ויקיטקסט:אמינות: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Guycn2 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Guycn2 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
שאלה שמטרידה את קוראי [[{{SITENAME}}:אודות|{{SITENAME}}]] היא מידת אמינותו של המידע המופיע בה. האם אפשר ש[[w:ספרייה|ספרייה]] חופשית, כזו שנכתבת על ידי מאות ואלפי גולשים, שרבים מהם אנונימיים, תהיה אמינה? האם ספרייה שנכתבת על ידי מתנדבים, שאינם עוסקים בנושא לפרנסתם, יכולה להיות אמינה? בדף זה ננסה לתת תשובה מפורטת לשאלות אלה.
 
==בעיות אחדות של אמינות==
===אמינות העובדות===
ב-21 בספטמבר 2004 הופיעה בעיתון "[[הארץ]]" ידיעה שבה נאמר "שעון הקיץ פעל השנה במשך 165 יום, כנהוג בשנים האחרונות". "[[ידיעות אחרונות]]" לעומתו, טען ששעון הקיץ התקיים השנה במשך 168 ימים. האם אתם נוהגים להצליב ידיעות בין עיתונים כדי להגיע לחקר האמת? מהי האמת במקרה זה?
 
גם אירועים שהחרידו את המדינה כולה אינם זוכים לדיווח אמין. על פי "[[מעריב]]", בכתבה במלאת עשרים שנה ל[[אסון הבונים]], עשרים ואחת נפשות אבדו באסון זה. "[[הארץ]]" נקב במספר של 23 הרוגים. דיווח מדויק יותר נמצא ב[[אסון הבונים|ערך בו{{SITENAME}}]] (ראו גם ב[[שיחה:אסון הבונים|דף השיחה]] של הערך, בו מתקיימים דיונים על הערך ועל תוכנו).
 
"עיתונים", אנו שומעים אתכם אומרים, "אינם מקור מידע אמין, אנחנו מדברים על אמינות של אנציקלופדיה". נעבור, אם כן, למקורות מידע שלהם מיוחסת אמינות גדולה יותר.
 
המעיינים ב{{ה|אנציקלופדיה העברית}}, המקור הסמכותי ביותר בשפה העברית, יגלו שאת הכמיהה לסמכות קשה להשביע. בערך "חמשה-עשר בשבט" נאמר "נתן העזתי תיקן בספר 'חמדת ימים' סדר מיוחד", אך בערך "נתן העזתי" נאמר אודות ספר זה "אין כל יסוד לדעה כי מחברו היה נתן העזתי עצמו". תקלה חמורה יותר קרתה בכרך מילואים ג' של האנציקלופדיה, שבו מופיע הערך "דן, אמיר", העוסק במי שעמד בראש בית הספר למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן היה [[רקטור]] האוניברסיטה, פרופ' דן עמיר. לא רק שהתבלבלו בין שם המשפחה לשם הפרטי, אלא אייתו את שם המשפחה בשגיאת כתיב. אין כל תקווה שאדם המתעניין בפרופ' עמיר יגיע אל הערך העוסק בו.
 
הקטע הבא, שהופיע בעיתון "[[ידיעות אחרונות]]" מיום 3 בספטמבר 2004, מלמד משהו על שבריריותה של האמינות במקורות מודפסים:
 
[[תמונה:Reliability1.jpg|מרכז|מסגרת||]]
 
[[תמונה: Rand.JPG|left]]
האם אנציקלופדיית אינטרנט בעלת מערכת ממוסדת מבטיחה ניקיון מטעויות בזכות התגברות מהירה על חוסר גמישותו של הספר המודפס? לא תמיד. נביא דוגמה מ[[אנציקלופדיה ynet]] שמראה שגם בה יש בעיות אמינות. בערך "[http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-21122-MjExMjJfMTE4OTA2NzQ2XzE0ODY4NzIwMAeqeq-FreeYaan,00.html איין רנד]" נכתב:
:{{ציטוטון|עם הגיעה לשם, שינתה אליסה רוזנבאום את שמה לאיין רנד. מקור שם המשפחה החדש שבחרה לעצמה, נעוץ בסוג מכונת הכתיבה שבה השתמשה - 'רמינגטון רנד'.|מרכאות=כן}}
סיפור נחמד, שמוסיף מעט לחלוחית לאנציקלופדיה היבשה מטבעה. למרבה הצער, הסיפור מוכחש כליל על ידי "[http://www.aynrand.org/site/PageServer?pagename=about_ayn_rand_faq_index2#ar_q3b מכון איין ראנד]" (ובסופו של דבר תוקן גם הערך ב-ynet).
 
ניתן לטעון שדוגמאות אלה הן בגדר אנקדוטות, אך יש להביא בחשבון שהן התגלו באקראי, ולא מתוך מאמץ שיטתי לגלות טעויות במקורות מידע אלה. כמדגם לא מייצג די בהן כדי להראות שקריאה של מקור מידע, גם כזה שלכאורה אמינותו אינה מוטלת בספק, חייבת להיעשות בגישה ביקורתית, ולא תוך מתן אֵמון עיוור.
 
דוגמאות אלה מצביעות על בעיות מהותיות בספר המודפס ובאנציקלופדיית אינטרנט בעלת מערכת ממוסדת. הצגתן של הבעיות לא באה לשלול את השימוש במקורות מידע אלה - הם עדיין מקורות מצוינים - אלא להראות שהעולם רחוק מחלוקה לשחור ולבן: מקורות המייצגים את האמת המוחלטת לעומת מקורות חסרי אמינות לחלוטין.
 
[[אנציקלופדיה בריטניקה]], הנחשבת לאמינה מאוד, נמצאה אמינה במידה דומה לו{{SITENAME}} האנגלית ב[http://www.nature.com/news/2005/051212/full/438900a.html מחקר] שערך כתב העת "[[Nature]]". המחקר ערך בדיקה יסודית של 42 ערכים מדעיים מדגמיים על ידי מומחים, אשר איתרו בו{{SITENAME}} מעט יותר טעויות מאשר בבריטניקה (זכרו שכותבי בריטניקה הם מומחים בתחומם, ואילו כותבי {{SITENAME}} ברובם אינם מומחים)‏‏<ref>‏{{הארץ|תמרה טראובמן|האנציקלופדיה ברשת מדויקת כמעט כמו בריטניקה|658239||}}‏</ref>.
 
===הטיה אידאולוגית===
 
בעוד אמינות היא יעד שכל אנציקלופדיה חותרת אליו, לא בהכרח זה המצב ביחס לנייטרליות.
 
לא נעים לחשוף את עובדות החיים העצובות, אבל כל טקסט שאתם קוראים, בכל מקור מידע, נכתב מתוך עמדה מסוימת. כאשר עיתון, למשל, יוצא בכותרת ראשית על כוונת האוצר לחלק מאה שקלים לכל פועל, זו אינה בהכרח עובדה או מידע אמין, אלא ככל הנראה מניפולציה שעושה האוצר באמצעות העיתון כדי ליצור בעם אשליה שאנו הולכים לעולם שכולו טוב במציאות שרחוקה מכך. כמובן, גם כאשר מדברים על "הגזירות הכלכליות האיומות" או כאשר תוקפים את העמדתו לדין של קצין משטרה הנמצא בקשר רב שנים עם כתב העיתון, זה איננו טקסט מאוזן.
 
בדרך כלל הטקסטים שאנו קוראים מוטים פחות, אך ברור שכל טקסט, גם כאשר כתיבתו לא הייתה מגמתית מלכתחילה, אלא נכתב מתוך כוונה להיות אובייקטיבי, משקף את תפיסת עולמו ואת תרבותו של הכותב. כאשר "[[ספרית פועלים]]" הוציאה לאור, במהלך שנות ה-60, את "אנציקלופדיה למדעי החברה", הקורא כלל לא ציפה לאנציקלופדיה נייטרלית, אלא לכזו שמציגה את מדעי החברה מנקודת מבט פועלית-סוציאליסטית.
 
===הטיה עסקית===
 
בנוסף להטיה, לעתים לא מודעת, מסיבות אידאולוגיות, קיימת גם הטיה משיקולים עסקיים. [[הוצאה לאור]] של עיתון, של ספר ושל אנציקלופדיה מושפעת פעמים רבות גם משיקולים עסקיים - ההוצאה לאור היא פעילות עסקית, שעליה להיות כדאית מבחינה כלכלית. פעמים רבות נעשית הפרדה בין השיקולים המערכתיים לשיקולים העסקיים, מתוך כוונה לשמור על המוניטין של המוצר, אך לעתים מיטשטש קו הגבול.
 
שיקול עסקי, שהוא כורח המציאות, ניכר גם בעריכתה של [[האנציקלופדיה העברית]]: האות [[א]]' היא בעלת מספר הערכים הגדול ביותר, ומוקדשים לה ששה כרכים וחצי (כ-30% ויותר ממספר הכרכים הכולל שתוכנן בתחילה!). גם אם נתעלם מהערך הגדול ביותר באות א', "[[ארץ ישראל|ארץ-ישראל]]", שמוקדש לו כרך שלם, נגלה שגודל זה של האות א' נובע לא ממשקלה היחסי ב[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]], אלא משקף את ההתלהבות הראשונית, שבה ניסו העורכים להכיל באנציקלופדיה כמה שיותר מידע ולעשות את מלאכתם באופן שיטתי. כאשר התברר שבהתעמקות כזו ובקצב כזה לא תסתיים הפקת האנציקלופדיה, הוחלט לצמצם את מידת השלמות שלה.
 
שיקול עסקי חשוב הוא לוח הזמנים להפקתם של ספר או אנציקלופדיה. לוח זמנים זה עלול לפגוע בחתירה לאמינות, ולגרום להשארתם של שיבושים, קטנים או גדולים, בתוצאה המוגשת לקורא.
 
ידיעת קיומן של הטיות מביאה להבנה שכל קריאה, של כל מידע, צריכה להיות ביקורתית. האשליה שיש מקור מידע סמכותי ואמין באופן מוחלט אינה שונה מאשלייתו של היען הטומן ראשו בחול (כך לפחות [[יען#מיתוסים|מספרים עליו]]).
 
===קישורים שבורים===
 
אחת החוויות היותר מתסכלות המזומנות למעיינים באנציקלופדיה היא בעיית הקישורים השבורים. גם באנציקלופדיה המודפסת יש קישורים רבים, בצורת הפניה לערכים אחרים, וגם בה נופלים לעתים שיבושים. דוגמה מהאנציקלופדיה העברית: בערך "אוסטרקודרמים" ישנה הפניה (ע"ע-עיין ערך) ל"ציקלוסטומים". קורא שיטריח עצמו לכרך שבו אמור להיות ערך זה לא ימצא אותו - הוא אינו קיים. את המידע ניתן למצוא ב"עגלי פה" (עגולי פה בכתיב החסר שנוהג שם), אך מי חכם וידע זאת?
 
מלבד התסכול שהוא גורם, קישור שבור פוגע גם באמינות של האנציקלופדיה.
 
===הודאה בטעות===
לעיתון יומי מיוחסת אמינות פחותה מאשר לספר, אך בנקודה אחת יש לעיתון יתרון: פעמים רבות מפרסם העיתון הודעה ובה [[תיקון טעות]] (האתר [http://www.regrettheerror.com/ Regret The Error] מוקדש כולו להצגת הודעות חרטה כאלה). בתיקון טעות מסוג זה יש בעיה קלה: במקרה הטוב הוא מתפרסם למחרת פרסום הטעות, כך שלא בהכרח מגיע תיקון הטעות לידיעתם של אלה שקראו את הטעות. מצב זה עדיף, בכל אופן, ממצבם של ספרים, שרק לעתים רחוקות ביותר מצורף אליהם דף של תיקון טעויות שנפלו בספר. לעתים מתוקנות טעויות במהדורה הבאה של הספר, אך עד לפרסומה חולפות שנים שבהן נמכר הספר השגוי, והטעויות שבו הולכות ומתקבעות. כידוע, מכונית שנמצא פגם בייצורה נקראת למוסך לתיקון, ומוצר מזון שנמצא כפגום מוסר מיד מהמדפים, אך איש אינו נוהג כך ביחס לספר שנפלו בו טעויות: מכירת הספר נמשכת כאילו דבר לא קרה.
 
ב-[[18 בינואר]] [[2005]] פרסם "[[מעריב]]" את הידיעה "[http://www.nrg.co.il/online/1/ART/855/685.html מת באנציקלופדיה, חי במציאות]", המספרת כי באנציקלופדיה "[[אביב חדש]]" מצוין כי ה[[אמן (אמנות)|אמן]] [[פנחס כהן-גן]] נפטר בשנת [[1999]], בעוד הוא חי וקיים. המו"ל התנצל והבטיח כי "הדבר יתוקן במהדורה הבאה", אך בכך יש תועלת מעטה. במשך שנים אחדות ימשיכו קוראי האנציקלופדיה לדעת כי כהן-גן מת, בעוד הוא חי וקיים.
 
ב-[[1 בינואר]] [[2013]] פורסמה באתר האינטרנט של "[[הארץ]]" הידיעה "[http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1897875 חיל האוויר שלח טייסים למחוק קטע ממאות ספרי מורשת]" של גילי כהן, הממחישה את הבעייתיות בתיקון עובדות בספר מודפס, אשר כבר יצא לאור. לפי האמור שם, לאחר שחיל האוויר הדפיס ספר לתיעוד קורותיה של [[טייסת קרב]], גילה אחד הטייסים בה כי דברים שנכתבו עליו אינם מחמיאים. לאחר שטען כי אין אמת בדברים ואיים בתביעה משפטית, היה והנושא לא יוסדר, הגיעו להסדר עם הטייס לפיו הקטע העוסק בו ימחק מן הספרים. המשימה לא הייתה קלה, שכן הספר, שהודפס במאות עותקים, כבר חולק לרבים מבוגרי היחידה אשר פזורים ברחבי הארץ. לשם ביצוע הדברים, נדרשה הטייסת לשלוח את חייליה לבתי כל אותם בוגרים כדי לאסוף את הספרים. לאחר מכן נשלחו החיילים שוב לכל אותן כתובות, על מנת להחזיר את הספרים ה"מתוקנים".
 
==יסודות אמינותה של {{SITENAME}}==
===האם יש בקרה בו{{SITENAME}}?===
 
השוללים את אמינותה של {{SITENAME}} מבססים את עמדתם בעיקר על היעדר בקרה, לכאורה, שהרי מדובר באנציקלופדיה חופשית, שכל אחד יכול לערוך אותה. גישה זו רחוקה מהאמת, משום שבו{{SITENAME}} מתקיים מנגנון בקרה מפותח ביותר, שאמנם אינו פורמלי, אך די בו כדי לתת בקרה נאותה.
 
כל דף בו{{SITENAME}} נערך פעמים רבות, כאשר כל עורך מבקר את דברי קודמיו, כולם או חלקם. מעקב מיוחד נערך אחר [[{{SITENAME}}:מאמרים שנערכו מעט|ערכים שנערכו מעט]], משום שאלה חשודים במיוחד ככאלה שלא עברו בקרה מספקת.
 
[[{{SITENAME}}:ויקיפדים|ויקיפדים]] אחדים מקדישים חלק ניכר מזמנם לבקרת השינויים הנערכים בה, ולרשותם עומדים כלים לאיתור מהיר של השינויים האחרונים. רבים אחרים מתמקדים בבקרת שינויים בתחום הקרוב ללבם.
 
ישנו הבדל בולט אחד בין בקרת האיכות בו{{SITENAME}} לזו הנעשית במקומות אחרים: הבקרה בו{{SITENAME}} נעשית בדיעבד, לאחר שהשינוי פורסם, ואילו בספר המודפס ובאנציקלופדיה הממוסדת הבקרה נעשית מראש, לפני הפרסום. שיטה זו מעוררת רתיעה בפרט אצל מי שהתרגלו במשך שנים לשיטת הבקרה בעולם הדפוס, שבה הבקרה לפני הפרסום הכרחית, משום שלאחר הפרסום כמעט ולא ניתן לתקן. בעולם האינטרנט, שבו קל ומהיר לתקן גם לאחר הפרסום, הבדל זה בשיטת בקרת האיכות הוא פחות מהותי ממה שמשתקף בקרב החוששים לאמינותה של {{SITENAME}}, ותורם לשקיפות (ראו הרחבה להלן) שלה חשיבות רבה.
 
===קהילת כותבים עירנית המלבנת בהתלהבות את הפרטים===
האמינות של {{SITENAME}} יקרה ללבם של הכותבים והכותבות הקבועים בה, והם משקיעים מאמץ לא מבוטל בבירור אמינותו של כל פרט. ראו, למשל, דיון יסודי אודות [[שיחה:מברק צימרמן#מברק צימרמן|אמינותו של פרט]] שנכתב בה. העובדות מדברות בעד עצמן: עיון בו{{SITENAME}} העברית מראה אלפי ערכים באיכות ראויה לציון, כולל ערכים בנושאים שנויים במחלוקת. איכות זו ממשיכה להשתפר בהתמדה, משום שכל ערך זוכה לעריכות נוספות (וערכים שנערכו מעט מדי זוכים למעקב מיוחד).
 
את יתרונו של הדיאלוג הערני המתנהל בו{{SITENAME}} נמחיש באמצעות דוגמה אחת. תוך כדי גלישה בגרסת האינטרנט של "[[האנציקלופדיה בריטניקה]]" ([http://www.britannica.com/eb/article?eu=3417 www.britannica.com]) הגענו לערך העוסק ב[[אברהם בר חייא]], שזו תחילתו:
 
[[תמונה:Reliability2.PNG|מרכז|מסגרת||]]
 
הבריטניקה הולכת כאן על-פי [[התנ"ך של המלך ג'יימס]], שבו המילה "נשיא" מתורגמת בכל המקומות כ- Prince. אף שהבריטניקה נתלתה באילן גדול, ברור שהשימוש במילה Prince מטעה את הקורא הסביר, שמבין את המילה כ"נסיך". נסו לקיים דיאלוג עם עורך הבריטניקה בנושא זה, נסו לקיים על כך דיאלוג בו{{SITENAME}}, ואמרו בעצמכם, מי מהיר יותר לתקן, בריטניקה או {{SITENAME}}?
 
דוגמה נוספת, הממחישה את יתרונה של קהילת {{SITENAME}} העולמית, ניתנת בערך [[הנינג פון טרסקו]] (Henning von Tresckow). ערך זה נשא תחילה את השם [[הנינג פון טרשקוב]], לאחר שכותבו הסתמך על ספרים שיצאו לאור בהוצאת "מערכות". בירור שנעשה ביוזמת כותבים בו{{SITENAME}} העברית (ראו [[שיחה:הנינג פון טרסקו]]), שבמהלכו נעזרו בקהילת {{SITENAME}} הגרמנית, הביא לאיות הנכון.
 
{{SITENAME}} נכתבת על ידי בני אדם, שלכל אחד מהם עמדות ודעות משלו. אחד מעקרונות היסוד של {{SITENAME}} הוא הקפדה על [[{{SITENAME}}:נקודת מבט נייטרלית|נקודת מבט נייטרלית]]. חרף החתירה לקיום עיקרון זה, אין להתכחש לעובדה שלעתים, בעיקר כאשר מדובר בערכים העוסקים בפוליטיקה עכשווית של ישראל, הדיונים (ובעקבותיהם התוצאה המוצגת בערך) מושפעים מעמדתם הפוליטית של הכותבים. על מידת ההצלחה בשמירה על נקודת מבט נייטרלית יעמוד כל קורא בעצמו.
 
===כל קורא הוא גם מבקר===
בביקורתם המתמדת של הכותבים הקבועים לא די. יתרונה של {{SITENAME}} בתחום האמינות הוא הבקרה שמפעילים הקוראים, שכל אחד מהם הוא גם כותב, על המידע שנמצא בה.
 
[[קובץ:Tikun.PNG|מרכז|ממוזער|650px|דוגמה קטנטנה שמראה כיצד גולש אנונימי, שנתקל בטעות דפוס בו{{SITENAME}}, טרח לתקנה]]
[[קובץ:Tikun2.PNG|מרכז|ממוזער|650px|דוגמה לעדכון תוכנו של ערך, גם הוא על ידי גולש אנונימי]]
 
שיטה זו מאפשרת תיקון מיידי של טעות, ברגע שהיא מתגלה, ללא ביורוקרטיה. על הזמן הנדרש לתיקונן של טעויות באתרים שאינם "ויקי" ראו ב[[שיחה:משה ארנס]], שם מתואר אתר שייחס דעות "נאציות" (כשהתכוון לדעות "ניציות") למשה ארנס. פנייה לאתר לתיקון הטעות הניבה תוצאות רק שבוע לאחר הפנייה. ראו גם [[שיחה:אות מלחמת לבנון השנייה#על האמינות]]. זהו אולי היתרון המובהק של {{SITENAME}} על-פני מקורות מידע אחרים, מודפסים ואינטרנטיים - תוחלת החיים הקצרה של הטעות. טעות במקור מודפס, ספר או עיתון, ממשיכה להתקיים לנצח - גם אם יצאה מהדורה חדשה ומתוקנת, גם אם העיתון פרסם תיקון טעות כעבור יומיים, לא בהכרח יגיעו אליהם הקוראים. בו{{SITENAME}}, עם שלל קוראיה ומבקריה, בדרך כלל לטעות תוחלת חיים קצרה, וברגע שתוקנה, היא אינה קיימת יותר.
 
===שקיפות===
 
בתהליך הכתיבה של {{SITENAME}} מתקיימת שקיפות כמעט מלאה. תהליך העריכה גלוי לציבור (באמצעות עיון בדף הגרסאות הקודמות), וניתן לגלות מה השינויים שנעשו במעבר מגרסה לגרסה. [[{{SITENAME}}:דף שיחה|דף השיחה]] הצמוד לכל ערך מציג את נקודות המחלוקת העיקריות, וכך יכולים הקוראים לגלות האם התנהל ויכוח על המגמתיות של ערך מסוים. לשקיפות זו משקל לא מבוטל במתן אמינות לערך, בהשוואה למקורות מידע רגילים, שבהם מקבלים הקוראים מוצר מוגמר, שנוצר על-פי קונספציה מסוימת, מבלי שיידעו דבר וחצי דבר על שיקולי העריכה שנלוו אליו (השימוש במלה "קונספציה" כאן אינו מקרי: אחת מנקודות הכשל הבולטות של [[אגף המודיעין]] ערב [[מלחמת יום הכיפורים]] הייתה הגשת מידע מעובד וסופי למקבלי ההחלטות, מידע שלא שיקף את הלבטים שהיו בתוך האגף, ולכן הוקנתה לו אמינות מופרזת).
 
דוגמה לתהליך היא דף זה עצמו, שניתן לראות את ה[http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA&action=history היסטוריה של השינויים בו] ואת [[שיחת {{SITENAME}}:אמינות|הדיונים אודותיו]].
 
בספרו '''יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל''' (עמ' 334) מביא [[ישעיהו ליבוביץ]], העורך הראשי של [[האנציקלופדיה העברית]], התכתבות שקיים עם קורא בעניין הערך "[[ישו]]" באנציקלופדיה זו. התכתבות זו רחוקה מעיניהם של קוראי הערך באנציקלופדיה, והיא אחת ויחידה - כל שאר עשרות אלפי הערכים לא זכו כלל לדיון ציבורי. מבחינה זו, דפי השיחה של {{SITENAME}} הם קפיצת דרך עצומה, ביוצרם נורמה של דיון ציבורי בתוכנה של אנציקלופדיה.
 
חשיבותה של השקיפות בולטת בשאלה לגבי מקום הולדתה של [[לאה גולדברג]]. בעת כתיבת הערך בו{{SITENAME}} החלה התלבטות בנושא, לאחר שנמצאו שתי גרסאות: האחת אומרת [[קובנה]] והאחרת - [[קניגסברג]] (לפרטים ראו [[שיחה:לאה גולדברג]]). בין התומכים בקובנה נמצאו מקורות אמינים ביותר, ובראשם [[האנציקלופדיה העברית]]. ובכן, לאיזו גרסה להאמין? האם אתם נוטים להאמין לאנציקלופדיה העברית, לאנציקלופדיה יבנה-לרוס ולאתר הכנסת, שכולם מציגים את קובנה כמקום הולדתה? ובכן, רק בו{{SITENAME}} מוצגים שני מסמכים, בכתב ידה של לאה גולדברג, המציגים את שתי הגרסאות, וניתנת הבהרה מה הגרסה הנכונה. גם למקורות שנתנו את המידע הנכון על מקום הולדתה אין אמינות רבה, משום שללא הבהרה השוללת את הגרסה האחרת, אין לדעת מי משתי הגרסאות נכונה.
 
[[תמונה:Morante.PNG|שמאל|מסגרת]]
עניין דומה קרה בערך [[אלזה מורנטה]]. מקורות רבים וטובים, ובראשם [http://www.britannica.com/eb/article?tocId=9053663 אנציקלופדיה בריטניקה], קובעים שמורנטה נולדה ב-1918 (בריטניקה תיקנה בינתיים את טעותה, אך מקורות רבים שהסתמכו עליה טרם עשו זאת). מקורות אחרים טוענים שהיא נולדה ב-1912. קורא שייגש למקור יחיד לא יחוש בבעיה, אך אם יטרח יותר ויגיע לשני מקורות סותרים, לא יוכל להכריע מי מהם הוא הנכון, עקב חוסר השקיפות. בדף [[שיחה:אלזה מורנטה]] מוצגות שתי הגישות, ומובהר מדוע בחרה {{SITENAME}} העברית דווקא את שנת 1912 כתאריך הלידה.
 
==השחתה==