ביאור:משלי כו א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
 
= כשלג בקיץ וכמטר בקציר - כן נותן לכסיל כבוד =
 
לפי ספר משלי, לא רק הכוח משחית, אלא גם הכבוד משחית, כאשר נותנים אותו לאדם הלא נכון:
 
{{צמ|כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר - כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד|משלי כו א}}
 
'''כמו שלג''' היורד '''בקיץ''', מקפיא ומקלקל את הפירות, '''וכמו מטר''' היורד '''בקציר''', מרטיב ומרקיב את התבואה -
'''השלג והגשם''' מועילים מאד בחורף, כשהזרעים נמצאים בתוך האדמה. אולם בעונת '''הקציר''' , כשהתבואה שנקצרה מונחת בשדה, ובעונת '''הקיץ''' , כשהפרות שנקטפו מונחים במטעים, הם מזיקים - הם עלולים לגרום לתבואה להירקב.
 
'''כן''', באותה מידה, ''' לא נאוה''' (לא רצוי) לתת '''לכסיל כבוד''', כי הוא משחית את אישיותו ומבליט את הצדדים השליליים שלו.
 
==עצות==
 
לפי ספר משלי, לא רק הכוח משחית, אלא- גםוגם '''הכבוד''' משחית, כאשר נותנים אותו לאדם הלא נכון:
 
::*'''השלג והגשם''' מועילים מאד בחורף, כשהזרעים נמצאים בתוך האדמה;
'''השלג והגשם''' מועילים מאד בחורף, כשהזרעים נמצאים בתוך האדמה. ::*אולם בעונת '''הקציר''' , כשהתבואה שנקצרה מונחת בשדה, ובעונת '''הקיץ''' , כשהפרות שנקטפו מונחים במטעים, הם מזיקים - הם עלולים לגרום לתבואה להירקב.
 
כך גם הכבוד:
 
::*הוא מועיל מאד לאדם חכם, שאצלו העיקר הוא הצד הפנימי של האישיות - החכמה והרוח; הכבוד עוזר לו להשפיע על אנשים שיקשיבו לדבריו.
::*אולם כשנותנים אותו '''לכסיל''' ( [[ביאור:כסיל = השונא דעת|= שונא חכמה]] ), שאצלו העיקר הוא החיצוניות והחומריות - זה רק מזיק; הכבוד עלול לגרום לכסיל להתחזק בדרכו ובמעשיו הרעים. הכבוד משחית אותו. {{צפ|תוכן=ולא עוד, אלא שהכסיל עצמו שונא למכבדו, כי ירגיש לבסוף שהוא חפץ בקלקולו}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .
 
==הקבלות==
האדם היחיד הזוכה לכבוד הגדול ביותר במדינה הוא המלך; מכאן, שהסכנה הגדולה ביותר היא לתת את כבוד המלכות לאדם כסיל:
::*כאשר המלך הוא חכם, הוא משתמש בכבוד שלו בצורה חיובית, כדי לעשות צדק ומשפט; ראו למשל {{צמ|מְזָרֶה רְשָׁעִים '''מֶלֶךְ חָכָם,''' וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָן|משלי כ כו}}( [[ביאור:מלך חכם נלחם בפשיעה המאורגנת|פירוט]] ), {{צמ|'''ביבִּי מלכיםמְלָכִים יִמְלֹכוּ''', ימלכווְרוֹזְנִים ורוזניםיְחֹקְקוּ יחקקו צדקצֶדֶק|משלי ח טו}}( [[ביאור:ונדיביםמבנה כלמשלי שופטי צדקח-16|פירוט]] ).
::*אך כאשר המלך הוא '''כסיל''' , הכבוד מעביר אותו על דעתו, וגורם לו לעשות מעשים טיפשיים ואף מזיקים - '''כשלג בקיץ וכמטר בקציר''' .
 
משל זה זכה להמחשה מרשימה במיוחד בזמן המלכת שאול, במעשיו של שמואל הנביא, {{צמ|הֲלוֹא '''קְצִיר''' חִטִּים הַיּוֹם; אֶקְרָא אֶל ה' וְיִתֵּן קֹלוֹת '''וּמָטָר''', וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי ה', לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ|שמואל א יב יז}}.
::*כאשר המלך הוא חכם, הוא משתמש בכבוד שלו בצורה חיובית, כדי לעשות צדק ומשפט; ראו למשל {{צמ|מְזָרֶה רְשָׁעִים מֶלֶךְ חָכָם וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָן|משלי כ כו}}( [[ביאור:מלך חכם נלחם בפשיעה המאורגנת|פירוט]] ), {{צמ|'''בי מלכים''' ימלכו ורוזנים יחקקו צדק|משלי ח טו}}( [[ביאור:ונדיבים כל שופטי צדק|פירוט]] ).
::*אך כאשר המלך הוא '''כסיל''' , הכבוד מעביר אותו על דעתו, וגורם לו לעשות מעשים טיפשיים ואף מזיקים - '''כשלג בקיץ וכמטר בקציר''' .
 
משל זה זכה להמחשה מרשימה במיוחד בזמן המלכת שאול, במעשיו של שמואל הנביא ( [[ביאור:שמואֶל א יב יז]] ): {{צ|הֲלוֹא '''קְצִיר''' חִטִּים הַיּוֹם; אֶקְרָא אֶל ה' וְיִתֵּן קֹלוֹת '''וּמָטָר''' , וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי ה', לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ}}. בני ישראל באותה תקופה רצו מלך בכל מחיר. הם לא רצו לחכות שיהיה אדם חכם הראוי למלוכה - הם רצו למנות את "הרע במיעוטו", את הטוב ביותר שיש עכשיו. שמואל רמז להם, שנתינת כבוד המלכות לאדם שאינו ראוי לכך עלולה לגרום נזק, כמו שלג בקיץ ומטר בקציר.
 
ואכן, כבוד המלכות של שאול גרם נזק רב לעם ישראל, כאשר מתוך קנאות לכבודו, הוא הרג את כל כוהני נוב ( [[ביאור:שמואל א כב]] ).  
 
-
<div class="advanced">
 
בפסוק שלנו, '''שלג בקיץ''' הוא דבר רע; אבל ב {{צמ|'''כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר''' צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו, וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב|משלי כה יג}}( [[ביאור:כצינת שלג ביום קציר, ציר נאמן לשולחיו, ונפש אדוניו ישיב|פירוט]] ), '''צינת שלג ביום קציר''' היא דבר טוב! נראה שיש להבחין בין '''שלג''' ממש, אשר מקפיא ומקלקל את התבואה ביום קציר, לבין '''צינת שלג''', קרירות של שלג (למשל, רוח קרירה או שלגון), אשר מרעננת את הקוצרים.
==פירושים ופסוקים נוספים==
 
רעיון דומה נמצא בב {{צמ|כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן|משלי ג לה}}- הכבוד הוא נחלתם של חכמים; הכסילים צריכים דווקא את הקלון כדי להתרומם ולהתעלות ( [[ביאור:כבוד חכמים ינחלו, וכסילים מרים קלון|פירוט]] ).
-
 
רעיון דומה נמצא בבב {{צמ|'''כָּבוֹד''' חֲכָמִים יִנְחָלוּ, '''וּכְסִילִים''' מֵרִים קָלוֹן|משלי ג לה}}- הכבוד הוא נחלתם של חכמים; הכסילים צריכים דווקא את הקלון כדי להתרומם ולהתעלות ( [[ביאור:כבודמבנה חכמיםמשלי ינחלו, וכסילים מרים קלוןג-35|פירוט]] ).
 
הפסוק שלנו מדבר על הנזק שגורם הכבוד לנפשו של הכסיל; פסוק בהמשך הפרק ישנו פסוק המדברמדבר על הנזק שגורם הכבוד לאנשים שנמצאים בסביבתו של הכסיל , {{צמ|כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה, כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד|משלי כו ח}}( [[ביאור:כצרור אבן במרגמה - כן נותן לכסיל כבוד|פירוט]] ) .
 
<div class="advanced">
 
==דקויות==
פירשנו '''לא נאוה''' במשמעות אובייקטיבית - לא טוב לחברה שהכסיל יקבל כבוד.
 
===לא נאוה -===
ויש שפירשו '''לא נאוה''' במשמעות סובייקטיבית - "לא נאה לו" לקבל כבוד; הוא לא מאמין בבני אדם, לא מאמין שבני אדם אחרים באמת מכבדים אותו. כשמישהו מתייחס אליו בצורה מכובדת, הוא מתייחס לזה כמו לדבר בלתי אפשרי, כמו שלג בקיץ ומטר בקציר, ואומר "אתה לא באמת מכבד אותי, אתה רק רוצה לנצל ולהשפיל אותי כמו כולם" {{קטן|קטן= (ע"פ גליה)|}} . פירוש זה מתאים לאנשים שנעשו כסילים לאחר שסבלו מהתעללות קשה.
פירשנו1. '''לא נאוה''' במשמעותנאה אובייקטיבית - לא טוב לחברה שהכסיל יקבל כבוד.
 
ויש2. שפירשו '''לא נאוה''' במשמעותנאה סובייקטיבית - "לא נאה לו" לקבל כבוד; הוא לא מאמין בבני אדם, לא מאמין שבני אדם אחרים באמת מכבדים אותו. כשמישהו מתייחס אליו בצורה מכובדת, הוא מתייחס לזה כמו לדבר בלתי אפשרי, כמו שלג בקיץ ומטר בקציר, ואומר "אתה לא באמת מכבד אותי, אתה רק רוצה לנצל ולהשפיל אותי כמו כולם" {{קטן|קטן= (ע"פ גליה)|}} . פירוש זה מתאים לאנשים שנעשו כסילים לאחר שסבלו מהתעללות קשה.
בפרק יט ישנו פסוק דומה שניתן לפרש בשתי הדרכים ( [[ביאור:מְשֹׁלי יט10]] ): {{צ|'''לֹא נָאוֶה לִכְסִיל''' תַּעֲנוּג, אַף כִּי לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים}} ( [[ביאור:לא נאוה לכסיל תענוג, אף כי לעבד משול בשרים|פירוט]] )
 
בפרק יט ישנו פסוק דומה שניתן לפרש בשתי הדרכים ( [[ביאור:מְשֹׁלי יט10]] ):, {{צצמ|'''לֹא נָאוֶה לִכְסִיל''' תַּעֲנוּג, אַף כִּי לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים|משלי יט י}} ( [[ביאור:לא נאוה לכסיל תענוג, אף כי לעבד משול בשרים|פירוט]] ).
הפסוק שלנו מדבר על הנזק שגורם הכבוד לנפשו של הכסיל; בהמשך הפרק ישנו פסוק המדבר על הנזק שגורם הכבוד לאנשים שנמצאים בסביבתו של הכסיל {{צמ|כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה, כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד|משלי כו ח}}( [[ביאור:כצרור אבן במרגמה - כן נותן לכסיל כבוד|פירוט]] )
 
</div>