ביאור:משלי כז א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 7:
{{צמ|אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם|משלי כז א}}
 
'''אל תהלל''' את עצמך על דברים שתעשה '''מחר''', כי '''אינך יודע מה''' יקרה עד מחר, אילו בעיות לא-צפויות '''יילד''' (ייצור) ''' היום''' הנוכחי, וייתכן שלא תוכל לעשות את מה שהתפארת שתעשה.
 
==עצות==
 
1. הפסוק מזהיר שלא להבטיח הבטחות שווא. לפעמים אנשים מבטיחים הבטחות שווא כי הם רוצים לזכות בכבוד ובשבח על המעשים שיעשו מחר. הפסוק מזהיר: '''אל תתהלל''' - אל תתן לעצמך כבוד ושבח על תוצאות המעשים שתעשה בעתיד, כי אינך יודע אילו מצבים חדשים '''ייוולדו''' (ייווצרו) בזמן שיעבור עד אז.
1. אחת הסיבות שאנשים מבטיחים הבטחות שווא היא הרצון בתהילה, אנשים רוצים לזכות כבר עכשיו בכבוד ובשבח על מעשים שיעשו מחר. ספר משלי מזהיר מפני נטיה זו:
 
הפסוק כמובן אינו אוסר להבטיח - הרי החברה האנושית מסתמכת על הבטחות שאנשים מבטיחים זה לזה ועל הסכמים שהם עושים ביניהם. הפסוק אוסר רק '''להתהלל''' - ליצור מצב שבו האדם מקבל שבח ותהילה על דברים שיעשה בעתיד. ישנן כמה דרכים להבטיח מבלי להתהלל:
'''אל תתהלל ביום מחר''' = אל תתן לעצמך כבוד ושבח על תוצאות המעשים שתעשה בעתיד,
 
א. לדבר רק על מעשים, לא על תוצאות. למשל: מותר לקבלן להבטיח ללקוחותיו שיבנה דירה ע"פ התוכנית שהסכימו ביניהם, אך אסור לו להבטיח "אני אבנה לכם דירה שתעשה אתכם מאושרים". מותר לפוליטיקאי להבטיח "אצביע בעד הגדלת הקצבאות לנזקקים", אך אסור לו להבטיח "אגדיל את הקצבאות לנזקקים" (ייתכן שלא יהיה לו רוב), ובוודאי שאסור לו להבטיח "אפתור את בעיית העוני במדינה".
'''כי לא תדע מה יֵלֵד יום''' = כי אינך יודע אילו מצבים חדשים ייווצרו בזמן שיעבור עד אז.
 
ב. לדבר רק על טוב, לא על הכי טוב. המשמעות המדוייקת של המילה '''תהילה''' היא [[ביאור:תהילה = שבח לטוב ביותר|שבח ומחמאה שנותנים לטוב ביותר]] . אסור לאדם להתפאר שהמעשים שהוא מתכוון לעשות מחר הם הטובים ביותר, כי איננו יכול לדעת מה יעשו אחריםהאחרים עד מחר. למשל: מותר לקבלן להבטיח ללקוחותיו שיבנה דירה, אך אסור לו להבטיח שהדירה שהוא בונה תהיה הטובה ביותר או המשתלמת ביותר בשוק. מותר לפוליטיקאי להבטיח "אצביע בעד הגדלת הקצבאות לנזקקים", אך אסור לו להבטיח "אדאג לעניים יותר מכל שאר הפוליטיקאים".
הפסוק כמובן אינו אוסר להבטיח - הרי החברה האנושית מסתמכת על הבטחות שאנשים מבטיחים זה לזה ועל הסכמים שהם עושים ביניהם. הפסוק אוסר רק '''להתהלל''' - ליצור מצב שבו האדם מקבל שבח ותהילה על דברים שיעשה בעתיד.
 
ג. ויש אנשים, שמצרפיםלצרף לכל הבטחה שהם מבטיחים את המשפטהביטוי {{צפ|תוכן=אם ירצה ה'}}. ייתכןכך נוהגים אנשים רבים, וייתכן שהמקור של מנהגלמנהג זה הוא בפסוק שלפנינובפסוקנו: מכיווןכיוון שהאדם לא יכולאינו לדעתיודע אם יוכל לקיים את הבטחותיו - כל שמותר לו להבטיח הוא, שיעשה את מה שה' ירצה.
ישנן כמה דרכים מעשיות שמאפשרות לאדם להבטיח מבלי להתהלל:
 
ד. אולם הטוב ביותר הוא לא להבטיח בכלל - רק לעשות: {{צפ|תוכן=מי שיזדמן לו איזה מעשה טוב לעשות ביום זה, שלא יתהלל לומר אעשה אותו למחר, כי אינו יודע איזה עיכוב אפשר שיתייצב כנגדו ביום אחר ולא יוכל עוד לעשותו... ושלא יוציא מחשבתו בשפתיו, לפי שהס"א אורבת תמיד לעכב ולמנוע את האדם שלא יתעסק בשום מעשה טוב... לשתוק ולהסתיר כל מעשה טוב שיש בליבו לעשות, כי בכך יעלה בידו לעשותו ולא ימצא קטרוגים ומונעים}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .
א. לדבר רק על מעשים, לא על תוצאות. למשל: מותר לקבלן להבטיח ללקוחותיו שיבנה דירה ע"פ התוכנית שהסכימו ביניהם, אך אסור לו להבטיח "אני אבנה לכם דירה שתעשה אתכם מאושרים". מותר לפוליטיקאי להבטיח "אצביע בעד הגדלת הקצבאות לנזקקים", אך אסור לו להבטיח "אגדיל את הקצבאות לנזקקים" (ייתכן שלא יהיה לו רוב), ובוודאי שאסור לו להבטיח "אפתור את בעיית העוני במדינה".
 
-
ב. המשמעות המדוייקת של המילה '''תהילה''' היא [[ביאור:תהילה = שבח לטוב ביותר|שבח ומחמאה שנותנים לטוב ביותר]] . אסור לאדם להתפאר שהמעשים שהוא מתכוון לעשות מחר הם הטובים ביותר, כי איננו יכול לדעת מה יעשו אחרים עד מחר. למשל: מותר לקבלן להבטיח ללקוחותיו שיבנה דירה, אך אסור לו להבטיח שהדירה שהוא בונה תהיה הטובה ביותר או המשתלמת ביותר בשוק. מותר לפוליטיקאי להבטיח "אצביע בעד הגדלת הקצבאות לנזקקים", אך אסור לו להבטיח "אדאג לעניים יותר מכל שאר הפוליטיקאים".
 
2. יש שפירשו את הפסוק במשמעות מורחבת יותר, ולמדו ממנו שגם במחשבה אסור לאדם לשבח את עצמו על דברים שיצליח להשיג בעתיד, כי אינו יודע אם אכן יצליח בכך: {{צפ|תוכן=היו משה ואהרן הולכין תחלה, ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן, וכל ישראל אחריהן, ואומרים 'מתי שני זקנים הללו מתים ואנו נוהגין שררה על הציבור?'; ר' יודן בשם ר' איבו אמר: בפיהם אמרו זה לזה, ר' פנחס אמר: בלבם הרהרו. אמר רבי ברכיה: אמר להם הקדוש ברוך הוא: '''אל תתהלל ביום מחר''', הרבה סייחין מתו ונעשו עורותיהן שטוחין על גבי אמותיהן}} {{קטן|קטן= ( [[ויקרא רבה כ י]] )|}}
ג. ויש אנשים, שמצרפים לכל הבטחה שהם מבטיחים את המשפט {{צפ|תוכן=אם ירצה ה'}}. ייתכן שהמקור של מנהג זה הוא בפסוק שלפנינו: מכיוון שהאדם לא יכול לדעת אם יוכל לקיים את הבטחותיו - כל שמותר לו להבטיח הוא, שיעשה את מה שה' ירצה.
 
-
2. על-דרך הדרש, הפסוק מתייחס לצעירים שאומרים "אני רוצה ילדים, אבל לא עכשיו - אולי בעוד שנה, אחרי שאסיים את התואר, אחרי שאקנה דירה גדולה...". אולם הם אינם יודעים מה '''ילד''' יום - רמת הפוריות יורדת מיום ליום, וייתכן שביום שירצו ילדים, יגלו שהם כבר לא יכולים '''להוליד'''...
 
23. על-דרך הדרש, הפסוק מתייחס לצעירים שאומרים "אני רוצה ילדים, אבל לא עכשיו - אולי בעוד שנה, אחרי שאסיים את התואר, אחרי שאקנה דירה גדולה...". אולם הם אינם יודעים מה '''ילד''' יום - רמת הפוריות יורדת מיום ליום, וייתכן שביום שירצו ילדים, יגלו שהם כבר לא יכולים '''להוליד'''...
 
<div class="advanced">
 
==הקבלותדקויות==
גם הפסוק הבא, {{צמ|'''יְהַלֶּלְךָ''' זָר וְלֹא פִיךָ, נָכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ|משלי כז ב}}, מביע רעיון דומה: '''התהילה''' של האדם צריכה לבוא מאנשים זרים, שרואים את התוצאות האמיתיות של המעשים שלו, ולא מפיו שלו עצמו, שכן הוא לא יכול להעריך את פעולותיו באופן אובייקטיבי; '''התהילה''' של האדם צריכה לבוא מאנשים חיצוניים, שיכולים להשוות את מעשיו של האדם למעשיהם של אחרים ולבחון מי באמת הטוב ביותר, ולא ממנו עצמו, שכן הוא עצמו תמיד יחשוב שהוא הטוב ביותר ( [[ביאור:יהללך זר ולא פיך|פירוט]] ).
 
'''מה ילד יום''' - על-דרך הסוד, הביטוי רומז ש{{צפ|תוכן=אפשר שישתנו ענייניהם וישתנה מצבם מיום אל יום על-ידי הזיווג והעיבור והלידה שנעשים למעלה בכל יום}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .
מותר לאדם לקבל תהילה, רק לאחר שהוא עושה מעשים, והתוצאות החיוביות של מעשיו גלויות גם לזרים.
 
==הקבלות==
 
רעיון דומה נמצא בדברי אחאב מלך ישראל. מלך ארם התפאר ואמר, {{צמ|וַיִּשְׁלַח אֵלָיו בֶּן הֲדַד וַיֹּאמֶר 'כֹּה יַעֲשׂוּן לִי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּ, אִם יִשְׂפֹּק עֲפַר שֹׁמְרוֹן לִשְׁעָלִים לְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי'|מלכים א כ י}}- "אני הולך להביא עליך צבא כל כך גדול שהוא ימחוק אותך לגמרי, עד שלא יישאר '''מספיק עפר''' בשומרון";  ומלך ישראל ענה לו, {{צמ|וַיַּעַן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר 'דַּבְּרוּ '''אַל יִתְהַלֵּל''' חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ'|מלכים א כ יא}}- "'''אל תתהלל''' היום, כאשר אתה '''חוגר''' את כלי מלחמתך ומתכוון לצאת לקרב, כאילו שאתה כבר מחר, '''מפתח''' את החגורה אחרי הניצחון".
 
בספר בן סירא מופיע החצי השני של פסוקנו בהקשר הפוך - של צער ודאגה: {{צפ|תוכן=אל תצר צרת מחר, '''כי לא תלדתדע מה ילד יום''', שמא למחר איננו, ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו}} {{קטן|קטן= (הובא בתלמוד בבלי, [[ביאור:בבלי סנהדרין דף ק|סנהדרין ק ב]] )|}} . אי אפשר לדעת מה יקרה מחר, ייתכן שמחר לא נהיה כאן, וכל הצער שלנו, כמו כל ההבטחות שהבטחנו, יהיה לשווא.</div> <div class="future">
יש שפירשו את הפסוק במשמעות מורחבת יותר, ולמדו ממנו שגם במחשבה אסור לאדם לשבח את עצמו על דברים שיצליח להשיג בעתיד, כי אינו יודע אם אכן יצליח בכך: {{צפ|תוכן=היו משה ואהרן הולכין תחלה, ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן, וכל ישראל אחריהן, ואומרים 'מתי שני זקנים הללו מתים ואנו נוהגין שררה על הציבור?'; ר' יודן בשם ר' איבו אמר: בפיהם אמרו זה לזה, ר' פנחס אמר: בלבם הרהרו. אמר רבי ברכיה: אמר להם הקדוש ברוך הוא: '''אל תתהלל ביום מחר''', הרבה סייחין מתו ונעשו עורותיהן שטוחין על גבי אמותיהן}} {{קטן|קטן= ( [[ויקרא רבה כ י]] )|}}
 
גם הפסוק הבא, {{צמ|'''יְהַלֶּלְךָ''' זָר וְלֹא פִיךָ, נָכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ|משלי כז ב}}, מביע רעיון דומה: '''התהילה''' של האדם צריכה לבוא מאנשים זרים, שרואים את התוצאות האמיתיות של המעשים שלו, ולא מפיו שלו עצמו, שכן הוא לא יכול להעריך את פעולותיו באופן אובייקטיבי; '''התהילה''' של האדם צריכה לבוא מאנשים חיצוניים, שיכולים להשוות את מעשיו של האדם למעשיהם של אחרים ולבחון מי באמת הטוב ביותר, ולא ממנו עצמו, שכן הוא עצמו תמיד יחשוב שהוא הטוב ביותר ( [[ביאור:יהללך זר ולא פיך|פירוט]] ). מותר לאדם לקבל תהילה, רק לאחר שהוא עושה מעשים, והתוצאות החיוביות של מעשיו גלויות גם לזרים.
 
</div> <div class="future">
בספר בן סירא מופיע החצי השני של פסוקנו בהקשר הפוך - של צער ודאגה: {{צפ|תוכן=אל תצר צרת מחר, '''כי לא תלד מה ילד יום''', שמא למחר איננו, ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו}} {{קטן|קטן= (הובא בתלמוד בבלי, [[ביאור:בבלי סנהדרין דף ק|סנהדרין ק ב]] )|}} . אי אפשר לדעת מה יקרה מחר, ייתכן שמחר לא נהיה כאן, וכל הצער שלנו, כמו כל ההבטחות שהבטחנו, יהיה לשווא.</div> <div class="future">
 
==מאמרים נוספים - באדיבות [http://www.google.com גוגל] ==