מכילתא על שמות טו: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 446:
<font face="Times New Roman" size="4">
ויאמר אם שמוע תשמע, מכאן אמרו שמע אדם מצוה אחת משמיעין לו מצות הרבה שנ' אם שמע תשמע, שכח אדם מצוה אחת משכחין לו מצות הרבה שנ' והיה אם שכח תשכח (דברים ח יט): לקול ה' אלהיך, אלו עשרת הדברות שנתנו מפה לפה בעשרה קולות: והישר בעיניו תעשה, אלו אגדות משובחות הנשמעות באזני כל אדם: והאזנת למצותיו, אלו גזרות: ושמרת כל חקיו, אלו הלכות: כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך הא אם אשים כי אני ה' רופאך דברי ר' יהושע, ר' אלעזר המודעי אומר אם שמוע יכול רשות ת"ל תשמע חובה ולא רשות, תשמע זה הכלל שהתורה כלולה בו. לקול ה' אלהיך מלמד שכל מי ששומע מפי גבורה מעלין עליו כאלו עומד ומשמש לפני חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים. והישר בעיניו תעשה זה משא ומתן מלמד שכל מי שנושא ונותן באמונה ורוח הבריות נוחה הימנו מעלין עליו כאלו קיים את כל התורה כולה. והאזנת למצותיו אלו הלכות, ושמרת כל חוקיו אלו עריות. כל המחלה אשר שמתי במצרים וגו' ומה ת"ל כי אני ה' רופאך אמר לו הקב"ה למשה אמור להם לישראל דברי תורה שנתתי לכם רפואה הם לכם חיים הם לכם שנ' כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא (משלי ד) ואו' רפאות תהי לשריך ושיקוי לעצמותיך (שם ג). ר' יצחק אומ' הא אם אין בהם מחלה מפני מה הם צריכין רפואה אלא כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך בעולם הזה ואם אשים כי אני ה' רופאך בעולם הבא. שמעון בן עזאי אומר שמוע מה ת"ל תשמע מכאן שאם רצה אדם לשמוע משמיעין אותו לשכח משכחין אותו יכול לאחר זמן ת"ל והיה אם שמוע תשמע שכח תשכח מיד. הא כיצד רצה לשמוע משמיעין אותו מיד לשכח משכחין אותו מיד. הוא היה אומר רצה אדם לשמוע בטובתו משמיעין לו שלא בטובתו לשכח בטובתו משכחין אותו שלא בטובתו הרשות נתונה אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן (שם) אחרים אומרים אם חבול תחבול (שמות כב) אם חבלת חבולה אחת סוף שחובלין בך חבולות הרבה. </font></b></div></p> <br>
|