טהרת הקודש (אהרן ראטה) הקדמה: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ תיקון טעויות דפוס ופתיחת ר"ת וכדומה |
||
שורה 3:
לשם יחוד קודב"ה ושכינתיה בדחילו ורחימו ע"י האי טמיר ונעלם בשם כל ישראל, אמר ה' יתברך ויתעלה ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך, ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלקיך שמה, אם יהי' נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך, (דברים ל) כאן באלו הפסוקים הבטיח לנו הבורא יתעלה בשני הבטחות הבטחת הרוחני והגשמי שהוא גאולת הנפש והגוף, הבטחת הגשמי כפשוטו שע"י תשובה יקבץ ה' נדחינו מארבע כנפות הארץ, כאשר כבר הבטיחה לנו תורתינו הקדושה שבאחרית הימים ישובו ישראל בתשובה, ועי"ז ישובו מגלותם לאדמתם, כדכתיב (דברים ד) בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו, ומובא ברמב"ם ז"ל סוף הלכות תשובה וז״ל וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאמר והי' כי יבואו עליך כל הדברים וגו' ושבת עד וכו' עכ"ל, אבל מתי יהא זה ובאיזה אופן ומי ומי שיזכה לזה אין אתנו יודע עד מה.
והבטחה שניה שהבטיח לנו ה' כאן, שע"י תשובה יקבץ ה' נדחינו מארבע כנפות הארץ אשר רומז לניצוצי הקודש שנתפזרו בכל העולם מה שמוטל על כללות ישראל להעלות ולברר, ועד השיעור המשוער בעיני יוצר ובורא כל עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן, שזה הי' תכלית גלותן של ישראל להעלות אלו הניצוצי קודש, כאשר מבואר בדברי רבינו האריז"ל על מאמר רז"ל (פסחים פ"ז) א"ר אלעזר לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין העכו"ם אלא כדי שיתוספו עליהם גרים שנאמר וכו' ולכאורה קשה וכי בשביל גרים נצטרכו ישראל להגלות ולסבול כ"כ
והנה כתבה התורה אלו הפסוקים בלשון יחיד כי כמו שיש גאולה בכלל, ככה יש גאולה בפרט, שמוטל אקרקפתא דבר נש להעלות אלו הניצוצות השייכים לשרשי נפשו רוחו ונשמתו, ועד שלא יגמור בירור וקיבוץ אלו נדחים, מוכרח הוא להתגלגל ולהתגלגל הגם פעמים אין מספר עד שיזכה להעלות ולברר את כלם, ואז נתקן בתיקון השלם ועולין נפשו רוחו ונשמתו למקומות הראויים להם לפי מעשיהם הטובים, ובכל יום יש לכללות העולם וגם לנפש הפרטי ניצוץ אחר לתקן הכולל כמה ניצוצין, לכן אין שום יום דומה לחבירו ואין שום תפלה דומה לחברתה כידוע מדברי רבינו האריז"ל בפע"ח ובשער הגלגולים, ואם אדם ח"ו פוגם בחטאיו אז לא די שאינו מתקן הניצוצי קודש רק מקלקל ודוחה הניצוצי קודש שהמה חלקי נפשו ורוחו ממש למקום חיצונים, והנשמה יש לה ג"כ ירידה בסיבת אלו הניצוצין, וזה המכוון של ותגל מרגלותיו כמובא בתיקוני זוהר דף קל"ב והמה שבוים בין החיצונים בצער ובצרה גדולה, וזה הסוד שאמר הכתוב משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום כידוע, ולפעמים ע"י עונות האדם נידחין הניצוצין כל כך עד שיורדין לז׳ ארעין תתאין, ואם אדם אינו מתקן נפשו בתשובה אז בעצמו לאחר פטירתו יורד ונדחה עד שם ע"י עונותיו, ואז קשה לו התיקון מאד ועובר זמן וזמנים ימים ושנים הרבה עד שיזכה אחר הרבה צרות ומרירות בלי שיעור לעלות ולהתקן.
וכשיש צדיקים אמתיים וקדושים בדור, אז בכחם לסייע להנדבקים אליהם בעליות אלו הניצוצין, כמו שאמרו רז"ל הבא לטהר מסייעין לו, מסייעין לו ע"י נשמות צדיקים, דהיינו שמסייעין הן ע"י נשמות צדיקים שהמה בחיים, והן להב"ח ע"י נשמות צדיקים שכבר המה בעולם העליון ובאין ומתעברין בעוסקי תורה ומצות, וביותר בבעלי תשובה, כידוע מרבינו האריז"ל בשער הגלגולים בשם מדרש נעלם כ"י על הבא לטהר
|