ביאור:משנה זבחים פרק י: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 2:
==סדר עדיפויות בהקרבה ובאכילת הקרבנות==
===חטיבה I: היררכיה של הקרבת הקרבנות===
<קטע התחלה=א/>▼
{{הע-שמאל|הקדימות היא במובן של זמן וגם של חשיבות ודחיה, השוו [[ביאור:משנה הוריות פרק ג#משנה ו|הוריות ג, ו,]] כלומר: אם אין מספיק בהמות - מקריבים את התדירות.
שורה 11 ⟵ 10:
אמנם התמידים קודמים, אבל רק התמידים של שחר קודמים, ואין להקדים את תמיד של בין הערביים.}}
(א) כל התדיר מחברו - קודם את חברו:
:התמידים - קודמים למוספין, מוספי שבת - קודמין למוספי ראש חדש
שורה 20 ⟵ 19:
<קטע סוף=א/>
{{הע-שמאל|זו היררכיה משנית לקודמת: במסגרת הקרבנות שאינם תדירים - המקודש קודם.
שורה 27 ⟵ 25:
לעולה ולחטאת היררכיה שונה ביחס לדם וביחס לבשר: בעולה הבשר כולו נשרף, ובחטאת רק האימורים, ולכן בעניין זה העולה קודמת.}}
(ב) וכל המקודש מחברו - קודם את חברו:
:דם חטאת קודם לדם עולה, מפני שהוא מרצה.
שורה 42 ⟵ 40:
<קטע סוף=ב/>
{{הע-שמאל|הפסח אינו ברשימה.
העופות, גם החטאות והעולות, אינם זבח, והקדושה בהם היא רק בדמם - ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ו#משנה ד|לעיל ו, ד.]]}}
(ג) הבכור קודם למעשר, מפני שקדושתו מרחם ונאכל לכהנים.
המעשר קודם לעופות, מפני שהוא זבח ויש בו קדשי קדשים - דמו '''ואמוריו''':
<קטע סוף=ג/>
{{הע-שמאל|בקרבן עולה ויורד ניתן לראות שקרבן העוף עדיף על מנחה.
שורה 61 ⟵ 57:
גם סדר ההקדשה של הקרבנות, אם מחליט לפרש - מקדים את הקדשת החטאת להקדשת העולה.}}
(ד) העופות קודמין למנחות, מפני שהן מיני דמים.
מנחת חוטא קודמת למנחת נדבה, מפני שהיא באה על חטא.
שורה 70 ⟵ 66:
<קטע סוף=ד/>
{{הע-שמאל|המיוחד באשם מצורע.
לעניין גיל כבש האשם ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א, ג.]]}}
כל החטאות שבתורה - {{ב|קודמות לאשמות,|כאמור לעיל משנה ב.}} חוץ מאשם מצורע, מפני שהוא {{ב|בא על הכשר.|מכשיר את המצורע ומטהרו}}
(ה) כל האשמות שבתורה באין {{ב|בני שתים|בשנתם השניה}}, ובאין {{ב|בכסף שקלים|בשווי 2 שקלים}}▼
▲כל האשמות שבתורה באין {{ב|בני שתים|בשנתם השניה}}, ובאין {{ב|בכסף שקלים|בשווי 2 שקלים}}
:חוץ מאשם נזיר ואשם מצורע, שהן באין {{ב|בני שנתן|הראשונה}}, ואינן באין בכסף שקלים:
שורה 83 ⟵ 77:
{{הע-שמאל|אכילת הבשר של הקרבנות הנאכלים נחשבת כמו אכילת האש על המזבח, ולכן עריכת המשנה משווה את שתיהן.}}
===חטיבה II: סדר האכילה===
{{הע-שמאל|המשנה מעמתת את קדושת הקרבנות עם שאלת הנותר: שלמים מאתמול חייבים להיאכל עד שקיעת השמש, ואילו חטאת ניתן לאכול עד הזריחה למחרת. ר' מאיר מעדיף את מניעת הנותר וחכמים את הקדושה.}}
(ו) כשם שהן קודמים בהקרבתן - כך הן קודמים באכילתן.
שלמים של אמש ושלמים של היום - של אמש קודמין
שורה 96 ⟵ 88:
<קטע סוף=ו/>
{{הע-שמאל|רק הפסח נאכל צלי דווקא.
שורה 103 ⟵ 94:
לגבי החשש מ"נותר", ראו גם [[ביאור:משנה זבחים פרק ח#משנה ג|לעיל ח, ג.]]}}
(ז) ובכולם - הכהנים רשאין לשנות באכילתן
:לאכלן צלויים, שלוקים, ומבושלים,
שורה 112 ⟵ 103:
<קטע סוף=ז/>
{{הע-שמאל|השמן שחולק לכהנים הוא התבלין היחידי שנחשב קדשים בעצמו, ונאכל עם הקדשים גם לדברי ר' מאיר.
שורה 123 ⟵ 113:
לגבי השאלה - ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק יב#משנה ד|לקמן יב, ד:]] שם לומד ר' עקיבא הלכה מהטענה שאין עור יוצא לבית השריפה.}}
(ח) אמר רבי שמעון, אם ראית שמן שהוא {{ב|מתחלק בעזרה,|לכהנים}} אין אתה צריך לשאול מה הוא
:אלא מותר רקיקי מנחות ישראל, ולוג שמן של מצורע.
|