ביאור:משנה ערובין פרק ו: הבדלים בין גרסאות בדף

במשנה ב מתברר שהצדוקי, שאינו מודה בעירוב, שהפגין שיש לו חלק במבוי - אוסר על שאר הדיירים לערב אותו, ולכן על שאר הדיירים לנצל את הזמן שעוד לא הפגין את חלקו. כל זמן שהצדוקי לא השתמש במבוי אפשר להניח (פיקטיבית) שויתר על חלקו, כי לדעתו אין להשתמש בחצר בכלל בשבת, וראו משנה ד.}}

{{הע-שמאל|אחד מאנשי החצר נזכר באיחור שלא השתתף בעירוב. כיוון שאסור לו להוציא לחצר, והרשההרי שהרשה לשאר בני החצר להשתמש '''בכולה''' בשבת, גם בחלקו בה. אבל על זכותו לטלטל בביתו שלו לא ויתר, ולכן אסור לטלטל מביתו, שנשאר רשות היחיד, לחצר שהיא משותפת לכולם חוץ ממנו, והאיסור חל על כולם.