ביאור:משלי כח יח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
 
= נעקש דרכיים יפול באחת =
 
 
{{צמ|הוֹלֵךְ תָּמִים יִוָּשֵׁעַ, וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יִפּוֹל בְּאֶחָת|משלי כח יח}}
 
'''הולך תמים''', מתנהג בדרך מתונה ומאוזנת, '''ייוושע''' (יינצל) מטעויות;   אולם '''הנעקש''', מתנהג בדרך עקומה בשתי '''דרכיים''' קיצוניות, '''ייפול באחת''' משתי הדרכים הקיצוניות.
'''דְּרָכַיִם''' = שתי דרכים. המילה מנוקדת בניקוד של צורת הזוגי, ויש לקרוא אותה '''דרכיים''', כמו: שעתיים = שתי שעות, רגליים = שתי רגלים, וכן: ידיים, אוזניים, עיניים, משקפיים.
 
/ '''הולך תמים''' עם ה', ה' '''יושיע''' אותו מכל צרה;   אולם '''הנעקש''', מעקם את '''דרכיו''' (רגליו) מלפני ה', '''ייפול''' באופן פתאומי, בבת '''אחת'''.
מה הן שתי הדרכים הללו?
 
==דקויות==
1. רוב המפרשים לא התייחסו לצורת הזוגי, ופירשו ש"נעקש דרכיים" הוא כל אדם שהולך בדרכים עיקשות ( [http://../kma/qjrim1/iqj.html = עקומות וקשוחות] ). לפי זה פירוש הפסוק הוא: "מי '''שהולך''' בדרך '''תמימה''' ( [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|= שלמה, ללא פגם]] ) - גם אם יבואו עליו צרות רבות - '''ייוושע''' ויינצל מכולן; אך מי שהולך '''בדרך''' '''עקומה''' - אם תבוא עליו צרה '''אחת''' - ייפול בה ולא יקום", בדומה ל {{צמ|כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם, וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ '''בְרָעָה'''|משלי כד טז}}. פירוש זה מתאים גם לפסוק המקביל בפרק י:
 
'''דְּרָכַיִם''' = שתי דרכים. המילה מנוקדת בניקוד של צורת הזוגי, ויש לקרוא אותה '''דרכיים''', כמו: שעתיים = שתי שעות, רגליים = שתי רגלים, וכן: ידיים, אוזניים, עיניים, משקפיים.  מה הן שתי הדרכים הללו?
::* {{צמ|'''הוֹלֵךְ בַּתֹּם''' יֵלֶךְ בֶטַח, '''ומְעַקֵּש דְּרָכָיו''' יִוָּדֵעַ|משלי י ט}}( [[ביאור:הולך בתום ילך בטח, ומעקש דרכיו יוודע|פירוט]] ).
 
1. רוב המפרשים לא התייחסו לצורת הזוגי, ופירשו ש"נעקש דרכיים" הוא כל אדם שהולך בדרכים עיקשות ( [http://../kma/qjrim1/iqj.html = עקומות וקשוחות] ). לפי זה פירוש הפסוק הוא: "מי '''שהולך''' בדרך '''תמימה''' ( [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|= שלמה, ללא פגם]] ), -בהתאם למצוה ב {{צמ|'''תָּמִים''' תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ|דברים יח יג}}( [[ביאור:תמים תהיה עם ה' אלהיך|פירוט]] ), גם אם יבואו עליו צרות רבות, -ה' '''ייוושעיושיע''' ויינצלאותו מכולן;   אך מי שהולך '''בדרך''' '''עקומה''' - אם תבוא עליו צרה '''אחת''' - ייפול בה ולא יקום",. לפי פירוש זה הפסוק בדומהדומה ל {{צמ|כִּי שֶׁבַע '''יִפּוֹל''' צַדִּיק וָקָם, וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ '''בְרָעָה'''|משלי כד טז}}., פירוש זה מתאים גםוגם לפסוק המקביל בפרק י,  {{צמ|'''הוֹלֵךְ בַּתֹּם''' יֵלֶךְ בֶטַח, '''ומְעַקֵּש דְּרָכָיו''' יִוָּדֵעַ|משלי י ט}}( [[ביאור:הולך בתום ילך בטח, ומעקש דרכיו יוודע|פירוט]] ).
2. ויש שפירש, ש"נעקש דרכיים" הוא מי שחטא פעמיים באותה עבירה - " {{צפ|תוכן=שעבר עבירה ושנה בה, '''יפול באחת''' - בפעם אחת, כי נעשית לו כהיתר }} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה על-פי תלמוד בבלי, יומא פו:)|}} : מי שחוטא פעם אחת, עדיין יכול להתחרט ולחזור למוטב; אבל מי שחוטא פעמיים, כבר מתחיל לפתח הרגל שלילי '''וליפול''' אל תוך בור ההתמכרות, ויהיה לו הרבה יותר קשה לצאת משם (ראו גם [[ביאור:אזהרות מפני התמכרויות בספר משלי|אזהרות מפני התמכרויות בספר משלי]] ).
 
2. ויש שפירש, ש"נעקש דרכיים" הוא מי שחטא פעמיים באותה עבירה - " {{צפ|תוכן=שעבר עבירה ושנה בה, '''יפול באחת''' - בפעם אחת, כי נעשית לו כהיתר }} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה על-פי תלמוד בבלי, יומא פו:)|}} : מי שחוטא פעם אחת, עדיין יכול להתחרט ולחזור למוטב; אבל מי שחוטא פעמיים, כבר מתחיל לפתח הרגל שלילי '''וליפול''' אל תוך בור ההתמכרות, ויהיה לו הרבה יותר קשה לצאת משם (ראו גם [[ביאור:אזהרות מפני התמכרויות בספר משלי|אזהרות מפני התמכרויות בספר משלי]] ).
::*אולם, המילה '''דרך''' אינה מציינת מעשה יחיד אלא אורח-חיים שלם, ולכן לא מסתבר שהמילה '''דרכיים''' מציינת שני מעשים.
 
::*- אולם, המילה '''דרך''' אינה מציינת מעשה יחיד אלא אורח-חיים שלם, ולכן לא מסתבר שהמילה '''דרכיים''' מציינת שני מעשים.
3. ויש שפירש, ש"דרכיים" הן שתי הדרכים הקיצוניות שיש בכל מידה ומידה, " {{צפ|תוכן=למשל בדרכי המידות: דרך הגאוה והענוה, הנדיבות והכילות [קמצנות], הגבורה והמורך [פחדנות]; וצריך להתנהג בכל דרך על-פי החכמה, למשל להיות ענו נגד הצדיקים ולהתגאות נגד הרשעים, וכן כולם; ושני הדרכים האלה נקרא דרכיים שהוא שם הזוגי, כי הם זוגות, זה לעומת זה; וצריך לילך בכל דרך '''בתמימות''' ואז '''ייוושע'''; אבל הנעקש דרכיים, שבכל דרך משני הדרכים הזוגיים הוא '''נעקש''', למשל ענו נגד רשעים מתגאה נגד צדיקים, נדיב לדבר עבירה כילי לדבר מצוה, אז '''יפול באחת''', רוצה לומר, בכל אחת משתי הדרכים יפול במוקש...}} " {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי כח יח|מלבי"ם]] )|}} .
 
3. ויש שפירש, ש"דרכיים" הן שתי הדרכים הקיצוניות שיש בכל מידה ומידה, " {{צפ|תוכן=למשל בדרכי המידות: דרך הגאוה והענוה, הנדיבות והכילות [קמצנות], הגבורה והמורך [פחדנות]; וצריך להתנהג בכל דרך על-פי החכמה, למשל להיות ענו נגד הצדיקים ולהתגאות נגד הרשעים, וכן כולם; ושני הדרכים האלה נקרא דרכיים שהוא שם הזוגי, כי הם זוגות, זה לעומת זה; וצריך לילך בכל דרך '''בתמימות''' ואז '''ייוושע'''; אבל הנעקש דרכיים, שבכל דרך משני הדרכים הזוגיים הוא '''נעקש''', למשל ענו נגד רשעים מתגאה נגד צדיקים, נדיב לדבר עבירה כילי לדבר מצוה, אז '''יפול באחת''', רוצה לומר, בכל אחת משתי הדרכים יפול במוקש...}} " {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי כח יח|מלבי"ם]] )|}} .<div class="advanced">
<div class="advanced">
 
מלבי"ם ממשיך ומסביר את שני הפסוקים הבאים כדוגמה לעיקרון זה, ממידת החריצות והמידה ההפוכה - מידת העצלות:
 
פסוק יט: {{צ|עובד אדמתו ישבע לחם, ומרדף ריקים ישבע ריש}}
שורה 38 ⟵ 40:
</div>
 
4. ואפשר לפרש, בדומה לפירוש הקודם: "נעקש דרכיים" הוא מי שמעקם את התנהגותו ודרכיו אל אחד משני הקצוות, ואינו משתדל ללכת בדרך האמצע ולשמור על איזון; והוא {{צ|ייפול באחת}} - ייפול באחד משני הקצוות - הקיצוניות תפיל אותו. פירוש זה מתאים לפסוקים אחרים שמדברים על חשיבות האיזון - ראוו [[ביאור:שביל הזהב|שביל הזהב]] .