ביאור:משלי כו כד: הבדלים בין גרסאות בדף

החלום של רוב עם ישראל, לפחות החל מהקמת מדינת ישראל ועד ימינו, הוא שאויבינו ישלימו איתנו. אולם מרוב תשוקה לשלום, אנחנו עלולים לטעות ולחשוב שהשונא השלים איתנו, כאשר למעשה הוא מרמה אותנו. ספר משלי נותן כמה עצות איך להבחין בין שונא שהשלים לבין שונא שמרמה: [[ביאור:]]

[[משלי כו כד]]: " {{צ| {{קטן|קטן= בשפתו|}}[בִּשְׂפָתָיו] יִנָּכֵר שׂוֹנֵא, וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָה}} " 

לפעמים, אדם '''יִנָּכֵרהשונא''' = יהיהאותנו '''נכרייִנָּכֵר''' , זר ומוזר; '''בשפתיו יינכר שונא''' =- לפעמים, אדם ששונא אותנו מתחיל לומראומר לנו דברי שלום וידידות שהם זרים '''ונכרייםנכריים''' , כלומרזרים שוניםושונים באופן בולט מהדבריםמדברי-השנאה הרגיליםשנהג שאותםלומר הואעד אומרכה;   לבניאולם עמו.זו במקרהעלולה זהלהיות ישמלכודת לחשוד- בוייתכן שהוא '''בקרבו''' (בפנימיותו) '''ישית''' (שם) מחשבות '''מרמה''' - הוא מנצל את תשוקתנו לשלום כדי לרמותנו ולפגוע בנו.

אם כך, כשדברי השלום של השונא הם '''נכריים''' ואינם מתאימים לדיבורו הרגיל, וכן כששמים לב שהוא משתדל '''לחנן''' ולייפות אותם באופן מיוחד, וכן כשדברי השלום שלו שונים מהדברים שהוא מדבר '''בקהל''' תומכיו, יש לחשוד בו שכוונות השלום שלו אינן כנות, ולמעשה הוא זומם לעשות שבע תועבות לפחות; 

אולם, כשדברי השלום של השונא הם עקביים, חוזרים על עצמם לאורך זמן רב; כשהם נשמעים כנים ולא מוגזמים; וכשהם מתאימים לדברים שהוא מדבר בקהל תומכיו - במקרה זה אפשר להאמין לו שהוא אכן שינה את דרכו וחזר בתשובה, שהרי "שערי תשובה אינם ננעלים".

דוגמה''' לשימושנחמיה''' בעצההיה שבפסוקיםאחד אלהממנהיגי ניתןישראל למצואבימי אצלהבית נחמיה,השני. אחדהוא ממנהיגיחיזק ישראלאת בימיירושלים ובנה ביתאת שניחומותיה. לנחמיההתושבים היוהלא-יהודים, כמהשהגיעו שונאיםלארץ שניסובזמן להפריעהגלות, לושנאו במפעליו, אותו ובפרטוניסו בבנייתלהפריע חומתלו ירושליםבמפעליו.  כשראו השונאים שהם לא מצליחים לעצור אותו, והחומה כבר בנויה, הם החליטו לשנות גישה, והציעו לו לבוא ל'פגישת פיסגה' ידידותית, שבה יתנו לו עצות איך להתמודד מול מלך פרס. נחמיה סירב והאשים אותם ברמאות, ובין השאר טען:

נחמיה ראה '''שהשונאים''' שלו '''מנכרים בשפתיהם''' , מדברים דברים זרים ושונים מהדיבורים הרגילים שלהם, והבין שהם '''בקרבם ישיתו מרמה''' . 

21. וישלפי שפירשורוב שהמילההמפרשים, המילה '''ינכר''' רק מתארת את מה שהשונא'' מנסה'' לעשות - מלשון '''נכרי''' או מלשון '''מַכָּר''' : " {{צפ|תוכן='''ינכר''' - היפך '''ההכרה''' , כמו}} {{צמ|וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם|בראשית מב ז}}{{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} , " {{צפ|תוכן='''מתנכר''' השונא, שלא '''יכירו''' שהוא שונא}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} , " {{צפ|תוכן=בשפתיו יעשה השונא עצמו כאילו הוא '''נכרי''' מן השנאה ואינה עמדו}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , " {{צפ|תוכן=השונא יעמיד פני '''מכר''' , פני אוהב, בדברו דברי שלום; ובאמת אינו אוהב}} " {{קטן|קטן= (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 258)|}} ; לפי זה,. הפסוק לא מציע לנו דרך מעשית לזהות שונא המתחזה לידיד, אלא רק מזהיר אותנו שיש מצב כזה, יש שונא '''המתנכר''' ומסתיר את שנאתו, לכן לא צריך למהר ולכרות ברית עם כל מנהיג של עם אויב המוציא מפיו את המילה "שלום", אלא לבדוק היטב אם כוונותיו רציניות.