התורה והמצוה ויקרא ז יט-כ: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן '{{מלבי"ם ספרא נווט|ויקרא}} ==סימן קכה== {{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|ז|יט}} {{ציטוט מדרש|ספרא (מל...' |
|||
שורה 5:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|ז|יט}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרשה ט|סימן קכה}}
{{דה מפרש|והבשר אשר יגע בכל טמא}} ה"א הבשר מוסב על הנזכר למעלה - בשר זבח שלמים; אם נטמא לא יאכל. והנה הטומאה תחול גם על ידי משא ואהל ומדוע אמר "אשר יגע" ולא אמר "אשר יטמא"?
פירשוהו חז"ל מפני שיש לדון מקל וחומר. שאם נשא טמא בשר קדש -- אף שלא נגע בו -- יטמאהו מכל שכן מאפר פרה. שאינו נטמא על ידי מגע טבול יום [<small>כמו שלמד בספרי חקת (סימן קכד) מן "ואסף איש טהור"</small>] ובכל זה הטמא מטמאו במשא [<small>כדתנין במסכת פרה (? ?)</small>]. כל שכן בשר קדש שנטמא על ידי טבול יום [<small>כמ"ש במשנה ב' ''"בכל טמא" - ואפילו במחוסר כפורים''</small>] - כל שכן שהטמא יטמאו במשא.{{ררר}} לכן אמר ''רק'' "אשר יגע".
==סימן קכו==
| |||