ביאור:משלי כט ט: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 4:
{{צמ|אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט אֶת אִישׁ אֱוִיל, וְרָגַז וְשָׂחַק וְאֵין נָחַת|משלי כט ט}} ▼
מה צריך לעשות כשנאלצים לדבר בפני אנשים שטחיים, שלא מוכנים לשמוע ולהתעמק? ספר משלי נותן עצה:▼
כאשר '''איש חכם''' (היודע ללמד) '''נשפט''' (מתווכח) עם איש '''אויל''' (שטחי), הוא משנה את סגנון הדיבור, פעם הוא מדבר ב '''רוגז''' וסערה, ופעם הוא מדבר ב '''שחוק''' והומור, '''ואינו''' מדבר '''בנחת''' כדי שהאויל לא ישתעמם.
▲{{צמ|אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט אֶת אִישׁ אֱוִיל, וְרָגַז וְשָׂחַק וְאֵין נָחַת|משלי כט ט}}
==עצות==
▲מה צריך לעשות כשנאלצים לדבר בפני אנשים שטחיים, שלא מוכנים לשמוע ולהתעמק? ספר משלי נותן עצה:
'''איש חכם''' [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|= אדם היודע ללמוד וללמד, לשמוע ולדבר]] ; '''נשפט''' = מתווכח; '''איש אויל''' [[ביאור:אויל = שטחי|= אדם שטחי]]
הפסוק מלמד אותנו איך אדם חכם מתווכח עם אדם שטחי. בדרך כלל, '''איש חכם''' מדבר בנחת, {{צמ|
::*הוא '''רגז''' = מדבר בכעס ובתוכחה,
::*ומייד אחר כך הוא '''שחק''' = מדבר בצחוק ובהומור,
::*הוא עושה שינויים קיצוניים בסגנון הדיבור, ואינו נח - '''ואין נחת'''
כך הוא מצליח למשוך את תשומת ליבו של האויל.<div class="advanced">▼
==דקויות==
===נשפט===
'''נשפט''' = מתווכח, מתדיין, כמו ב {{צמ|הַזְכִּירֵנִי '''נִשָּׁפְטָה''' יָחַד, סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק|ישעיהו מג כו}}{{קטן|קטן= (דעת מקרא)|}} .
מדוע
===מי רגז ושחק, ולמי אין נחת?===
1.'' האויל'' רוגז ושוחק,'' ולאויל'' אין נחת. כך דרכו של האויל - הוא אינו מדבר בנחת כדרכם של חכמים {{צמ|דִּבְרֵי חֲכָמִים '''בְּנַחַת''' נִשְׁמָעִים|קהלת ט יז}}), אלא מדבר בעצבים או בלעג.
▲כך הוא מצליח למשוך את תשומת ליבו של האויל.
2.'' האויל'' רוגז או שוחק {{צפ|תוכן=על דבריו של החכם, ולא ימצא החכם שום נחת רוח בויכוחו עם הכסיל}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי)|}} : דברי חכמים נשמעים כאשר הצד השני מאזין להם בנחת, אולם האויל מתעצבן או לועג לכל דבר שאומרים לו, ולכן החכם אינו מוצא נחת רוח.
3.'' החכם'' רוגז ושוחק אבל'' האויל'' לא נח, {{צפ|תוכן=בין שיתנהג עמו ברוגז ויכעס עליו, ובין שיתנהג עמו בטוב וישחק עמו, אין לאויל נחת, שהוא יחזור לעשות איולתו}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} .
4.'' החכם'' רוגז ושוחק'' ולחכם'' {{צפ|תוכן=בין כך וכך אין נחת, לא ימצא נוח להניחו בדרך החכמה}} {{קטן|קטן= (מלבי"ם).|}}
::*אולם, לפי זה, לא ברור מה מטרת הפסוק? - אם המטרה היא ללמד שלא צריך להתווכח עם אוילים, מדוע הפסוק נאמר דווקא על '''איש חכם''' ? והרי אם איש חכם לא צריך להתווכח עם איש אויל, אז גם איש פשוט לא צריך להתווכח עם אויל, והיה ראוי יותר לכתוב "דבר עם איש אויל - ולא תמצא נחת" (כמו פסוק דומה שנאמר על הכסיל: {{צ|לך מנגד לאיש כסיל - ובל ידעת שפתי דעת}}).▼
-
לכן נראה לי שהפסוק דווקא בא ללמד איך '''כן''' צריך לדבר עם אוילים, כפי שהסברתי למעלה.▼
▲
וחכמי התלמוד דרשו, '''שהאיש החכם''' הוא ה', '''והאנשים האוילים''' הם מלכי יהודה, והפסוק מבטא את התסכול של ה' מכך שלא הצליח לחנך אותם בשום דרך: " {{צפ|תוכן='''כעסתי''' על אחז ונתתיו ביד מלכי דמשק - זיבח וקיטר [לאלהיהם], שנאמר (דברי הימים ב כח כג) "ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל"; '''שחקתי''' עם אמציה ונתתי מלכי אדום בידו - הביא אלהיהם והשתחוה להם, שנאמר (דברי הימים ב כה יד) "ויהי אחרי בא אמציה מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר!}} "" {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי סנהדרין דף קג|בבלי סנהדרין קג.]] , ודומה לכך [[איכה רבה פתיחה יד]] )|}} ; " {{צפ|תוכן='''איש חכם נשפט''' זה הקב"ה, שנקרא ה' 'איש מלחמה' (שמות טו ג); '''איש אויל''' אלו מלכים שבסמוך: אחז ואמציה; '''ורגז ושחק ואין נחת''' : בין שהוא כועס עמהם בין שהוא שוחק עמהם - אינן יראין מלפניו ואינם חתים לחזור למוטב}} " {{קטן|קטן= (רש"י שם)|}} . ▼
▲לכן נראה לי שהפסוק דווקא בא ללמד איך
==הקבלות==
▲מדוע כתוב '''נשפט''' ולא שופט? " {{צפ|תוכן=אמר רבי סימון: כל מי שהוא דן את טיפש, הוא עצמו נידון. הדא הוא דכתיב: חכם נשפט - "שופט" אין כתיב, אלא "נשפט}} " {{קטן|קטן= ( [[איכה רבה פתיחה יד]] )|}} .
▲וחכמי התלמוד דרשו, '''שהאיש החכם''' הוא ה', '''והאנשים האוילים''' הם מלכי יהודה, והפסוק מבטא את התסכול של ה' מכך שלא הצליח לחנך אותם בשום דרך:
</div>
|