שולחן ערוך אורח חיים תרו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סעיף ג
סעיף ד
שורה 10:
<קטע התחלה=ג/>תקנת קדמונינו וחרם, שלא להוציא שם רע על המתים:<קטע סוף=ג/>
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תרו ד|סעיף ד]]==
<קטע התחלה=ד/>*יכול לטבול וללקות מתי שירצה, רק שיהיה קודם הלילה. ואינו מברך על הטבילה.
<center>'''שו"ע'''</center>
 
*יכול לטבול וללקות מתי שירצה, רק שיהיה קודם הלילה. ואינו מברך על הטבילה.
*הגה: ואין צריך לטבול, רק פעם אחת בלא וידוי, משום קרי. והוא הדין דהטלת תשעה קבין מים נמי מהני (מהרי"ו וכל בו ותשב"ץ).
*מי שמת לו מת בין ראש השנה ליום הכיפורים, מותר לרחוץ ולטבול בערב יום כיפור, דיום כיפור מבטל שבעה (מהרי"ל הלכות שמחות). אף על פי שנהגו שלא לרחוץ כל שלושים, טבילת מצווה מותר (דעת עצמו):<קטע סוף=ד/>
 
 
 
<center>'''משנה ברורה'''</center>
===(יז)===
*'''יכול לטבול''' – המחבר קיצר, דמקודם היה לו לכתוב דמנהג לטבול וללקות בערב יום כיפור. ואפילו נערים ובתולות, מכיוון שהם בני מצוות – טובלות:
 
===(יח)===
*'''קודם הלילה''' – וטוב שיטבול קודם תפילת המנחה, ששם מתוודה, וכן נוהגין. ומקצתן נוהגין לטבול אחר סעודה המפסקת, כדי שיהיה סמוך ליום הכיפורים:
 
===(יט)===
*'''ואינו מברך''' – דטבילה זו אינו רק משום מנהג:
 
===(כ)===
*'''בלא וידוי''' – לאפוקי מאותן הרגילין להתוודות בשעת טבילה:
 
===(כא)===
*'''משום קרי''' – ולכן די בפעם אחת, וגם אין צריך לווידוי.
**[ואישה ששימשה בתוך שלושה ימים, צריכה לכבד ביתה בחמין קודם טבילה, שלא תפלוט שכבת זרע ותחזור לטומאת קרי; אם לא שהיא סמוך לטבילתה או סמוך לווסתה, שאז רגילות להתעבר, ואם תכבד, יש לחוש להשחתת זרע. כן כתב מגן אברהם. ובתשובת רבי עקיבא אייגר מפקפק ומצדד דלעולם לא תכבד].
*ויש אומרים, דטעם הטבילה משום תשובה. ולפי זה יש לטבול שלוש פעמים, וכן כתב הרוקח.
:ועיין במגן אברהם, דאף למאן דסבירא ליה דטעם הטבילה משום קרי, אפילו הכי צריך תמיד לטבול בערב יום כיפור, אפילו אם כבר טבל ערב ראש השנה ולא ראה עוד קרי:
 
===(כב)===
*'''נמי מהני''' – אם הוא מצטער בטבילה [מהרי"ו]. ופרטי דיני תשעה קבין, עיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים פח#(ד)|בסימן פ"ח במ"ב]]:
 
===(כג)===
*'''בין ראש השנה ליום הכיפורים''' – והוא הדין אפילו בערב יום כיפור <small>(ראה [[שולחן ערוך אורח חיים תקמח#סעיף י|לעיל סימן תקמ"ח סעיף י']] ובמ"ב שם ס"ק לה)</small>:
 
===(כד)===
*'''מותר לרחוץ''' – היינו אפילו בחמין. וכן הטבילה במקווה מותר אפילו היתה של חמין:
 
===(כה)===
*'''דיום הכיפורים מבטל שבעה''' – רוצה לומר דדינו כמו שאר רגל שפגע באבילות, שהוא מבטל שבעה, ומותר מחמת זה לרחוץ אחר המנחה סמוך לחשיכה לדעת היש מתירין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים תקמח#סעיף י|בסימן תקמ"ח סעיף י']]. ועיין במגן אברהם, דגם בענייננו אין להקל רק שעה או שתים קודם הלילה ולא קודם:
 
===(כו)===
*'''אף על פי שנהגו''' וכו' – רוצה לומר, אף דגזירת שבעה נתבטל על ידי יום הכיפורים, היה לנו לאסור רחיצה וטבילה משום גזירת שלושים? ועל זה תירץ דטבילה זו היא מצווה, ומחמת זה ממילא מותר גם רחיצה, כדי שלא יהא חציצה לטבילה:
 
===(כז)===
*'''טבילת מצווה מותר''' – ואף דאיננה חיובא וכנ"ל ([[#(יט)|ס"ק יט]]), מכל מקום איסור רחיצה כל שלושים גם כן אינו אלא מנהגא:
 
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]