ביאור:משלי כט יד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כט|כט יג|יד|כט טו|קטגוריה=1}}
{{מאמר כלל}}
{{צמ|מֶלֶךְ שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת דַּלִּים - כִּסְאוֹ לָעַד יִכּוֹן|משלי כט יד}}
'''מלך''' הדואג לכך שגם '''הדלים''' (החלשים) יזכו '''למשפט''' '''אמת''' - '''כסא''' מלכותו יהיה '''נכון''' (יציב) '''לעד'''.
==הקבלות==
חוקי התורה מתירים לעשירים ליהנות ממנעמי החיים יותר מעניים, אבל יש תחום אחד (לפחות) שבו אסור שיהיה יתרון לעשירים, והוא הצדק:
::* {{צמ|לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט: לֹא תִשָּׂא פְּנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל; בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ|ויקרא יט טו}}( [[ביאור:כל אחד הוא שופט|פירוט]] )
::* {{צמ|צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ|דברים טז כ}}( [[ביאור:איך רודפים אחרי הצדק|פירוט]] )
האדם שהצדק עמו צריך לזכות במשפט, בלי קשר למצבו הכלכלי.
אולם, בדרך הטבע לעשיר יש יתרון בבית המשפט: הוא יכול לשכור עורכי-דין טובים יותר, יש לו יותר בטחון עצמי בעמידתו מול השופט, וגם אם איננו נותן שוחד, יש סכנה שהשופט בתת-מודע ינסה למצוא חן בעיניו כדי לקבל ממנו טובות הנאה כלשהן בעתיד, בבחינת {{צ|שלח לחמך על פני המים}}.
כמה פסוקים בספר משלי מתייחסים לבעיה זו. שני פסוקים מתייחסים למלך:
::* {{צמ|מֶלֶךְ שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת דַּלִּים - כִּסְאוֹ לָעַד יִכּוֹן|משלי כט יד}};
::* {{צמ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק, וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן|משלי לא ט}}( [[ביאור:החובה לתת סיוע משפטי לעניים|פירוט]] ) - פסוק המופיע בקטע הפונה למלך.
חובתו של המלך היא לפתוח את פיו ולעזור לעניים ולאביונים להתבטא; חובה זו יכולה להתקיים, למשל, על-ידי מתן סיוע משפטי בחינם לנזקקים, כמו לשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים במדינת ישראל, לשכת עורכי הדין, ועמותת "הלב במשפט".
שני פסוקים מתייחסים לשופטים:
::* {{צמ|שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם, עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ|תהלים פב ג}}- פסוק הנמצא בפרק הפונה לשופטים.
::* {{צמ|יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים, רָשָׁע לֹא יָבִין דָּעַת|משלי כט ז}}- שופט צדיק '''יודע''', כלומר בוחן מקרוב, את כל פרטי הדין שבו משתתפים אנשים דלים; הוא לא מסתפק במה שהעורך-דין אומר לו. אך שופט רשע אינו טורח להתבונן ולדעת - הוא מסתפק בדברים של עורכי הדין - וכך יש יתרון לעשירים השוכרים עורך דין טוב יותר ( [[ביאור:הצדיק לא מסתפק במה שהעו"ד אומר לו|פירוט]] ).
איך זה מסתדר עם המצוה ב {{צמ|וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ|שמות כג ג}}?
- התורה אוסרת לעוות את הדין ולזכות את הדל, רק מפני שהוא דל; אולם, בדיוק באותה מידה, אסור לגרום לכך שהדין יתעוות והדל יפסיד במשפט, רק מפני שהוא דל; ולכן יש לעשות כל מה שאפשר כדי שהדל יוכל לבטא את טענותיו כראוי: " {{צפ|תוכן=בא-כוח המשיבים... חש באהדה אשר המערערים זוכים וראויים לה במצבם הקשה, והוא מזהיר אותנו אזהרה חמורה, '''ודל לא תהדר בריבו''' "... סהדי במרומים שלא אהדר ולא אצדיק שום דל בריבו אלא אם כן אמצא לו צד זכות בדין... וכן סהדי במרומים שלא אשא פני דל כדי שיוכל להתפרנס "בנקיות" ולא אני ולא העשיר יריבו נצטרך לפרנסו {{קטן|קטן= (ראה תורת כהנים, קדושים פרק ד')|}} . אבל מודה אני ומתוודה שלא אנוח ולא אשקוט מלחפש לדלים ולעשוקים ולנדכאים צד זכות בדין, ולא אאמין לאומרים לי, אל תיגע כי לא תמצא. ואם מצפה בא-כוח המשיבים למקרא מפורש שיזהירני גם על זאת, הרי הוא לפניו: '''עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה, שפטו דל ויתום, עני ורש הצדיקו, פלטו דל ואביון, מיד רשעים הצילו'''.}} " {{קטן|קטן= (השופט חיים כהן,ע"א 409/78 גולן נ' פרקש, פ"ד לד(1) 813. וראה גם, בר"ע (באר-שבע) 703/98 אלימלך נ' קראווני, תק-מח 98(2) 180 (דברי השופט נ' הנדל על גישת המשפט העברי); ראו גם [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/62-2.htm "ודל לא תהדר בריבו"] )|}} .
פערים בין עשירים לעניים הם בלתי-נמנעים, אולם, יש להשתדל ככל יכולתנו לוודא, שפערים אלה לא ישפיעו על הזכות למשפט צדק.
===כסאו לעד יכון===
שכרו של המלך מזכיר את המשך הפרק ב {{צמ|אֲנִי אָמַרְתִּי 'אֱלֹהִים אַתֶּם, וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם'; אָכֵן, כְּאָדָם תְּמוּתוּן, וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ!|תהלים פב ו}}. מלך שופט באמת דלים - שלטונו יהיה נצחי כמלכות האלהים; אולם מלך הנושא פני רשעים ומעוות משפט דלים - שלטונו ייפול וימות כאחד האדם.
<div class="advanced">
==לעיון נוסף==
::* [http://www.haayal.co.il/story?id=90 הצעה לשיוויון בייצוג המשפטי בדין הפלילי - הנאשם לא יוכל לבחור את סניגורו {{קטן|קטן= / יוסי גורביץ -> האייל הקורא|}} ]
::* [http://www.court.org.il/nato/nato67.htm הרשעת חף מפשע שלא יוצג {{קטן|קטן= / רוית קוקוי -> אתר "דיון פומבי"|}} ]
::* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=663470&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0 יובל אלבשן על אי צדק במערכת המשפט {{קטן|קטן= / אסתי רבינוביץ -> הארץ|}} ]
</div>
== תגובות ==
מאת: קוראת
קראתי את המאמר המצורף:
"מחאה על אי השיוויון בייצוג בדין הפלילי / יוסי גורביץ -> האייל הקורא"
שהופיע בדף זה בתגובות.
מאמר זה נכתב בשנת 1999 ואני עצובה לגלות שקרוב ל-10 שנים אחרי הצעה חכמה זו, דבר לא השתנה מאז, ואף הפכה הבעיה המוצגת במאמר לסרטן ממאיר בחברה הישראלית (לצד חולות אחרות) בתחום הצדק והשוויון במשפט.
לצערי, צודק הכותב, כמו אז גם היום... ואפילו במידה רבה יותר פי עשרות מונים (והלא בימינו- שנת 2008...אולמרט, עורך-הדין המפולפל ביותר אוחז בעצמו בשלטון, לא פחות לא יותר).
כדי לנסות ולראות את חצי הכוס המלאה, דווקא אפשר לראות זאת כהזדמנות נפלאה להתחיל לתקן את העיוותים הנוראיים שנוצרו, שכן נדמה לי שבימינו אזרחים רבים יסכימו עם דברי מאמר זה והעצה המעשית והצודקת (לענ"ד) שהוא מציע, כמעט ברורים לכל בר דעת שרואה את המציאות נכוחה לנגד עיניו, מלבד, כמובן - אותם עורכי הדין שמועלים בתפקידם ומובן מאליו שלא יסכימו לוותר על האפשרות לעשות זאת כל עוד זה תלוי בהם.
אחד האתגרים וההצלחות שלנו כחברה יהודית ישראלית הם הצלחתנו בהשכנת משפט צדק בארץ ישראל, ולענ"ד עלינו לנצור זכות גדולה ומופלאה זו שהקב"ה בחסדו הגדול נתן לנו.
לצערי, בימינו ניתן להרגיש היטב את התוצאות האסוניות של חוסר במערכת משפט-צדק
אני ממליצה בחום לקרוא המאמר הנ"ל, להחיות מחדש הרעיון שמועלה בו ולהצטרף לתמיכה בו.
::מאת:
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:החובה לתת סיוע משפטי לעניים|ביאור:החובה לתת סיוע משפטי לעניים}}}}
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim2/siua_mjpti.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-10-30.
}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim2/siua_mjpti.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/kma/qjrim2/siua_mjpti}}
</noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|כט|כט יג|יד|כט טו|קטגוריה=1}}
| |||