]], והמשפטים הנתונים לנו מטעם מועצת הזקנים [הרומאים] ומטעם מושלי רומא הגדולים. [והתחשב לך אשר לא לכבוד הוא לנו הדבר, שספר עלינו אפיון, כי בעתותי רעב אין לחם חטים עולה על שלחן היהודים]{{הערה|הפסוק המוסגר נמצא במקור למעלה, שלא במקומו.}}. ואם באמת לא יכול [[W:גרמניקוס|גרמניקוס]]{{הערה|גרמניקוס בן [[W:דרוסוס|דרוזוס]] בנו חורגו של הקיסר אוגוסטוס. הוא בא אל אלכסנדריה בשנת בצרת וחלק לחם לבני המקום.}} לחלק את הלחם בצדק לכל יושבי אלכסנדריה, הנה הדבר הזה מלמד, כי היה אז שדפון ומחסור לחם, ואין בו כדי להראות את אשמת היהודים. ואמנם על הדברים אשר חשבו כל המושלים (קיסרי רומא) על היהודים היושבים באלכסנדריה ידועים לכל, כי גם חלוקת לחם החטים לא הוצאה מידיהם, כאשר לא הוצאה מידי יתר יושבי אלכסנדריה, וגם שמרו להם המושלים את הבטחון אשר בטחו בהם המלכים (מלכי בית-תלמי) לפנים, ועל כן הפקידו בידם את משמר היאור ולא חשבו מעולם, כי אין היהודים ראוים לדבר הזה.
 
<small>{{הערות שוליים2|מאמר שני פרק ה}}</small>