ביאור:משלי כו יב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 6:
{{צמ|רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו - תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ|משלי כו יב}}
 
אם '''ראית''' '''איש''' מלא בטחון עצמי '''וחכם בעיני''' עצמו - שלח אותו להיות מורה לתלמיד כסיל, כי יש '''תקוה שהכסיל''' יקשיב לו וילמד '''ממנו'''.
1. יש אנשים שחושבים שהם חכמים יותר ממה שהם באמת, וזה עלול להיות מאד מעצבן להימצא בחברתם. גם ספר משלי מביע התנגדות לתכונה זו (ראו [[ביאור:חכם בעיניו = החושב שהוא יודע ללמוד או ללמד|חכם בעיניו]] ), אך הפסוק שלנו מציע גם נקודת מבט אחרת:
 
==דקויות==
 
===תקוה לכסיל ממנו - כמה פירושים===
 
21. הפירוש המקובל הוא:  '''תקוה לכסיל ממנו''' = לכסיל יש יותר תקוה להחכים ולהתקדם בחיים, יותר מאשר לולחכם בעיניו. הכסיל יודע שהוא לא חכם; הוא יודע שהוא מוותר על החכמה כדי להנות מתענוגות העולם. ולכן יש לו עדיין תקווה: יש תקווה שמתישהו הוא יתבגר, ויימאס לו מרדיפת-התענוגות, ואז הוא ישנה את דרכיו ויבוא ללמוד חכמה;.
 
אבל אצל '''איש חכם בעיניו''' המצב גרוע יותר: הוא לעולם לא יבוא ללמוד חכמה, כי הוא בטוח שהוא הכי חכם. לכן נאמר כמה פסוקים לפני כן:, {{צמ|עֲנֵה '''כְסִיל''' כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן יִהְיֶה '''חָכָם בְּעֵינָיו'''|משלי כו ה}}( [[ביאור:לענות או לא לענות?|ענה כסיל- כאיוולתו,סיכום פן יהיה חכם בעיניוהדעות|פירוט]] ) - במקרים מסויימים יש טעם לדבר עם הכסיל, כדי שלא יהיה חכם בעיניו, כי אם יהיה חכם בעיניו, לא תהיה לו כל תקוה {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . 
 
{{צפ|תוכן=ומה שאמר בלשון הזה: ראית איש וגו', להזהיר אל החכם, שיותר טוב לו להתעסק בתיקונו של הכסיל, ממה שיתעסק בתיקונו של איש חכם בעיניו}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי פירוש ראשון)|}} .
 
2. '''תקוה לכסיל ממנו''' = לכסיל יש תקוה להחטיא אותו: {{צפ|תוכן=סוד העניין... כי הכסיל הוא הכוח החיצון, שיש לו תקוה להתעבר במוחו של איש חכם בעיניו ולהחטיאו... מאחר שאינו שומע לעצתן של אחרים כי אם לעצת שכלו, לפיכך נקל הוא אל העיבור של הכוח החיצון להטעותו.. הולך אחריו כאילו הולך אחר עצת עצמו... ירבעם היה '''איש חכם בעיניו'''... ונתעבר בו הכוח החיצון ונתן לו עצה לעשות העגלים... ואלמלא היה חכם בעיניו בתחילה לחשוב מחשבת רעה של פולאטיקה בלע"ז, לא היה מקום אל הכוח החיצון לפתותו... וכן המרגלים...}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי פירוש שני)|}} .
 
3. '''תקוה לכסיל ממנו''' = לכסיל יש תקוה ללמוד ממנו.
 
1. יש אנשים שחושבים שהם חכמים יותר ממה שהם באמת, וזה עלול להיות מאד מעצבן להימצא בחברתם. גם ספר משלי מביע התנגדות לתכונה זו (ראו [[ביאור:חכם בעיניו = החושב שהוא יודע ללמוד או ללמד|חכם בעיניו]] ), אך הפסוק שלנו מציע גם נקודת מבט אחרת:.
 
המילה '''ראית''' מלמדת שאנחנו צריכים [[ביאור:ראית, חזית = שים לב|לשים לב לתכונותיהם של בני אדם שאנחנו פוגשים]] ; אם אנחנו רואים, שהאיש שפגשנו הוא '''חכם בעיניו''', בטוח שהוא יודע הכל, אנחנו צריכים "להשתמש" בו כי -
שורה 17 ⟵ 33:
 
ראו עוד: [http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2164368&whichpage=2#R_14 סגנון נחרץ המבטא ידע החלטי - חיובי או שלילי? / עצור כאן חושבים] .
 
2. הפירוש המקובל הוא: '''תקוה לכסיל ממנו''' = לכסיל יש יותר תקוה להחכים מאשר לו. הכסיל יודע שהוא לא חכם; הוא יודע שהוא מוותר על החכמה כדי להנות מתענוגות העולם. ולכן יש לו עדיין תקווה: יש תקווה שמתישהו הוא יתבגר, ויימאס לו מרדיפת-התענוגות, ואז הוא ישנה את דרכיו ויבוא ללמוד חכמה;
 
אבל אצל '''איש חכם בעיניו''' המצב גרוע יותר: הוא לעולם לא יבוא ללמוד חכמה, כי הוא בטוח שהוא הכי חכם. לכן נאמר כמה פסוקים לפני כן: [[ביאור:לענות או לא לענות?|ענה כסיל כאיוולתו, פן יהיה חכם בעיניו]] - במקרים מסויימים יש טעם לדבר עם הכסיל, כדי שלא יהיה חכם בעיניו, כי אם יהיה חכם בעיניו, לא תהיה לו כל תקוה {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . 
 
<div class="advanced">