ביאור:משלי כה טו: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 4:
כשנוהגים '''בארך אפיים''' (סבלנות ורגיעה), ולא מתעצבנים בחזרה, אפשר '''לפתות''' גם '''קצין''' כועס לסלוח לנו; וכן, כשמדברים '''בלשון רכה''' ונעימה, אפשר '''לשבור''' את הכעס הקשה כמו '''גרם''' (עצם).
/ '''כשקצין''' כועס עלינו, האסטרטגיה הטובה ביותר היא '''לפתות''' אותו לנהוג '''באורך אפיים''', לדחות את ביצוע העונש ולא לבטלו לגמרי; אם נדבר '''בלשון רכה''', המביעה הסכמה עם כעסו וקבלה חלקית של טענותיו, נוכל '''לשבור''' את '''הגרם''', את עצם ועיקר הכעס.
▲{{צמ|בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין, '''וְלָשׁוֹן רַכָּה''' תִּשְׁבָּר גָּרֶם|משלי כה טו}}:
'''כשקצין''' כועס עלינו, אנחנו יכולים '''לפתות''' אותו לסלוח לנו, אם ננהג '''בארך אפיים''', ולא נתעצבן בחזרה;
'''אורך אפיים''' [[ביאור:קצר יד, קצר אפיים, קצר נפש, קצר רוח|= דחיית הכעס]] .▼
==דקויות==
▲'''אורך אפיים''' [[ביאור:קצר יד, קצר אפיים, קצר נפש, קצר רוח|= דחיית הכעס]]
'''לשון רכה''' [[ביאור:מענה רך = תשובה המביעה הסכמה חלקית|= דיבור שמביע הסכמה חלקית עם הצד השני]] ; במקרה זה - דיבור שמביע הסכמה עם כעסו של הקצין. '''▼
1. כשקצין כועס עלינו, אפשר לפתות אותו לסלוח, אם מבקשים ממנו'' שהוא'' '''יאריך את אפו''', שידחה את ביצוע העונש: {{צפ|תוכן=אם הקצין כועס עליך, אל תשתדל שיעביר חטאתך לגמרי, כי תפסת מרובה לא תפסת, רק תשתדל '''שיאריך אפו''' ולא יעניש תיכף}} {{קטן|קטן= (מלבי"ם, רלב"ג פירוש שני)|}} .
'''לשון רכה תשבור גרם''' = כשהאדם, שהקצין כועס עליו, מביע הסכמה עם כעסו של המושל, מסכים שהוא חטא וראוי לעונש, ורק מבקש לדחות את העונש - יש סיכוי שהדברים שלו ישברו את קושי הגזירה, ויגרמו למושל להקל בעונשו.▼
2. כשקצין כועס עלינו, אפשר לפתות אותו לסלוח, אם'' אנחנו'' '''מאריכים את אפנו''' ולא כועסים בחזרה: {{צפ|תוכן=שאם לא יכעס מדבריו אך יסבול אותם, הנה זה יהיה סבה להסיר ממנו הרע שחשב להביא עליו פתאום}} {{קטן|קטן= (רלב"ג פירוש ראשון, מצודות)|}} .
3. כשה' כועס עלינו, אפשר לפתות אותו לסלוח, אם אנחנו נוהגים מכאן והלאה '''בארך אפיים''': {{צפ|תוכן=כי האיש החשוב הזה, שפגם במעשיו או בדיבורו, ייתן אל ליבו שלא לכעוס על שום דבר, וגם ירבה בתפילות ובתחנונים, כי על-ידי שתיים אלה יבטל את גזרתו}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .
-
▲'''לשון רכה''' [[ביאור:מענה רך = תשובה המביעה הסכמה חלקית|= דיבור שמביע הסכמה חלקית עם הצד השני]] ; במקרה זה - דיבור שמביע הסכמה עם כעסו של הקצין.
▲'''לשון רכה תשבור גרם''' = כשהאדם, שהקצין כועס עליו, מביע הסכמה עם כעסו של המושל, מסכים שהוא חטא וראוי לעונש, ורק מבקש לדחות את העונש - יש סיכוי שהדברים שלו ישברו את קושי הגזירה, ויגרמו למושל להקל בעונשו.
<div class="advanced">
==אגדה==
באגדת חז"ל הפסוק מתפרש כפשוטו. כשבניהו בן יהוידע הוביל את אשמדאי מלך השדים אל שלמה, הוא הרס כל בית שנקרה בדרכו. באחד הבתים גרה אשה אלמנה, והיא יצאה והתחננה אליו שירחם עליה. ואכן הוא התכופף, אבל תוך כדי כך, נשברה לו עצם... {{צפ|תוכן=אמר: היינו דכתיב '''ולשון רכה תשבור גרם'''}} {{קטן|קטן= (בבלי גטין סח.)|}} .</div>
| |||