התורה והמצוה ויקרא ז כט-ל: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←סימן קמה: טיוטה לא נגמר |
|||
שורה 24:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|ז|כט}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרשה יא|סימן קמה}}
{{דה מפרש|המקריב את זבח שלמיו לה' יביא את קרבנו}} פירוש הכתוב כפי הפשט: ''ישראל המקריב'' (ר"ל המקדיש) ''את זבח שלמיו - הוא יביא את קרבנו'' - רוצה לומר שבעל הקרבן המביא שלמים למקדש הוא עצמו יביא לה' החלק הקרב לגבוה. ומפרש מה יביא לה'? הוא כי ידיו תביאנה את אשי ה' להניפם, ובזה נבדל מחטאת ואשם שאין הבעלים עושים באימוריהן שום עבודה. ויהיה פירוש "המקריב" - המקדיש, כמו "אדם כי יקריב מכם יקרבן", "ונפש כי תקריב קרבן מנחה". וכן פירש הרלב"ג וכן דעת חז"ל בספרא (<small>מובא ב[[מנחות מא א|מנחות דף מא]]</small>).
אמנם הלא יש לומר דלשון "המקריב" יצדק יותר על הכהן המקריב כמו "מקריב את דם השלמים" (פסוק לג), "הכהן המקריב את עולת איש" {{ממ|ויקרא|ז|ח}} -- ולמה נחדש שיהיה התנופה גם בבעלים? נאמר שפירושו: הכהן המקריב זבח שלמיו (של ישראל) - הוא יביא קרבנו, רוצה לומר הוא יניף, לא כהן אחר. (וזה קמ"ל כאן הגם שידעינן בלי זה שהתנופה בכהן כמו שכתב אחר כך - קמ"ל פה שדוקא כהן המקריב יניף).
אולם זה אינו. שאם כן מה שכתוב "ידיו תביאנה" היינו ידי הכהן וזה לא יתכן
: ( א ) שאם כן מדוע אמר אחר כך "והקטיר הכהן" הלא גם עתה מדבר בכהן? שכן תראה שבכל מקום שהזכיר תחלה הפעל סתם ואחר כך הזכיר "הכהן" היה עבודה שלפניו על ידי זר.
* כמו שכתב "ושחט את בן הבקר והקריבו הכהנים" -- ''מקבלה ואילך מצות כהונה''
* וכן שם "והפשיט את העולה ונתנו בני אהרן..וקרבו וכרעיו ירחץ והקטיר הכהן" -- ההפשטה והנתוח והרחיצה נעשים בזר.
* וכן "ויצק עליה שמן והביאה אל הכהנים וקמץ" -- יציקה ובלילה כשרים בזר.{{ש}}ואם כן כשאמר "והקטיר הכהן" דבר עד עתה בזר
: ( ב ) שאם מדבר בכהן אין צריך לומר שידיו תביאנה, שלא תפס לשון כזה בשום עבודה. כי מבואר שכל מקום שצריך כהן צריך ידיו. ובכל מקום אמר בתנופה "והניף הכהן". וכן היה לו לומר כאן.
ומזה מוכרח שמה שכתב "ידיו תביאנה" קאי על הבעלים וממילא גם מה שכתב "המקריב יביא וכולי" היינו הבעלים. ומפרש ''ידיו של המקריב'' שהוא הבעלים תביאנה. וזהו מה שכתב בספרא ''או אינו אומר המקריב אלא זה כהן המקריב? כשהוא אומר "ידיו תביאנה" לרבות ידי בעלים''. ובגמרא הלשון ''"כשאומר ידיו תביאנה - הרי בעלים אמורים"''.
ובכל זה ידעינן שהתנופה גם בכהן כי למדנוהו מבנין אב כמ"ש בספרא {{ממספרא|מלבי"ם|אמור|פרשה י|מ"ה|}} על מה שכתוב בעומר "יניפנו הכהן" ''זה בנה אב שכל התנופות בכהן'' [<small>וסתמא דספרא ר' יהודה לשיטתו דאמר ([[מכות יח א|מכות יח]], [[סוכה מו א|סוכה מו]], [[מנחות סא א|מנחות סא]]) ''"והנחתו" - זו תנופה''. דלר' אליעזר בן יעקב (שם) יליף דכל התנופות בכהן מבכורים</small>]. ואם כן [לא נגמר..]
==סימן קמו==
| |||