ויקיטקסט

ויקיטקסט:אמינות: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Guycn2 (שיחה | תרומות)
4,101 עריכות
מ Guycn2 העביר את הדף ויקיפדיה:אמינות ל־ויקיטקסט:אמינות בלי להשאיר הפניה
Guycn2 (שיחה | תרומות)
4,101 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{ויקיפדיה{{SITENAME}} - אודות}}
שאלה שמטרידה את קוראי [[ויקיפדיה{{SITENAME}}]] היא מידת אמינותו של המידע המופיע בה. האם אפשר ש[[אנציקלופדיה]] חופשית, כזו שנכתבת על ידי מאות ואלפי גולשים, שרבים מהם אנונימיים, תהיה אמינה? האם אנציקלופדיה שנכתבת על ידי מתנדבים, שאינם עוסקים בנושא לפרנסתם, יכולה להיות אמינה? בדף זה ננסה לתת תשובה מפורטת לשאלות אלה.
 
==בעיות אחדות של אמינות==
שורה 6:
ב-21 בספטמבר 2004 הופיעה בעיתון "[[הארץ]]" ידיעה שבה נאמר "שעון הקיץ פעל השנה במשך 165 יום, כנהוג בשנים האחרונות". "[[ידיעות אחרונות]]" לעומתו, טען ששעון הקיץ התקיים השנה במשך 168 ימים. האם אתם נוהגים להצליב ידיעות בין עיתונים כדי להגיע לחקר האמת? מהי האמת במקרה זה?
 
גם אירועים שהחרידו את המדינה כולה אינם זוכים לדיווח אמין. על פי "[[מעריב]]", בכתבה במלאת עשרים שנה ל[[אסון הבונים]], עשרים ואחת נפשות אבדו באסון זה. "[[הארץ]]" נקב במספר של 23 הרוגים. דיווח מדויק יותר נמצא ב[[אסון הבונים|ערך בוויקיפדיהבו{{SITENAME}}]] (ראו גם ב[[שיחה:אסון הבונים|דף השיחה]] של הערך, בו מתקיימים דיונים על הערך ועל תוכנו).
 
"עיתונים", אנו שומעים אתכם אומרים, "אינם מקור מידע אמין, אנחנו מדברים על אמינות של אנציקלופדיה". נעבור, אם כן, למקורות מידע שלהם מיוחסת אמינות גדולה יותר.
שורה 25:
דוגמאות אלה מצביעות על בעיות מהותיות בספר המודפס ובאנציקלופדיית אינטרנט בעלת מערכת ממוסדת. הצגתן של הבעיות לא באה לשלול את השימוש במקורות מידע אלה - הם עדיין מקורות מצוינים - אלא להראות שהעולם רחוק מחלוקה לשחור ולבן: מקורות המייצגים את האמת המוחלטת לעומת מקורות חסרי אמינות לחלוטין.
 
[[אנציקלופדיה בריטניקה]], הנחשבת לאמינה מאוד, נמצאה אמינה במידה דומה לוויקיפדיהלו{{SITENAME}} האנגלית ב[http://www.nature.com/news/2005/051212/full/438900a.html מחקר] שערך כתב העת "[[Nature]]". המחקר ערך בדיקה יסודית של 42 ערכים מדעיים מדגמיים על ידי מומחים, אשר איתרו בוויקיפדיהבו{{SITENAME}} מעט יותר טעויות מאשר בבריטניקה (זכרו שכותבי בריטניקה הם מומחים בתחומם, ואילו כותבי ויקיפדיה{{SITENAME}} ברובם אינם מומחים)‏‏<ref>‏{{הארץ|תמרה טראובמן|האנציקלופדיה ברשת מדויקת כמעט כמו בריטניקה|658239||}}‏</ref>.
 
===הטיה אידאולוגית===
שורה 58:
ב-[[1 בינואר]] [[2013]] פורסמה באתר האינטרנט של "[[הארץ]]" הידיעה "[http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1897875 חיל האוויר שלח טייסים למחוק קטע ממאות ספרי מורשת]" של גילי כהן, הממחישה את הבעייתיות בתיקון עובדות בספר מודפס, אשר כבר יצא לאור. לפי האמור שם, לאחר שחיל האוויר הדפיס ספר לתיעוד קורותיה של [[טייסת קרב]], גילה אחד הטייסים בה כי דברים שנכתבו עליו אינם מחמיאים. לאחר שטען כי אין אמת בדברים ואיים בתביעה משפטית, היה והנושא לא יוסדר, הגיעו להסדר עם הטייס לפיו הקטע העוסק בו ימחק מן הספרים. המשימה לא הייתה קלה, שכן הספר, שהודפס במאות עותקים, כבר חולק לרבים מבוגרי היחידה אשר פזורים ברחבי הארץ. לשם ביצוע הדברים, נדרשה הטייסת לשלוח את חייליה לבתי כל אותם בוגרים כדי לאסוף את הספרים. לאחר מכן נשלחו החיילים שוב לכל אותן כתובות, על מנת להחזיר את הספרים ה"מתוקנים".
 
==יסודות אמינותה של ויקיפדיה{{SITENAME}}==
===האם יש בקרה בוויקיפדיהבו{{SITENAME}}?===
 
השוללים את אמינותה של ויקיפדיה{{SITENAME}} מבססים את עמדתם בעיקר על היעדר בקרה, לכאורה, שהרי מדובר באנציקלופדיה חופשית, שכל אחד יכול לערוך אותה. גישה זו רחוקה מהאמת, משום שבוויקיפדיהשבו{{SITENAME}} מתקיים מנגנון בקרה מפותח ביותר, שאמנם אינו פורמלי, אך די בו כדי לתת בקרה נאותה.
 
כל דף בוויקיפדיהבו{{SITENAME}} נערך פעמים רבות, כאשר כל עורך מבקר את דברי קודמיו, כולם או חלקם. מעקב מיוחד נערך אחר [[ויקיפדיה{{SITENAME}}:מאמרים שנערכו מעט|ערכים שנערכו מעט]], משום שאלה חשודים במיוחד ככאלה שלא עברו בקרה מספקת.
 
[[ויקיפדיה{{SITENAME}}:ויקיפדים|ויקיפדים]] אחדים מקדישים חלק ניכר מזמנם לבקרת השינויים הנערכים בה, ולרשותם עומדים כלים לאיתור מהיר של השינויים האחרונים. רבים אחרים מתמקדים בבקרת שינויים בתחום הקרוב ללבם.
 
ישנו הבדל בולט אחד בין בקרת האיכות בוויקיפדיהבו{{SITENAME}} לזו הנעשית במקומות אחרים: הבקרה בוויקיפדיהבו{{SITENAME}} נעשית בדיעבד, לאחר שהשינוי פורסם, ואילו בספר המודפס ובאנציקלופדיה הממוסדת הבקרה נעשית מראש, לפני הפרסום. שיטה זו מעוררת רתיעה בפרט אצל מי שהתרגלו במשך שנים לשיטת הבקרה בעולם הדפוס, שבה הבקרה לפני הפרסום הכרחית, משום שלאחר הפרסום כמעט ולא ניתן לתקן. בעולם האינטרנט, שבו קל ומהיר לתקן גם לאחר הפרסום, הבדל זה בשיטת בקרת האיכות הוא פחות מהותי ממה שמשתקף בקרב החוששים לאמינותה של ויקיפדיה{{SITENAME}}, ותורם לשקיפות (ראו הרחבה להלן) שלה חשיבות רבה.
 
===קהילת כותבים עירנית המלבנת בהתלהבות את הפרטים===
האמינות של ויקיפדיה{{SITENAME}} יקרה ללבם של הכותבים והכותבות הקבועים בה, והם משקיעים מאמץ לא מבוטל בבירור אמינותו של כל פרט. ראו, למשל, דיון יסודי אודות [[שיחה:מברק צימרמן#מברק צימרמן|אמינותו של פרט]] שנכתב בה. העובדות מדברות בעד עצמן: עיון בוויקיפדיהבו{{SITENAME}} העברית מראה אלפי ערכים באיכות ראויה לציון, כולל ערכים בנושאים שנויים במחלוקת. איכות זו ממשיכה להשתפר בהתמדה, משום שכל ערך זוכה לעריכות נוספות (וערכים שנערכו מעט מדי זוכים למעקב מיוחד).
 
את יתרונו של הדיאלוג הערני המתנהל בוויקיפדיהבו{{SITENAME}} נמחיש באמצעות דוגמה אחת. תוך כדי גלישה בגרסת האינטרנט של "[[האנציקלופדיה בריטניקה]]" ([http://www.britannica.com/eb/article?eu=3417 www.britannica.com]) הגענו לערך העוסק ב[[אברהם בר חייא]], שזו תחילתו:
 
[[תמונה:Reliability2.PNG|מרכז|מסגרת||]]
 
הבריטניקה הולכת כאן על-פי [[התנ"ך של המלך ג'יימס]], שבו המילה "נשיא" מתורגמת בכל המקומות כ- Prince. אף שהבריטניקה נתלתה באילן גדול, ברור שהשימוש במילה Prince מטעה את הקורא הסביר, שמבין את המילה כ"נסיך". נסו לקיים דיאלוג עם עורך הבריטניקה בנושא זה, נסו לקיים על כך דיאלוג בוויקיפדיהבו{{SITENAME}}, ואמרו בעצמכם, מי מהיר יותר לתקן, בריטניקה או ויקיפדיה{{SITENAME}}?
 
דוגמה נוספת, הממחישה את יתרונה של קהילת ויקיפדיה{{SITENAME}} העולמית, ניתנת בערך [[הנינג פון טרסקו]] (Henning von Tresckow). ערך זה נשא תחילה את השם [[הנינג פון טרשקוב]], לאחר שכותבו הסתמך על ספרים שיצאו לאור בהוצאת "מערכות". בירור שנעשה ביוזמת כותבים בוויקיפדיהבו{{SITENAME}} העברית (ראו [[שיחה:הנינג פון טרסקו]]), שבמהלכו נעזרו בקהילת ויקיפדיה{{SITENAME}} הגרמנית, הביא לאיות הנכון.
 
ויקיפדיה{{SITENAME}} נכתבת על ידי בני אדם, שלכל אחד מהם עמדות ודעות משלו. אחד מעקרונות היסוד של ויקיפדיה{{SITENAME}} הוא הקפדה על [[ויקיפדיה{{SITENAME}}:נקודת מבט נייטרלית|נקודת מבט נייטרלית]]. חרף החתירה לקיום עיקרון זה, אין להתכחש לעובדה שלעתים, בעיקר כאשר מדובר בערכים העוסקים בפוליטיקה עכשווית של ישראל, הדיונים (ובעקבותיהם התוצאה המוצגת בערך) מושפעים מעמדתם הפוליטית של הכותבים. על מידת ההצלחה בשמירה על נקודת מבט נייטרלית יעמוד כל קורא בעצמו.
 
===כל קורא הוא גם מבקר===
בביקורתם המתמדת של הכותבים הקבועים לא די. יתרונה של ויקיפדיה{{SITENAME}} בתחום האמינות הוא הבקרה שמפעילים הקוראים, שכל אחד מהם הוא גם כותב, על המידע שנמצא בה.
 
[[קובץ:Tikun.PNG|מרכז|ממוזער|650px|דוגמה קטנטנה שמראה כיצד גולש אנונימי, שנתקל בטעות דפוס בוויקיפדיהבו{{SITENAME}}, טרח לתקנה]]
[[קובץ:Tikun2.PNG|מרכז|ממוזער|650px|דוגמה לעדכון תוכנו של ערך, גם הוא על ידי גולש אנונימי]]
 
שיטה זו מאפשרת תיקון מיידי של טעות, ברגע שהיא מתגלה, ללא ביורוקרטיה. על הזמן הנדרש לתיקונן של טעויות באתרים שאינם "ויקי" ראו ב[[שיחה:משה ארנס]], שם מתואר אתר שייחס דעות "נאציות" (כשהתכוון לדעות "ניציות") למשה ארנס. פנייה לאתר לתיקון הטעות הניבה תוצאות רק שבוע לאחר הפנייה. ראו גם [[שיחה:אות מלחמת לבנון השנייה#על האמינות]]. זהו אולי היתרון המובהק של ויקיפדיה{{SITENAME}} על-פני מקורות מידע אחרים, מודפסים ואינטרנטיים - תוחלת החיים הקצרה של הטעות. טעות במקור מודפס, ספר או עיתון, ממשיכה להתקיים לנצח - גם אם יצאה מהדורה חדשה ומתוקנת, גם אם העיתון פרסם תיקון טעות כעבור יומיים, לא בהכרח יגיעו אליהם הקוראים. בוויקיפדיהבו{{SITENAME}}, עם שלל קוראיה ומבקריה, בדרך כלל לטעות תוחלת חיים קצרה, וברגע שתוקנה, היא אינה קיימת יותר.
 
===שקיפות===
 
בתהליך הכתיבה של ויקיפדיה{{SITENAME}} מתקיימת שקיפות כמעט מלאה. תהליך העריכה גלוי לציבור (באמצעות עיון בדף הגרסאות הקודמות), וניתן לגלות מה השינויים שנעשו במעבר מגרסה לגרסה. [[ויקיפדיה{{SITENAME}}:דף שיחה|דף השיחה]] הצמוד לכל ערך מציג את נקודות המחלוקת העיקריות, וכך יכולים הקוראים לגלות האם התנהל ויכוח על המגמתיות של ערך מסוים. לשקיפות זו משקל לא מבוטל במתן אמינות לערך, בהשוואה למקורות מידע רגילים, שבהם מקבלים הקוראים מוצר מוגמר, שנוצר על-פי קונספציה מסוימת, מבלי שיידעו דבר וחצי דבר על שיקולי העריכה שנלוו אליו (השימוש במלה "קונספציה" כאן אינו מקרי: אחת מנקודות הכשל הבולטות של [[אגף המודיעין]] ערב [[מלחמת יום הכיפורים]] הייתה הגשת מידע מעובד וסופי למקבלי ההחלטות, מידע שלא שיקף את הלבטים שהיו בתוך האגף, ולכן הוקנתה לו אמינות מופרזת).
 
דוגמה לתהליך היא דף זה עצמו, שניתן לראות את ה[http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA&action=history היסטוריה של השינויים בו] ואת [[שיחת ויקיפדיה{{SITENAME}}:אמינות|הדיונים אודותיו]].
 
בספרו '''יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל''' (עמ' 334) מביא [[ישעיהו ליבוביץ]], העורך הראשי של [[האנציקלופדיה העברית]], התכתבות שקיים עם קורא בעניין הערך "[[ישו]]" באנציקלופדיה זו. התכתבות זו רחוקה מעיניהם של קוראי הערך באנציקלופדיה, והיא אחת ויחידה - כל שאר עשרות אלפי הערכים לא זכו כלל לדיון ציבורי. מבחינה זו, דפי השיחה של ויקיפדיה{{SITENAME}} הם קפיצת דרך עצומה, ביוצרם נורמה של דיון ציבורי בתוכנה של אנציקלופדיה.
 
חשיבותה של השקיפות בולטת בשאלה לגבי מקום הולדתה של [[לאה גולדברג]]. בעת כתיבת הערך בוויקיפדיהבו{{SITENAME}} החלה התלבטות בנושא, לאחר שנמצאו שתי גרסאות: האחת אומרת [[קובנה]] והאחרת - [[קניגסברג]] (לפרטים ראו [[שיחה:לאה גולדברג]]). בין התומכים בקובנה נמצאו מקורות אמינים ביותר, ובראשם [[האנציקלופדיה העברית]]. ובכן, לאיזו גרסה להאמין? האם אתם נוטים להאמין לאנציקלופדיה העברית, לאנציקלופדיה יבנה-לרוס ולאתר הכנסת, שכולם מציגים את קובנה כמקום הולדתה? ובכן, רק בוויקיפדיהבו{{SITENAME}} מוצגים שני מסמכים, בכתב ידה של לאה גולדברג, המציגים את שתי הגרסאות, וניתנת הבהרה מה הגרסה הנכונה. גם למקורות שנתנו את המידע הנכון על מקום הולדתה אין אמינות רבה, משום שללא הבהרה השוללת את הגרסה האחרת, אין לדעת מי משתי הגרסאות נכונה.
 
[[תמונה:Morante.PNG|שמאל|מסגרת]]
עניין דומה קרה בערך [[אלזה מורנטה]]. מקורות רבים וטובים, ובראשם [http://www.britannica.com/eb/article?tocId=9053663 אנציקלופדיה בריטניקה], קובעים שמורנטה נולדה ב-1918 (בריטניקה תיקנה בינתיים את טעותה, אך מקורות רבים שהסתמכו עליה טרם עשו זאת). מקורות אחרים טוענים שהיא נולדה ב-1912. קורא שייגש למקור יחיד לא יחוש בבעיה, אך אם יטרח יותר ויגיע לשני מקורות סותרים, לא יוכל להכריע מי מהם הוא הנכון, עקב חוסר השקיפות. בדף [[שיחה:אלזה מורנטה]] מוצגות שתי הגישות, ומובהר מדוע בחרה ויקיפדיה{{SITENAME}} העברית דווקא את שנת 1912 כתאריך הלידה.
 
==השחתה==
הבדל מובהק בין ויקיפדיה{{SITENAME}}, שכולם יכולים לשנותה, ובין אנציקלופדיה קניינית, שרק לחברי המערכת שלה יש אפשרות לשנותה, הוא באפשרות להשחית ערכים. באנציקלופדיה קניינית בעיית ההשחתה אינה קיימת, ואילו בוויקיפדיהבו{{SITENAME}} קל להשחית ערכים (אם כי השחתה זו היא [[עבירה פלילית]] בהתאם ל[[דיני מחשבים|חוק המחשבים]]).
 
בניגוד לחשש הראשוני, בעיית ההשחתה של ערכים קיימים אינה כה חמורה, וניתן להתמודד אתה. ההשחתה הנפוצה היא כתיבת טקסט בערך שאינו קיים, בסגנון "תכתבו כבר את הערך הזה, אני צריך להכין עבודה בנושא". מובן שצעד זה אינו מהווה פגיעה של ממש בוויקיפדיהבו{{SITENAME}}, ובוודאי שאינו פוגע באמינותה. ניתן אפילו לראותו כסוג של מחמאה. השחתה נפוצה אחרת היא מחיקת חלק מערך או הכנסת משפט שטות לתוכו. השחתה כזו בולטת לעין. השחתה ממשית, כזו שלוקחת ערך קיים ומשנה בו פרטים נכונים לפרטים שגויים, נדירה יחסית, ומתוקנת לרוב תוך זמן קצר באמצעות [[ויקיפדיה{{SITENAME}}:מנטר|מנגנון הניטור]] של הערכים. כמו כן, השחתה של ערך אחד, מצערת ומקוממת ככל שתהיה, רחוקה מלפגוע באמינותה של כל האנציקלופדיה, שבה יש כעת {{NUMBEROFARTICLES}} ערכים.
 
==המתח שבין אמינות לפתיחות==
ויקיפדיה{{SITENAME}} דוגלת בפתיחות, המאפשרת לכל אדם לערוך ערכים בה. עם זאת, נשמעים בה קולות הקוראים לצמצום הפתיחות, ולעתים ננקטים בה צעדים לצמצום הפתיחות, במקרים שבהם יש סכנה ממשית לאמינות. הכלים המשמשים לכך:
* [[ויקיפדיה{{SITENAME}}:דף מוגן|הגנה על דף]], שלה שתי רמות:
** הגנה מלאה - הגנה שמאפשרת רק ל[[ויקיפדיה{{SITENAME}}:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]] (משתמשים בעלי הרשאות מיוחדות) לערוך את הדף.
** הגנה חלקית - הגנה שמאפשרת רק למשתמשים רשומים מעל לארבעה ימים לערוך את הדף.
* [[ויקיפדיה{{SITENAME}}:מדיניות החסימה|חסימת משתמש]]: כאשר מתברר שפעילותו של כותב בוויקיפדיהבו{{SITENAME}} נועדה להזיק לה, יכולים [[ויקיפדיה{{SITENAME}}:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]] לחסום כותב זה, כלומר למנוע ממנו את היכולת לערוך בוויקיפדיהבו{{SITENAME}}.
* [[ויקיפדיה{{SITENAME}}:מערכת בקרת שינויים|מערכת בקרת שינויים]] ו[[ויקיפדיה{{SITENAME}}:מסנן השחתות|מסנן השחתות]] - כלים מתקדמים לאיתור ומניעת השחתות.
* [http://www.mediawiki.org/wiki/Extension:FlaggedRevs גרסה מאושרת]: אפשרות לסמן גרסה מסוימת של הערך ככזו שאושרה על ידי עורך שהוסמך לכך. אופציה זו אינה מופעלת בוויקיפדיהבו{{SITENAME}} העברית, וגם לא במרבית השפות האחרות.
 
פעולות מעטות מותרות רק ל[[ויקיפדיה{{SITENAME}}:משתמש רשום|משתמש רשום]]. פעולות אלה כוללות שינוי שם של דף והעלאת תמונה חדשה לוויקיפדיהלו{{SITENAME}}.
 
==האם ויקיפדיה{{SITENAME}} אמינה?==
 
הבהרנו לעיל כי שאלת אמינותו של מקור מידע אינה עניין של חלוקה לשחור ולבן: מקורות המייצגים את האמת המוחלטת לעומת מקורות חסרי אמינות לחלוטין, אלא מדובר בסקאלה של אמינות, והשאלה היא היכן נמצא מקור מידע מסוים בסקאלה זו.
 
המידע בערכים מסוימים בוויקיפדיהבו{{SITENAME}} (ובפרט ב[[ויקיפדיה{{SITENAME}}:קצרמר|קצרמרים]]) אולי אינו שלם, אך מושקע מאמץ רב כדי שמידע זה יהיה אמין ככל האפשר. התוצאה טובה לאין שיעור ממה שניתן לדמיין מתוך מחשבה על אופן יצירתה של האנציקלופדיה, ומפריכה רבים מהחששות של הספקנים.
 
גם בידיכם, הקוראים, לעשות למען שמירת ויקיפדיה{{SITENAME}} כמקור מידע אמין לא פחות מכל מקור מידע אחר. אם השתכנעתם, מקריאת ערך בוויקיפדיהבו{{SITENAME}} והצלבתו עם הידע האישי שלכם ועם מקורות מידע נוספים (בהם כאלה שוויקיפדיהשו{{SITENAME}} מפנה אליהם, בהפניות המופיעות בפסקת "קישורים חיצוניים" ברבים מהערכים), שהערך אמין, די בכך; אם אינכם משוכנעים - פעלו להעלאת אמינותו של הערך. זכרו: קריאה אינה פעולה פסיבית, קריאה היא פעולה אקטיבית, ובוויקיפדיהובו{{SITENAME}} היא פעולה אינטראקטיבית.
 
== ראו גם ==
* [[ויקיפדיה{{SITENAME}}: מזנון/סמוך על סמוך|דיון בהצעה לשיפור האמינות בוויקיפדיהבו{{SITENAME}}]]
* [[ויקיפדיה{{SITENAME}}:אמינות/הנריק בטוטה]]
 
== קישורים חיצוניים ==
* אופיר ציגלמן, [http://www.netlaw.co.il/it_itemid_4813_desc__ftext_.htm ויקיפדיה{{SITENAME}} - האם חופש העריכה פוגע באמינות והאם יש להגבילו?], אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למשפטים, 16 באפריל 2007
* גלעד שנהב, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/580/717.html הערך מוטל בספק], באתר [[nrg מעריב]], 13 במאי 2007
* יורם שורק, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=738983 אנציקלופדיית העם], במדור "[[דברים שיורמים יודעים]]", באתר [[נענע10]], 13 באוגוסט 2010
* יותם ברגר, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/176/574.html מיליון חנונים לא טועים? השימוש בוויקיפדיהבו{{SITENAME}} על אחריותכם בלבד], באתר [[nrg מעריב]], 10 בנובמבר 2010
* {{כלכליסט|[[שיזף רפאלי]]|"רציתי ללמד את הסטודנטים להטיל ספק"|3581488|30 באוגוסט 2012|}}
* {{הארץ|עופר אדרת|כך הטביעה ויקיפדיה{{SITENAME}} את אניית המעפילים שלא הייתה|1.1982367|2 באפריל 2013}}
* [http://slashdot.org/articles/04/09/05/1339219.shtml?tid=146&tid=1 ?Wikipedia != Authoritative], דיון ארוך בדבר אמינותה של ויקיפדיה{{SITENAME}} האנגלית, באתר Slashdot {{אנגלית}}
* [http://firstmonday.org/issues/issue11_11/chesney/ An empirical examination of Wikipedia's credibility] {{אנגלית}}
* Rebecca J. Rosen, [http://www.theatlantic.com/technology/archive/2012/02/does-wikipedia-have-an-accuracy-problem/253216/ Does Wikipedia Have an Accuracy Problem?], The Atlantic, February 16, 2012 {{אנגלית}}
שורה 144:
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ויקיפדיה{{SITENAME}} - מידע כללי|אמינות]]
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ויקיטקסט:אמינות"