התורה והמצוה ויקרא ו כג: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 105:
{{ציטוט מדרש|ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק ח|סימן עו}}
{{דה מפרש|לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף}} כפי חוקי הלשון היה ראוי לכתוב "אשר יובא אל אהל מועד בקדש לכפר", כי "בקדש" היא תואר אל שם "אהל מועד", ובא לרבות שילה ובית עולמים (<small>כנ"ל [[#סימן עד|סימן עד]]</small>). וגם היה ראוי לכתוב "אל אהל מועד אל הקדש", בשגם שפה אינו מכפר בקדש באמת רק מביא בקדש לכפר. וגם מה שכתב "באש תשרף" הוא מיותר שכבר ידענו שדינו בשריפה ממה שאמר אהרן "הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה" -- מכלל שאם הובא - דינו בשריפה.
ולכן פירשוהו בספרא (<small>מובא בפסחים [[פסחים כד א|דף כד]]
והנה מ"ש '''[בסוף משנה ז']''' ''ר' אליעזר אומר לא תאכל באש ישרף כל שטעון שריפה בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו'' מובא בגמרא (
ולפי זה מה שכתוב פה "לא תאכל" מיותר. (<small>אם לא לר"פ פסחים שם דאמר ליחודי לאו בגופיה קא אתי</small>) ודרשו ''כל שבקדש לא תעשה'', שהוא כל הפסולים בקדש באש תשרף.
ומה שאמר '''[במשנה ו' ובמשנה ז']''' מן ''רבי יהודה אומר וכולי'' -- מועתק ממשנה דסוף שקלים {{ממ משנה|שקלים|ח|}}.
* לדעת ר'מאיר לבית שמאי ישרף תמיד בפנים ולבית הלל ישרף בחוץ זולת אם נטמא בולד הטומאה ובפנים.
* ולדעת ר' יהודה אליבא דבית שמאי בנטמא באב הטומאה בחוץ ישרוף בחוץ.
* ור"א אזיל בתר טומאה -- שהאב ישרף תמיד בחוץ והולד בפנים.
* ורבי עקיבא אזיל בתר במקום שנטמא.
ועיין בירושלמי (<small>שם - [[ירושלמי שקלים ח]]</small>) פלוגתא דר"י ובר קפרא אם ולד הטומאה דבר תורה או מדבריהם. ועיין ברמב"ם {{ממ רמב"ם|ג|ביאת מקדש|יז}}, ובמשנה למלך שם. ואין כאן מקום להאריך.
==סימן עז==
|