ויקיטקסט

ביאור:משלי כד כה: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
 
= לא להגיד לרשעים שהם צדיקים =
{{צמ|אֹמֵר לְרָשָׁע 'צַדִּיק אָתָּה' - יִקְּבֻהוּ עַמִּים, יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים. וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם, וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב. שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים|משלי כד כד}}:▼
 
 
מי '''שאומר לרשע שהוא צדיק''', מעודד את הרשעים ומחזק את כוחם, ובכך גורם נזק ממשי לציבור (ראו [[ביאור:ממשלת הצדיקים לעומת ממשלת הרשעים|נזקי ממשלת הרשעים]] ). לכן '''יקבוהו עמים''' - הציבור כולו יקלל אותו, ו" {{צפ|תוכן=אפילו עוברים שבמעי אמן מקללין אותו}} " {{קטן|קטן= (רבי אלעזר, בבלי סוטה מא:)|}} , כי הוא מביא כליון על הציבור כולו.▼
▲{{צמ|גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים: הַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט - בַּל טוֹב. אֹמֵר לְרָשָׁע 'צַדִּיק אָתָּה' - יִקְּבֻהוּ עַמִּים, יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים. וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם, וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב. שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים|משלי כד כדכג}}:
 
- שופט אשר '''אומר לרשע''' (האמור להיות מורשע במשפט) "'''צדיק אתה''' ", הרשע אמנם יברך אותו, אבל '''העם''' כולו '''ייקוב''' את שמו ויקלל אותו, '''הלאום''' כולו '''יזעם''' עליו -
 
- ולעומת זאת, לשופטים אשר '''מוכיחים''' את הנאשמים, ודנים אותם בצדק, אמנם תהיה אי-נעימות בפני הרשע, אבל יהיה להם '''נעים''' בפני הציבור, '''ועליהם תבוא ברכת טוב''' מאת הציבור -
 
==עצות==
 
▲מי '''שאומר לרשע שהוא צדיק''', מעודד את הרשעים ומחזק את כוחם, ובכך גורם נזק ממשי לציבור (ראו [[ביאור:ממשלת הצדיקים לעומת ממשלת הרשעים|נזקי ממשלת הרשעים]] ). לכן '''יקבוהו עמים''' - הציבור כולו יקלל אותו, ו" {{צפ|תוכן=אפילו עוברים שבמעי אמן מקללין אותו}} " {{קטן|קטן= (רבי אלעזר, בבלי סוטה מא:)|}} , כי הוא מביא כליון על הציבור כולו.
 
האם בכל-זאת יש הצדקה, לפעמים, להגיד לרשע שהוא צדיק? התשובה לשאלה זו תלויה בפירוש המילים '''ולמוכיחים ינעם''':
שורה 10 ⟵ 18:
1. לפי פירוש אחד - '''מי שמוכיח''' את הרשעים ומציג בפניהם את המעשים הרעים שהם עושים, יזכה לחיים '''נעימים''', כי כל העמים יברכו אותו על התועלת הרבה שהוא מביא לעולם בכך שהוא נלחם ברשע. וכל '''השפתיים''' ירצו '''לנשק''' אותו על כך שהוא עונה לרשעים '''תשובות אמיתיות''' בצורה ברורה וגלויה לעין. פירוש זה מתאים לפסוקים נוספים על התועלת שבתוכחה, למשל {{צמ|מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן|משלי כח כג}}( [[ביאור:מוכיח אדם - "אחרי!"|פירוט]] ).
 
2. לפי פירוש שני - '''למי שמוכיח''' את הרשעים, יהיה '''נעים''' ומועיל להגיד לרשעים "אתם צדיקים", כי זה יגרום להם להקשיב לו, הם '''יחשקו את שפתיהם''' ולא יתנגדו לשמוע את התוכחות שלו: " {{צפ|תוכן=אבל להמוכיחים את הרשע יונעם הדבר לומר לו בתוכחותיהם: 'הלא באמת צדיק אתה, רק בדברים אחדים תשגה, לזאת הסר ממך גם את אלו... ועל המוכיחים ההם תבא ברכת טוב, כי הטיבו לעשות, כי אם יאמרו לו בפה מלא 'רשע אתה' יעיז פניו לומר שהדין עמו, אבל בדברים כאלה ימשך לבבו אליו לשמוע בקולו}} ". {{צ|שפתיים יישק משיב דברים נכוחים}}: " {{צפ|תוכן=כי עתה כדברם כדברים האלה אז הרשע הזה ישק שפה העליונה בתחתונה ולא יפתחם לדבר עזות מול המוכיחים ואדרבה יהיה עוד משיב להם דברים נכוחים לומר גם בדברים האלה אעשה כאשר אמרתם}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד ועוד)|}} . פירוש זה מתאים לפסוקים נוספים על [[ביאור:כדי שהביקורת תועיל ולא תזיק - יש לשלב בה שבחים ומחמאות|מחמאות לפני ביקורת]] .
 
<div class="advanced">
 
==הקבלות==
==מקורות ופירושים נוספים==
 
החפץ חיים פירש את הפסוק ע"פ הפסוק הנזכר בקשר לטקס הברכות והקללות שקיימו בני ישראל כשנכנסו לארץ, {{צמ|אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם; וְאָמַר כָּל הָעָם 'אָמֵן'|דברים כז כו}}. ע"פ חז"ל, לפני כל קללה היתה ברכה הפוכה, כגון " '''ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת''' ". ▼
 
===יקבוהו עמים / ברכת טוב===
'''הקמת התורה''' כוללת, בין השאר, תוכחות לאנשים שעוברים על התורה. מכאן, מי שאינו מוכיח את הרשעים, אלא אומר להם שהם צדיקים - ייענש בקללה שכל שבטי ישראל קיללו את האנשים שאינם מקימים את התורה: '''יקבוהו עמים, יזעמוהו לאומים'''; ומצד שני, מי שמוכיח את הרשעים ומקים את התורה, יזכה בברכה: '''ועליהם תבוא ברכת טוב'''. {{קטן|קטן= (ספר חומת הדת, מאמר חיזוק הדת, מאמר ד)|}} . ▼
 
▲החפץ חיים פירש את הפסוק ע"פ הפסוק הנזכר בקשר לטקס הברכות והקללות שקיימו בני ישראל כשנכנסו לארץ, {{צמ|אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם; וְאָמַר כָּל הָעָם 'אָמֵן'|דברים כז כו}}. ע"פ חז"ל, לפני כל קללה היתה ברכה הפוכה, כגון " '''ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת''' ".
===שפתיים ישק===
 
▲'''הקמת התורה''' כוללת, בין השאר, תוכחות לאנשים שעוברים על התורה. מכאן, מי שאינו מוכיח את הרשעים, אלא אומר להם שהם צדיקים - ייענש בקללה שכל שבטי ישראל קיללו את האנשים שאינם מקימים את התורה: '''יקבוהו עמים, יזעמוהו לאומים'''; ומצד שני, מי שמוכיח את הרשעים ומקים את התורה, יזכה בברכה: '''ועליהם תבוא ברכת טוב'''. {{קטן|קטן= (ספר חומת הדת, מאמר חיזוק הדת, מאמר ד)|}} .
הביטוי נזכר בתלמוד {{קטן|קטן= (בבלי [[:מיוחד:חיפוש|גיטין ט.]] )|}} והוא מקובל עד היום כביטוי שבח לאדם שאמר דבר חכם במיוחד. המפרשים פירשו בשתי דרכים, המקבילות לשני הפירושים שלנו למעלה:
 
===ולמוכיחים ינעם===
1. "השפתיים שלך אמרו דבר כל-כך חכם, עד שראוי לנשק אותן" (מעין הביטוי "פה מפיק מרגליות").
 
בפסוקים שלנו נאמר, שזה טוב ונעים להוכיח, ולכאורה הקביעה הזאת מתייחסת גם לרשעים (שנזכרו בפסוק הקודם) אולם, ב {{צמ|יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן, '''וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע''' מוּמוֹ; אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ|משלי ט ז}}( [[ביאור:מותר לפתי למתוח ביקורת על חכמים|פירוט]] ). איך זה מסתדר?
2. " {{צפ|תוכן=כשאדם אומר דברים נכוחים, אותם שסביבותיו משיקין שפתותיהם זו לזו, ששותקין ואין יודעים מה להשיב}} " {{קטן|קטן= (תוספות [[:מיוחד:חיפוש|שם]] )|}} . 
 
ייתכן שבפרק ט מדובר על אדם פרטי המוכיח רשעים באופן פרטי; זה לא מועיל ולא מומלץ. בפסוקים שלנו מדובר על שופט, המוכיח רשעים במהלך המשפט (ראו פסוק כג); שם התוכחה היא חובה על-מנת לשמור על חברה תקינה וצודקת.
דוגמה למוכיח שקיבל נשיקה הוא יתרו, {{צמ|וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ, '''וַיִּשַּׁק לוֹ'''...|שמות יח ז}}.
 
</div>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_כד_כה"