ספרא (מלבי"ם)/פרשת צו/פרק ח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן: '[א] {{צ|...חטאת}} - אין לי אלא חטאת; מנין לרבות כל הקדשים?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|וכל חטאת}}, דברי ר'...'
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פרק ספרא|מלבי"ם|צו||פרק ח|קודם=צו פרק ז|הבא=צו פרשה ה}}
[א] {{צ|...חטאת}} - אין לי אלא חטאת; מנין לרבות כל הקדשים?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|וכל חטאת}}, דברי ר' עקיבא.
 
<קטע התחלה=ויקרא ו כג/><קטע התחלה=סימן עב/>[א] {{צ|...חטאת}} - אין לי אלא חטאת; מנין לרבות כל הקדשים?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|וכל חטאת}}, דברי ר' עקיבא.
אמר לו ר' יוסי הגלילי: ''"עקיבא! אפילו אתה מרבה כל היום אין כאן אלא חטאת!"'' אם כן למה נאמר {{צ|וכל}}?
* שיכול אין לי אלא חטאת יחיד; חטאת צבור מנין?{{ררר}} תלמוד לומר 'כל'.
* אין לי אלא חטאת זכר; חטאת נקבה מנין?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|וכל חטאת}}.
 
אמר לו ר' יוסי הגלילי: ''"עקיבא! אפילו אתה מרבה כל היום אין כאן אלא חטאת!"''{{ססס}} אם כן למה נאמר {{צ|וכל}}? {{ש}}
ר' אליעזר אומר אף האשם שנאמר {{צ|כחטאת כאשם}}.
*{{רווח קשיח|3}}שיכול אין לי אלא חטאת יחיד; חטאת צבור מנין?{{ררר}} תלמוד לומר 'כל'. {{ש}}
*{{רווח קשיח|3}}אין לי אלא חטאת זכר; חטאת נקבה מנין?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|וכל חטאת}}.
 
ר' אליעזר אומר אף האשם שנאמר {{צ|כחטאת כאשם}}.<קטע סוף=סימן עב/>
 
 
[ב] {{צ|אשר יובא מדמה}}-- אפילו מקצת דמה.{{ש}}
<קטע התחלה=סימן עג/>[ב] {{צ|אשר יובא מדמה}}-- אפילו מקצת דמה.{{ררר}}מכאן אמרו: חטאת שקבל דמה בב' כוסות,
* יצא אחד מהן לחוץ -- הפנימי כשר.
* נכנס אחד מהן לפנים -- ר' יוסי הגלילי מכשיר בחיצון וחכמים פוסלים.
:: אמר ר' יוסי הגלילי, ומה אם במקום שהמחשבה פוסלת בחוץ -- לא פסל הדם שבחוץ את הדם שבפנים, מקום שאין מחשבה פוסלת בפנים -- אינו דין שלא יפסול הדם שבפנים את הדם שבחוץ?!
:: תלמוד לומר {{צ|מדמה}}-- אפילו מקצת דמה.
 
:: אמר ר' יוסי הגלילי, ומה אם במקום שהמחשבה פוסלת בחוץ -- לא פסל הדם שבחוץ את הדם שבפנים, מקום שאין מחשבה פוסלת בפנים -- אינו דין שלא יפסול הדם שבפנים את הדם שבחוץ?!
[ב]{{ררר}}תלמוד לומר {{צ|אשר יובא מדמה}}-- אפילו מקצת דמה.{{ש}}
 
 
[ג] אמר להם: קל וחומר ליוצא מעתה! ומה אם במקום שאין מחשבה פוסלת בפנים -- פסל הדם שבפנים את הדם שבחוץ, מקום שמחשבה פוסלת בחוץ -- אינו דין שיפסול הדם שבחוץ את הדם שבפנים?!{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אשר יובא}}-- הנכנס פוסל ואין היוצא פוסל.<קטע סוף=סימן עג/>
 
 
<קטע התחלה=סימן עד/>[ד] {{צ|אל אהל מועד}}. אין לי אלא אהל מועד; שילה ובית עולמים מנין?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|לכפר בקדש}}.<קטע סוף=סימן עד/>
 
 
<קטע התחלה=סימן עה/>הנכנס לכפר -- אף על פי שלא כפר -- פסול, דברי ר' אליעזר.{{רווח קשיח|1}} אמר ר' אליעזר נאמר כאן {{צ|וכפר}} ונאמר להלן {{ממ|?|?|}} {{צ|וכפר}}. מה "וכפר" האמור להלן -- שלא כפר, אף "וכפר" האמור כאן -- שלא כפר.
 
ר' שמעון אומר, נאמר כאן {{צ|לכפר בקדש}} ונאמר להלן {{ממ|?|?}} {{צ|לכפר בקדש}}. מה "לכפר בקדש" האמור להלן -- שכבר כפר, אף "לכפר בקדש" האמור כאן -- שכבר כפר; ואם הכניס שוגג - כשר. <קטע סוף=סימן עה/>
 
 
<קטע התחלה=סימן עו/>[ה] {{צ|בקדש באש תשרף}}-- מלמד ששריפתה בקדש.{{ש}}
אין לי אלא זו בלבד; מנין לרבות פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים?{{ררר}} תלמוד לומר 'כל בקדש באש תשרף'.
 
 
[ו] {{ש}}
* מכאן אמרו: בשר קדש קדשים שנטמא -- בין באב הטומאה, בין בולד הטומאה, בין בפנים, בין בחוץ -- בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים, ובית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ חוץ שנטמא בולד הטומאה בפנים, דברי {{קו תחתי|ר' מאיר}}.
 
* {{קו תחתי|ר' יהודה}} אומר: בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים חוץ שנטמא באב הטומאה בחוץ, ובית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים.
 
* [ז] {{קו תחתי|ר' אליעזר}} אומר:
** את שנטמא באב הטומאה בין בפנים בין בחוץ -- ישרף בחוץ.
** את שנטמא בולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים -- ישרף בפנים.
 
* {{קו תחתי|רבי עקיבא}} אומר:
** נטמא בחוץ בין באב הטומאה בין בולד הטומאה -- ישרף בחוץ.
** נטמא בפנים בין באב הטומאה בין בולד הטומאה -- ישרף בפנים.
 
[ג] אמר להם: קל וחומר ליוצא מעתה! ומה אם במקום שאין מחשבה פוסלת בפנים -- פסל הדם שבפנים את הדם שבחוץ, מקום שמחשבה פוסלת בחוץ -- אינו דין שיפסול הדם שבחוץ את הדם שבפנים?!{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|אשר יובא}}-- הנכנס פוסל ואין היוצא פוסל.
 
ר"א אומר {{צ|לא תאכל באש ישרף}}-- כל שטעון שריפה בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו.<קטע סוף=סימן עו/>
 
[ד] {{צ|אל אהל מועד}}. אין לי אלא אהל מועד; שילה ובית עולמים מנין?{{ררר}} תלמוד לומר {{צ|לכפר בקדש}}.
 
<קטע התחלה=סימן עז/>[ח] ר' יוסי הגלילי אומר כל הענין הזה אינו מדבר אלא בפרים הנשרפין ושעירים הנשרפין ליתן לא תעשה על אכילתן ללמד שהפסולים נשרפין לפני הבירה.
 
אמרו לו: מנין לחטאת שנכנס דמה לפנים שהיא פסולה?{{ררר}}אמר להם: {{צ|הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה}} {{ממ|ויקרא|י|יח}}.<קטע סוף=סימן עז/><קטע סוף=ויקרא ו כג/>
[לא נגמר...]