שולחן ערוך אורח חיים תרו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
סעיף ב
שורה 4:
*הגה: והמוחל לא יהיה אכזרי מלמחול (מהרי"ל), אם לא שמכוון לטובת המבקש מחילה (גמרא דיומא). ואם הוציא עליו שם רע, אינו צריך למחול לו (מרדכי וסמ"ג והגהות מיימוניות פ"ב מהלכות תשובה ומהרי"ו):<קטע סוף=א/>
 
==[[שולחן ערוך אורח חיים תרו ב|סעיף ב]]==
 
*<קטע התחלה=ב/>אם מת אשר חטא לו, מביא עשרה בני אדם ומעמידם על קברו, ואומר: חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו. (ונהגו לבקש מחילה בערב יום כיפור) (מרדכי דיומא):<קטע סוף=ב/>
==סעיף ב==
<center>'''שו"ע'''</center>
 
*אם מת אשר חטא לו, מביא עשרה בני אדם ומעמידם על קברו, ואומר: חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו. (ונהגו לבקש מחילה בערב יום כיפור) (מרדכי דיומא):
 
 
 
<center>'''משנה ברורה'''</center>
===(יב)===
*'''אם מת''' וכו' – זה קאי גם אמוציא שם רע, דאמרינן, אילו היה חי היה מוחל לו:
 
===(יג)===
*'''אשר חטא לו''' – ואם קרא לאחד ממזר, יש אומרים דפגם בכבוד אבותיו גם כן וצריך לילך על קברם. אבל רבים חולקין על זה, דיכול לומר: לאו אדעתאי שיהיה הדבר נוגע לאבותיו, אלא אם כן קראו ממזר בן ממזר. ועיין [[שולחן ערוך חושן משפט תכ#סעיף לח|בחו"מ סימן ת"כ]] לעניין אם קראו רשע בן רשע או גנב בן גנב:
 
===(יד)===
*'''על קברו''' – וצריך לילך לשם יחף. ואם הוא חוץ לשלושה פרסאות, ישלח שלוחו לשם, והשליח יקח עשרה אנשים וילך על קברו ויבקש מחילה בשם המחרף ויאמר: הנני שליח פלוני, מודה ברבים ששלחני פלוני לאמר שחטא לאלקי ישראל וכו'.
:ואם חירפו לאחר מיתה, אין צריך לילך על קברו, אלא מבקש ממנו מחילה במקום שביישו:
 
===(טו)===
*'''שחטאתי לו''' – בחטא פלוני, כי צריך בזה לפרט החטא. והם ישיבו לו "מחול לך, מחול לך", שלוש פעמים:
 
 
 
==סעיף ג==