ביאור:בראשית מג טז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
וּטְבֹחַ טֶבַח
 
בַּצָּהֳרָיִם
שורה 18:
=== וּטְבֹחַ טֶבַח ===
הזכרת המילים האלה מבהילה מאוד עד שאנו שומעים את סוף המשפט. ואכן האיש, שהורה לאחים לבוא לביתו של יוסף, עשה כשם שיוסף עשה: הבהיל את האנשים כאילו שהם מובלים לטבח, ולאורך כל הדרך, הקפיד לא להגיד להם מה מטרת ההזמנה, וכך גרם לאחים לחשוב: "אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ, וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ" ([[בראשית מג יח]]).
 
=== בַּצָּהֳרָיִם ===
לפי הכתוב "בַּצָּהֳרָיִם" זה הזמן שיוסף ארגן את הארוחה שלו עם אחיו, כלומר זה אחד מזמני האכילה במשך היום. <br>
"בַּצָּהֳרָיִם" זה לא "עֶרֶב" ולא "בֹקֶר", מילים שהיו ידועות בזמנו. זה לא לילה, כלומר זה במשך היום, והזמן שנהוג לאכול בו, במיוחד במדינות חמות הוא כשהשמש בנקודה הגבוהה ביותר ביום.<br>
בסיפור נוח אמר אלוהים לנוח "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה" ([[בראשית ו טז]]). כאשר יש צוהר (חלון) הפונה כלפי מעלה, בבנין, אור השמש נכנס דרך החלון ונקודת האור עוברת מהצד המערבי של הבנין לצד המזרחי לפי תנועת השמש במשך היום, ממזרח למערב. צוהר כזה יכול לשמש לניווט, וכשעון. כאשר אור השמש נמצא בקו ישר מתחת לצוהר, כאילו לאורך מטוטלת התלויה מהצוהר לכיון הרצפה, אזי זה אמצע היום, וכנראה מזה נגזרה המילה "צָּהֳרָיִם" - אמצע היום.