אברבנאל על דברים יז יד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
אין תקציר עריכה
שורה 12:
ולפי שראיתי לחכמינו הקדושים הראשונים והאחרונים התקוטטו בזה בענין המצוה הזאת, לתת הטעם, אם הייתה שאלת המלך מצות עשה, איך חרה אף שמואל הנביא על ישראל בשאלם המלך, ובעיני השם יתברך רע? ראיתי להרחיב בו הדבור בדרוש הזה והתר הספק העשירי, כי בלעדיו לא נוכל לפרש כאשר עם לבבי. ועם היות שכבר כתבתי עליו בהרחבה רבה בפירושי 'לספר שמואל, הנה טבע הדרוש מחייב שייזכר כלותו במקום הזה. ואומר, שבעניין הזה נמצאו לחז"ל ולמפרשים ארבע דעות :
 
1. ‏הדעת הראשון הוא לחכמינו ז"ל בספרי, אמרו "לא בקשו ישראל מלרמלך אלא להעבידם לעכו"ם, שנאמר (שמואל א' ה') "והיינו גם אנחו ככל הגוים". ואמר "מיום העלותי אותם מארץ מצרים עד היום הזה ויעזבוני ויעבדו לאלהים אחרים" וגו'.
::* והדעת הזה רחוק אצלי מאד, לפי שאם היה כן, לא היה הקדוש ברוך הוא ממלא שאלתם, ולא היה מספיק בידיהם, ולא יאמר (שמואל א ט) "כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימין ומשחתו לנגיד על עמי ישראל... והושי‏ע את עמי מיד פלשתם כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי...", יורה שהייתה המלכתו הכרחית ומועיל לתשועת העם.
::* ועוד, כי כאשר אמר יתברך "ועתה שמע בקולם אך העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך", איך לא זכר דבר מהעכו"ם אשר יעבדון?