ביאור:משנה ערובין פרק ו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
הביטוי "אוסר עליו" דומה למה שנאמר על יין נסך, שהנכרי עלול לאסרו על ישראל (ראו [[ביאור:משנה עבודה זרה פרק ה|ע"ז ה,]] לדוגמא). כאן דווקא הנכרי, כיוון שאינו יודע מהו הערוב ואינו צד בויכוח, אינו אוסר לדעת ר' אליעזר בן יעקב.
 
במשנה ב מתברר שהצדוקי, שאינו מודה בעירוב, שהפגין שיש לו חלק במבוי - אוסר על שאר הדיירים לערב אותו. אמנם לפי ההלכה הצדוקית הוא אינו אמור להוציא כלים מביתו בשבת כלל, ולכןאבל היו צדוקים שעברו על שארהוראה הדייריםזו, לנצלבשוגג אתאו הזמןבמזיד, שעודלמרות לאשלא הפגיןקבלו את חלקועקרון העירוב. לשאר הדיירים מותר לערב ולהשתמש במבוי כל זמןעוד שהצדוקיהצדוקי לא השתמשהוציא במבויכלים אפשרלשם, ואפשר להניח שויתרשהצדוקי ויתר על חלקו, כי הרי לדעתו אין להשתמש בחצרבמבוי בכלל בשבת, וראו משנה ד.}}
(א) הדר עם הנכרי בחצר, או עם מי שאינו מודה בערוב
 
שורה 23:
 
{{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/>
(ב) אמר רבן גמליאל: מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו {{ב|במבוי בירושלים,|כנראה ברובע העשירים - העיר העליונה}}
 
:ואמר לנו אבא: מהרו והוציאו את הכלים למבוי, עד שלא יוציא ויאסור עליכם.