ביאור:משלי כח יז: הבדלים בין גרסאות בדף

'''בור''' [[ביאור:בור = חפירה, וגם משל למוות, כלא, צרה ויצירה|= משל לכלא]] ;    '''עד בור ינוס, אל יתמכו בו''' = ראוי לתת לו לנוס עד שיגיע לכלא, לא לתמוך בו ולא להגן עליו מפני עושקיו.

::* {{צמ|וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת. וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר '''לָנוּס ''' אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן|במדבר לה לא}}.

1. פירשנו כמו רוב פרשניהמפרשים הפשט,פירשו שהכוונה לרוצח, הפוגע בנפשו'''בדם נפשו''' החומרית (כלומר בחייו) של הזולת;

2. וחז"לוחכמי התלמוד דרשו שהכוונה לאדםלמחטיא המחטיא את הזולתהרבים, כלומר פוגעהפוגע '''בנפשו''' הרוחנית של הזולת: {{צפ|תוכן=כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם, שנאמר '''אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו'''}} {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי יומא דף פז#עמוד א|בבלי יומא פז א]] , וכן רש"י על הפסוק)|}} ; {{צפ|תוכן=האדם, שהיצר '''עשק''' ממנו הרגש המוסרי למידה זו, להחטיא '''נפש''' העם כולו ולהשמידם, אינו ראוי לתמיכה אף באמצעות תשובה, וכאשר '''ינוס''' שאולה - '''אל יתמכו בו'''}} {{קטן|קטן= (הרב יעקב שכטר, "דברי יעקב" שם)|}} .

===עד בור ינוס - שני נמשלים:===

1. פירשנו '''בור''' כמשלהוא משל לכלא, וכך{{קטן|קטן= פירשו(ע"פ באחדאחד הפירושים ב'דעת מקרא',)|}} והפירוש. הפירוש מתאים לדינו של רוצח בשגגה, או כל רוצח שעדיין לא הורשע בדין.

2. אך רוב המפרשים פירשו '''בור''' כמשלהוא למוות,גם למשל:משל {{צפ|תוכן=עד כי ימות ויקבר ינוס מפחד רודפים, ולא ימצא מי יתמוך בידו, כי מאוד הרשיע לעשות}}למוות {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} . פירוש זה מתאים לדינו של רוצח במזיד שהורשע בדין, שגם עיר המקלט או הכלא אינם רשאים לתת לו הגנה.  

21. ויש שפירשו שזוהי קביעה עובדתית המתייחסת לעולם האנושי - הציבור לא יתמוך בו מפני סלידתם מהמעשה שעשה {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} . ;