התורה והמצוה ויקרא ז כט-ל: הבדלים בין גרסאות בדף

אמנם הלא יש לומר דלשון "המקריב" יצדק יותר על הכהן המקריב כמו "מקריב את דם השלמים" (פסוק לג), "הכהן המקריב את עולת איש" {{ממ|ויקרא|ז|ח}} -- ולמה נחדש שיהיה התנופה גם בבעלים? נאמר שפירושו: הכהן המקריב זבח שלמיו (של ישראל) - הוא יביא קרבנו, רוצה לומר הוא יניף, לא כהן אחר. (וזה קמ"ל כאן הגם שידעינן בלי זה שהתנופה בכהן כמו שכתב אחר כך - קמ"ל פה שדוקא כהן המקריב יניף).

 

 

ומזה מוכרח שמה שכתב "ידיו תביאנה" קאי על הבעלים וממילא גם מה שכתב "המקריב יביא וכולי" היינו הבעלים. ומפרש ''ידיו של המקריב'' שהוא הבעלים תביאנה. וזהו מה שכתב בספרא ''או אינו אומר המקריב אלא זה כהן המקריב? כשהוא אומר "ידיו תביאנה" לרבות ידי בעלים''. ובגמרא הלשון ''"כשאומר ידיו תביאנה - הרי בעלים אמורים"''.