ביאור:משלי כו כד: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 3:
= לא להאמין לאדם שמדבר בחן מלאכותי =
==עצות==
החלום של רוב עם ישראל, לפחות החל מהקמת מדינת ישראל ועד ימינו, הוא שאויבינו ישלימו איתנו. אולם מרוב תשוקה לשלום, אנחנו עלולים לטעות ולחשוב שהשונא השלים איתנו, כאשר למעשה הוא מרמה אותנו. ספר משלי נותן כמה עצות איך להבחין בין שונא שהשלים לבין שונא שמרמה:
[[משלי כו כד]]:
לפעמים, אדם '''
{{צמ|כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ - אַל תַּאֲמֶן בּוֹ, כִּי שֶׁבַע
'''כי''' (אם) השונא '''יְחַנֵּן''' = ייתן '''חֵן'''
▲{{צמ|כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ - אַל תַּאֲמֶן בּוֹ, כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבּוֹת בְּלִבּוֹ|משלי כו כה}}
[[ביאור:7 = שפע = הרבה|שבע תועבות = תועבות רבות]] , או שבע התכונות שה' מתעב במיוחד: [[משלי ו טז]]: {{צ|שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה', '''וְשֶׁבַע תועבות[תּוֹעֲבַת]''' נַפְשׁוֹ. עֵינַיִם רָמוֹת, לְשׁוֹן שָׁקֶר, וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי. לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה. יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר, וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים}} ( [[ביאור:מבנה משלי ו-16|פירוט]] ).
▲'''יְחַנֵּן''' = ייתן '''חֵן''' באופן מלאכותי; '''כי יחנן קולו''' = אם ישווה לקולו חן מיוחד ומלאכותי, יש לחשוד בו שאינו דובר אמת, '''אל תאמן בו''' , כי יש בליבו -
1. ע"פ הפשט, סימן-ההיכר בפסוק הוא '''שונא... כי יחנן קולו''': אדם שהיה '''שונא''', ועכשיו הוא מנסה לתת לקולו '''חן ותחנונים''', אולם אפשר לזהות שמדובר בניסיון מלאכותי להתחנף ולרמות.
2. ויש שפירשו, שסימן ההיכר בפסוק הוא '''שבע תועבות בליבו''': {{צפ|תוכן=המין והאפיקורוס היהודי... מאחר שעזב את דבקותו של שבע דרגין של קדושה, באים שבע דרגין דמסאבותא ונתקעים בליבו... שהרי... אפיקורוס יהודי שונא ודאי את בר ישראל המאמין, כמו ששונאו הגוי... ומכאן נמצינו למדים, שאין להאמין אלא למי שמאמין, ולכן אמר הנביא לרשעים שבדורו:}}, {{צמ|אִם לֹא תַאֲמִינוּ, כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ|ישעיהו ז ט}}{{צפ|תוכן=כשם שאינכם מאמינים לדבריו ית', כך לא יאמנו דבריכם}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .
{{צמ|תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן, תִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְקָהָל|משלי כו כו}}
'''השנאה''' שלו '''תהיה מכוסה''' כל עוד הוא ידבר איתנו וירצה '''להשיא''' (לפתות) אותנו להשלים עמו, אבל כוונותיו '''הרעות יתגלו''' כאשר הוא ידבר ''' בקהל''' של בני-עמו.
'''מַשְָׁאוֹן''' = מהשורש '''נשא''' שפירושו פיתה, כמו ב {{צמ|וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: 'הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל'|בראשית ג יג}}. ▼
▲1. '''
2.
-
אם כך, כשדברי השלום של השונא הם '''נכריים''' ואינם מתאימים לדיבורו הרגיל, וכן כששמים לב שהוא משתדל '''לחנן''' ולייפות אותם באופן מיוחד, וכן כשדברי השלום שלו שונים מהדברים שהוא מדבר '''בקהל''' תומכיו, יש לחשוד בו שכוונות השלום שלו אינן כנות, ולמעשה הוא זומם לעשות שבע תועבות לפחות;
אולם, כשדברי השלום של השונא הם עקביים, חוזרים על עצמם לאורך זמן רב; כשהם נשמעים כנים ולא מוגזמים; וכשהם מתאימים לדברים שהוא מדבר בקהל תומכיו - במקרה זה אפשר להאמין לו שהוא אכן שינה את דרכו וחזר בתשובה, שהרי "שערי תשובה אינם ננעלים".
<div class="advanced">
==הקבלות==
{{צמ|כִּי כֻלָּם מְיָרְאִים אוֹתָנוּ לֵאמֹר 'יִרְפּוּ יְדֵיהֶם מִן הַמְּלָאכָה וְלֹא תֵעָשֶׂה', וְעַתָּה חַזֵּק אֶת יָדָי?!|נחמיה ו ט}}
שורה 40 ⟵ 45:
כלומר: עד עכשיו, כולכם ניסיתם להפחיד אותנו כדי שלא נצליח לבנות את החומה, ועכשיו פתאום אתה בא ומחזק את ידיי?! {{קטן|קטן= (ע"פ מצודת דוד על הפסוק)|}} .
נחמיה ראה '''שהשונאים''' שלו '''מנכרים בשפתיהם'''
שלוש האבחנות שבמאמר זה מצטרפות לאבחנה של פסוק כג, שגם הוא מציע דרך לאבחן דברי אהבה המכסים על לב רע ( [[ביאור:כסף סיגים מצופה על חרס - שפתיים דולקים ולב רע|פירוט]] ).
==דקויות==
===ינכר===
1. פירשנו שהמילה '''ינכר''' מאפשרת לנו לאבחן ולזהות שדברי השלום של השונא אינם אמיתיים - כאשר הם '''נכריים''' וזרים ביחס לדברים שהוא אומר לבני עמו.▼
אולם, לפי זה, הפסוק אינו מציע לנו דרך מעשית לזהות שונא המתחזה לידיד.
3. היה אפשר לפרש שהמילה '''ינכר''' משמעה "יהיה '''נִכָּר''' ", "יהיה קל '''להכיר''' ולזהות אותו" כמו בפסוק {{צמ|גַּם בְּמַעֲלָלָיו '''יִתְנַכֶּר''' נָעַר ...|משלי כ יא}}( [[ביאור:גם במעלליו יתנכר נער, אם זך ואם ישר פעלו|פירוט]] ). לפי זה, " '''בשפתיו יינכר שונא''' " - ניתן לזהות שונא על-ידי ניתוח של תנועות שפתיו ואופי דבריו (כפי שנאמר בפסוק הקודם ובפסוק הבא). ▼
▲
::*אולם, פירוש זה אינו מתאים לחצי השני של הפסוק - " '''...ובקרבו ישית מרמה''' " - כי לפי זה, החצי השני אינו מנוגד במדוייק ואינו מקביל במדוייק לחצי הראשון. ▼
▲
▲
▲2. ויש שפירשו '''משאון''' מעניין חושך ואפילה, ולפי זה '''תכסה שנאה במשאון''' = השונא מכסה את מעשיו הרעים בחושך, או במעמקי ליבו, אך בסופו של דבר '''תגלה רעתו בקהל''' = ה' ידאג שמעשיו הרעים יתגלו לכל הציבור, כדברי חז"ל " {{צפ|תוכן=כל המחלל שם שמים בסתר, נפרעין ממנו בגלוי}} " {{קטן|קטן= (כך גם בבבלי סוטה ט.)|}} .
</div>
|