ביאור:משנה ערובין פרק ו: הבדלים בין גרסאות בדף

{{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/>

{{הע-שמאל|אחד מאנשי החצר נזכר באיחור שלא השתתף בעירוב. כיוון שאסור לו להוציא לחצר, הרי שהרשה לשאר בני החצר להשתמש '''בכולה''' בשבת, גם בחלקו בה. אבל על זכותו לטלטל בביתו שלו לא ויתר, ולכן אסור לטלטל מביתו, שנשאר רשות היחיד, לחצר שהיא משותפת לכולם חוץ ממנו, והאיסור חל על כולם.

 

השוו למסורת בשם ר' אליעזר [[ביאור:משנה ערובין פרק ב#משנה ו|לעיל ב, ו.]] בעניין זה פסק ר' אליעזר כבית הלל - ראו משנה ד.