ביאור:משנה ערובין פרק ו: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
הביטוי "אוסר עליו" דומה למה שנאמר על יין נסך, שהנכרי עלול לאסרו על ישראל (ראו [[ביאור:משנה עבודה זרה פרק ה|ע"ז ה,]] לדוגמא). כאן דווקא הנכרי, כיוון שאינו יודע מהו הערוב ואינו צד בויכוח, אינו אוסר לדעת ר' אליעזר בן יעקב.
במשנה ב מתברר שהצדוקי, שאינו מודה בעירוב, שהפגין שיש לו חלק במבוי - אוסר על שאר הדיירים לערב אותו. אמנם לפי ההלכה הצדוקית הוא אינו אמור להוציא כלים מביתו בשבת כלל,
(א) הדר עם הנכרי בחצר, או עם מי שאינו מודה בערוב
שורה 23:
{{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/>
(ב) אמר רבן גמליאל: מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו {{ב|במבוי בירושלים,|כנראה ברובע העשירים - העיר העליונה}}
:ואמר לנו אבא: מהרו והוציאו את הכלים למבוי, עד שלא יוציא ויאסור עליכם.
|