ויקיטקסט

ביאור:משלי כט ט: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 4:
 
 
{{צמ|אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט אֶת אִישׁ אֱוִיל, וְרָגַז וְשָׂחַק וְאֵין נָחַת|משלי כט ט}} ▼
מה צריך לעשות כשנאלצים לדבר בפני אנשים שטחיים, שלא מוכנים לשמוע ולהתעמק? ספר משלי נותן עצה:▼
 
כאשר '''איש חכם''' (היודע ללמד) '''נשפט''' (מתווכח) עם איש '''אויל''' (שטחי), הוא משנה את סגנון הדיבור, פעם הוא מדבר ב '''רוגז''' וסערה, ופעם הוא מדבר ב '''שחוק''' והומור, '''ואינו''' מדבר '''בנחת''' כדי שהאויל לא ישתעמם.
▲{{צמ|אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט אֶת אִישׁ אֱוִיל, וְרָגַז וְשָׂחַק וְאֵין נָחַת|משלי כט ט}}
 
==עצות==
'''איש חכם''' [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|= אדם היודע ללמוד וללמד, לשמוע ולדבר]] .
 
▲מה צריך לעשות כשנאלצים לדבר בפני אנשים שטחיים, שלא מוכנים לשמוע ולהתעמק? ספר משלי נותן עצה:
'''נשפט''' = מתווכח.
 
'''איש חכם''' [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|= אדם היודע ללמוד וללמד, לשמוע ולדבר]] ;   '''נשפט''' = מתווכח;   '''איש אויל''' [[ביאור:אויל = שטחי|= אדם שטחי]] .;
 
הפסוק מלמד אותנו איך אדם חכם מתווכח עם אדם שטחי. בדרך כלל, '''איש חכם''' מדבר בנחת, {{צמ|דברידִּבְרֵי חכמיםחֲכָמִים בנחתבְּנַחַת נשמעיםנִשְׁמָעִים|קהלת ט יז}}; אך כאשר הוא מתווכח עם '''איש אויל''' , הוא יודע שאם ידבר בנחת, האויל ישתעמם, ולכן הוא חייב להשתמש באמצעים מעוררים:
 
::*הוא '''רגז''' = מדבר בכעס ובתוכחה,
::*ומייד אחר כך הוא '''שחק''' = מדבר בצחוק ובהומור,
::*הוא עושה שינויים קיצוניים בסגנון הדיבור, ואינו נח - '''ואין נחת''' ;
 
כך הוא מצליח למשוך את תשומת ליבו של האויל.<div class="advanced">▼
 
==דקויות==
 
===נשפט===
 
'''נשפט''' = מתווכח, מתדיין, כמו ב {{צמ|הַזְכִּירֵנִי '''נִשָּׁפְטָה''' יָחַד, סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק|ישעיהו מג כו}}{{קטן|קטן= (דעת מקרא)|}} .
 
מדוע כתובלא '''נשפטשופט''' ולא שופט? " {{צפ|תוכן=אמר רבי סימון: כל מי שהוא דן את טיפש, הוא עצמו נידון. הדא הוא דכתיב: חכם נשפט - "שופט" אין כתיב, אלא "'''נשפט'''}} " {{קטן|קטן= ( [[איכה רבה פתיחה יד]] )|}} . ▼
 
===מי רגז ושחק, ולמי אין נחת?===
 
1.'' האויל'' רוגז ושוחק,'' ולאויל'' אין נחת. כך דרכו של האויל - הוא אינו מדבר בנחת כדרכם של חכמים {{צמ|דִּבְרֵי חֲכָמִים '''בְּנַחַת''' נִשְׁמָעִים|קהלת ט יז}}), אלא מדבר בעצבים או בלעג.
▲כך הוא מצליח למשוך את תשומת ליבו של האויל.
 
2.'' האויל'' רוגז או שוחק {{צפ|תוכן=על דבריו של החכם, ולא ימצא החכם שום נחת רוח בויכוחו עם הכסיל}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי)|}} : דברי חכמים נשמעים כאשר הצד השני מאזין להם בנחת, אולם האויל מתעצבן או לועג לכל דבר שאומרים לו, ולכן החכם אינו מוצא נחת רוח.
<div class="advanced">
 
3.'' החכם'' רוגז ושוחק אבל'' האויל'' לא נח, {{צפ|תוכן=בין שיתנהג עמו ברוגז ויכעס עליו, ובין שיתנהג עמו בטוב וישחק עמו, אין לאויל נחת, שהוא יחזור לעשות איולתו}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} .
==פירושים נוספים==
הפירוש המקובל למילים '''ואין נחת''' הוא, שהחכם אינו רווה נחת כאשר הוא מתווכח עם האויל, כי אינו מצליח לשכנע אותו בשום דרך: " {{צפ|תוכן=בין כעס עליו בין שחק עמו לא ימצא נחת, כי בעת כעס אחז גם האויל בכעס, ובעת שחוק גבהה ליבו בעבור זה}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , " {{צפ|תוכן=בין כך וכך אין נחת, לא ימצא נוח להניחו בדרך החכמה}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} , או שהאויל לא ינוח ולא ישקוט כתוצאה מהויכוח: " {{צפ|תוכן=בין שיתנהג עמו ברוגז ויכעס עליו, ובין שיתנהג עמו בטוב וישחק עמו, אין לאויל נחת, שהוא יחזור לעשות איולתו}} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} .
 
4.'' החכם'' רוגז ושוחק'' ולחכם'' {{צפ|תוכן=בין כך וכך אין נחת, לא ימצא נוח להניחו בדרך החכמה}} {{קטן|קטן= (מלבי"ם).|}}
::*אולם, לפי זה, לא ברור מה מטרת הפסוק? - אם המטרה היא ללמד שלא צריך להתווכח עם אוילים, מדוע הפסוק נאמר דווקא על '''איש חכם''' ? והרי אם איש חכם לא צריך להתווכח עם איש אויל, אז גם איש פשוט לא צריך להתווכח עם אויל, והיה ראוי יותר לכתוב "דבר עם איש אויל - ולא תמצא נחת" (כמו פסוק דומה שנאמר על הכסיל: {{צ|לך מנגד לאיש כסיל - ובל ידעת שפתי דעת}}).▼
 
-
לכן נראה לי שהפסוק דווקא בא ללמד איך '''כן''' צריך לדבר עם אוילים, כפי שהסברתי למעלה.▼
 
▲::*אולםלפי הפירושים המקובלים, לפיאין זה, לא ברור מה מטרת הפסוק?: - אם המטרה היא ללמד שלא צריך להתווכח עם אוילים, מדוע הפסוק נאמר דווקא על '''איש חכם''' ? והרי אם איש חכם לא צריך להתווכח עם איש אויל, אז גם איש פשוט לא צריך להתווכח עם אויל, והיה ראוי יותר לכתוב "דבר עם איש אויל - ולא תמצא נחת" (כמו פסוק דומה שנאמר על הכסיל: {{צ|לך מנגד לאיש כסיל - ובל ידעת שפתי דעת}}).
וחכמי התלמוד דרשו, '''שהאיש החכם''' הוא ה', '''והאנשים האוילים''' הם מלכי יהודה, והפסוק מבטא את התסכול של ה' מכך שלא הצליח לחנך אותם בשום דרך: " {{צפ|תוכן='''כעסתי''' על אחז ונתתיו ביד מלכי דמשק - זיבח וקיטר [לאלהיהם], שנאמר (דברי הימים ב כח כג) "ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל"; '''שחקתי''' עם אמציה ונתתי מלכי אדום בידו - הביא אלהיהם והשתחוה להם, שנאמר (דברי הימים ב כה יד) "ויהי אחרי בא אמציה מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר!}} "" {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי סנהדרין דף קג|בבלי סנהדרין קג.]] , ודומה לכך [[איכה רבה פתיחה יד]] )|}} ; " {{צפ|תוכן='''איש חכם נשפט''' זה הקב"ה, שנקרא ה' 'איש מלחמה' (שמות טו ג); '''איש אויל''' אלו מלכים שבסמוך: אחז ואמציה; '''ורגז ושחק ואין נחת''' : בין שהוא כועס עמהם בין שהוא שוחק עמהם - אינן יראין מלפניו ואינם חתים לחזור למוטב}} " {{קטן|קטן= (רש"י שם)|}} . ▼
 
▲לכן נראה לי שהפסוק דווקא בא ללמד איך ''' כן''' צריך לדבר עם אוילים, כפי- לא לדבר איתם בנחת אלא ברוגז ושחוק כדי למשוך את תשומת ליבם שהסברתי(ראו למעלה"עצות").
===ביטויים===
 
==הקבלות==
▲מדוע כתוב '''נשפט''' ולא שופט? " {{צפ|תוכן=אמר רבי סימון: כל מי שהוא דן את טיפש, הוא עצמו נידון. הדא הוא דכתיב: חכם נשפט - "שופט" אין כתיב, אלא "נשפט}} " {{קטן|קטן= ( [[איכה רבה פתיחה יד]] )|}} .
▲וחכמי התלמוד דרשו, '''שהאיש החכם''' הוא ה', '''והאנשים האוילים''' הם מלכי יהודה, והפסוק מבטא את התסכול של ה' מכך שלא הצליח לחנך אותם בשום דרך: " {{צפ|תוכן='''כעסתי''' על אחז ונתתיו ביד מלכי דמשק - זיבח וקיטר [לאלהיהם], שנאמר (דברי הימים ב כח כג) "ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל"; '''שחקתי''' עם אמציה ונתתי מלכי אדום בידו - הביא אלהיהם והשתחוה להם, שנאמר (דברי הימים ב כה יד) "ויהי אחרי בא אמציה מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר!}} "" {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי סנהדרין דף קג|בבלי סנהדרין קג.]] , ודומה לכך [[איכה רבה פתיחה יד]] )|}} ; " {{צפ|תוכן='''איש חכם נשפט''' זה הקב"ה, שנקרא ה' 'איש מלחמה' (שמות טו ג); '''איש אויל''' אלו מלכים שבסמוך: אחז ואמציה; '''ורגז ושחק ואין נחת''' : בין שהוא כועס עמהם בין שהוא שוחק עמהם - אינן יראין מלפניו ואינם חתים לחזור למוטב}} " {{קטן|קטן= (רש"י שם)|}} .
 
</div>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_כט_ט"