התורה והמצוה ויקרא ז יב-יג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 117:
{{ציטוט פסוק במלבי"ם|ויקרא|ז|יג}}
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק יא|סימן קח}}
 
{{דה מפרש|על זבח תודה שלמיו}} הנה מלבד ששם 'שלמים' מיותר (<small>שהיה לו לומר "על זבח תודתו"</small>), הנה שם 'תודה' הוא שם הבדל שבסוג שם 'שלמים'; כי השלמים הם שלמי נדבה ושלמי נזיר ושלמי תודה, ואמר שפה ידבר במין תודה שבסוג שלמים. ועל זה אמר "שלמיו" בכינוי כי שם 'שלמים' -- הגם שבא במשקל שם הרבים -- בכל זה הוא שם יחיד. אבל כשבא בכינוי הוא מתרבה בהכרח.
 
ורצונו לומר שיקריב על התודה חלות מצות וכולי וקרבנו זה (שהם המצות) יקריב על חלות לחם חמץ על זבח תודה שבמין השלמים. ובא להוציא מינים אחרים שבמין השלמים שמקריב המצות שלא על לחם חמץ, והם שלמי נזיר שגם כן טעונים לחם ובו אינו מקריב ''"על לחם חמץ"''.
 
אולם לאיזה צורך יאמר זאת? הלא שם מבואר שיקריב מצה לבד. {{ררר}} אמר בספרא (<small>מובא ב[[מנחות עח א|מנחות דף עח]]</small>) שבא ללמד רק במיני הלחם הם מובדלים, לא בכמות. ששני מיני מצה שבנזיר הם עשרה קבים ירושלמיות כמו שני מינים חלות ורקיקים שבתודה שהיו עשרה קבים. כי לג' מינים שבתודה היו ט"ו קבים -- הרי חמש לכל מין.{{רווח קשיח|1}} וכן לענין כמות השמן שיהיה רביעית כמו שהי' לשני מינים אלה בתודה כנ"ל '''[משנה ו']'''.
 
ומקשה ''יכול לכל האמור בענין?'' -- רצונו לומר שיביא גם רבוכה. {{ררר}} ומשיב: ''תלמוד לומר בו מצות'' -- רוצה לומר שבתודה אין נזכר מצה אצל רבוכה ובנזיר כתוב "וסל מצות חלות ורקיקי מצות". אמר שם "מצות" למעוטי רבוכה.
 
וכן פירשו ר"פ בגמרא ''דבר שנאמר בו מצות לאפוקי רבוכה דלא נאמר בו''. {{רווח קשיח|1}} ושם: ''דבי ר"י תנא מצות כלל חלות ורקיקים פרט'' -- והוא דרשה הנזכר בספרי נשא (<small>פסקא ?</small>), והוא דרשה אחרת.