אברבנאל על דברים יז יד: הבדלים בין גרסאות בדף

* ‏והד', כי אם היתה שאלת המלך מצוה בפני ‏עצמה שישאלו אותו, יתחייב שתהיה מצוה שנית שישימו עליהם מלך אשר יבחר בו השם יתברך מקרב אחיהם, שהם שתי מצוות עשה מתחלפות, האחת שישאלו מלך, והשניה שיהיה מקרב אחיהם אותו אשר יבחר השם יתברך, וזה לא קיבל אחד ממוני המצות, אלא שהיא מצות עשה אחת, לשום מלך מקרב אחיהם, וכן כתב הרמב"ם במצוה הזאת,זה לשונו: "מצות עשה למנות מלך מישראל", אבל לא אמר "למנות מלך" סתם, ומצות לא תעשה היא "לא תוכל לתת עליך איש נכרי", הוא מה שיורה, שהעשה הוא שישימו מלך מקרב אחיהם, לא שישימו מלך בסתם.

* ‏והה', שכאשר ישראל שאלו מלך, לא שאלו ‏אותו לשום מצוה, כי לא אמרו "תנה לנו מלך כאשר ציווה ה' את משה", אבל אמרו "תנה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים". וכאשר שמואל הוכיחם על זה, איך לא השיבוהו "מה פשענו ומה חטאתנו, הלא ח' ציווה לעשותו?!" אם לא שהיה מקובל וידוע ביניהם, ששאלת המלך איננה מצוה, ושהם שאלוהו ליצרם הרע.

 

‏והנה, לאומר שיאמר "אם היתה שאלת המלך ‏רעה ובלתי הגונה - אם כן, כאשר שבו ישראל בתשובה ואמרו {{צמ|כי יספנו על כל חטאתינו רעה לשאול לנו מלך|שמואל א יב}}, למה לא עזבו החטא וחזרו מהמלכת המלך? ומה הועילה תשובתם מבלתי עזיבת החטא, והיות כטובל ושרץ בידו? גם האל יתברך, למה שלח אחרי כן למשוח את דוד למלך על ישראל, ונתן לו ולזרעו אחריו ברית המלכות לעולם? והיו אם כן תמיד בחטאם?!"

‏אשיב ואומר, שאם תהיה שאלת המלך חטא מפורסם שהזהירה התורה עליו, יהיה התר זה ממח שיקשה, אבל אני לא אמרתי אלא שהיה הדבר דבר הרשות, ובהיותו כן, לא צותה התורה עליו, וגם לא צותה על עזיבתו, לפי שדברה תורה בזה כנגד היצר הרע.