ביאור:משלי כד ז: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 4:
בכנסת ישראל ובבתי המשפט ישנם אנשים רבים שיודעים תורה ואף שומרים תורה, אך בנאומיהם ובפסקי הדין שלהם כמעט שאין לכך ביטוי. ייתכן שאותם אנשים אינם מודעים לכך שלתורה יש מה להגיד בענייני הציבור:▼
'''האויל''' (השטחי) חושב '''שהחכמות''' הן '''רמות''', עוסקות בנושאים רוחניים בלבד ואינן רלבנטיות לחיי העולם הזה; ולכן, כשהוא '''בשער''', מקום הדיונים הציבוריים, הוא '''לא פותח את פיהו''' בדברי חכמה.
▲{{צמ|רָאמוֹת לֶאֱוִיל חָכְמוֹת, בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ|משלי כד ז}}
==עצות==
▲בכנסת ישראל ובבתי המשפט ישנם אנשים רבים שיודעים תורה ואף שומרים תורה, אך בנאומיהם ובפסקי הדין שלהם כמעט שאין לכך ביטוי. ייתכן שאותם אנשים אינם מודעים לכך שלתורה יש מה להגיד בענייני הציבור:
'''ראמות''' = רמות = גבוהות; ''' אויל''' [[ביאור:אויל = שטחי|= שטחי]] ; '''ראמות לאויל חכמות''' = אדם שטחי חושב, שהחכמות הן גבוהות ומרוממות, ואין להן נגיעה לענייני העולם הזה.
שורה 12 ⟵ 16:
'''שער''' [[ביאור:שער = מקום המשפט|= מרכז חיי הציבור, מקום המשפט והדיונים הציבוריים]] ; '''בשער לא יפתח פיהו''' = כאשר אדם שטחי משתתף בדיונים ציבוריים, הוא אינו פותח את פיו כדי לדבר דברי חכמה, כי הוא אינו מודע לכך שהחכמות רלבנטיות לנושא הדיון.
באופן מפתיע, לפעמים דווקא אנשים שאינם מוגדרים כ"שומרי תורה" מודעים יותר לכך שלתורה '''יש''' מה להגיד בענייני הנהגת המדינה. כך נהגו רבים ממנהיגי מדינת ישראל, החל מדוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון. הוא קיים בביתו חוג תנ"ך שבו השתתפו מיטב חוקרי התנ"ך בארץ, ואף ציטט את התנ"ך ברבים מנאומיו המדיניים.
<div class="advanced">
==דקויות==
===ראמות===
1. רוב המפרשים פירשו '''ראמות''' = אבנים יקרות, כמו ב {{צמ|אֲרָם סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב מַעֲשָׂיִךְ, בְּנֹפֶךְ אַרְגָּמָן וְרִקְמָה וּבוּץ ''' וְרָאמֹת''' וְכַדְכֹּד נָתְנוּ בְּעִזְבוֹנָיִךְ|יחזקאל כז טז}}, ומשמעות הכתוב היא - האויל חושב שהחכמות הן יקרות מאד ולכן לא מנסה לקנות אותן {{קטן|קטן= (ראו למשל רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם)|}} , או - האויל חושב שהחכמות הן כמו אבנים יקרות שיש לשמור בכספת ולא להוציא אותן לשער (בדומה לפירושנו למעלה).
::*אולם, לפי פירוש זה, קשה להאשים את האויל - הרי החכם אומר בפירוש ב {{צמ|יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים|משלי ג טו}}! יותר מזה נאמר ב {{צמ|וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא? וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה?... לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית... '''רָאמוֹת''' וְגָבִישׁ לֹא יִזָּכֵר, וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה מִפְּנִינִים|איוב כח יב}}, כלומר - החכמה יקרה יותר מראמות!
2.
בספר משלי לא נאמר שהחכמות הן גבוהות, להפך
3.
===ראמות לאויל חכמות===
1. לפי רוב המפרשים, הכוונה היא שהאויל חושב שהחכמות גבוהות או יקרות מדי עבורו, ואין לו סיכוי להשיג אותן: "אין לי סיכוי להבין את החומר / לפתור את התרגיל / לעשות תואר, זה פשוט קשה מדי". פירוש דומה נמצא במדרש:
2. וכפי שפירשנו למעלה, הכוונה היא שהאויל חושב שהחכמות גבוהות או יקרות מדי עבור העולם הזה בכלל, ואין להשתמש בהן בענייני העולם הזה. האויל לכאורה מכבד את החכמה - הוא אומר שהיא גבוהה ורמה, מעל להשגה האנושית. אבל הכבוד הזה הוא מדומה, כי הכבוד האמיתי של החכמה הוא שאנשים לומדים אותה ומיישמים אותה בחיי היום-יום שלהם.
הדבר דומה לאנשים שחולקים כבוד מוגזם לספרים: שמים אותם על מדף גבוה ולא פותחים אותם, כדי שלא יתלכלכו... למעשה, הכבוד האמיתי של ספר הוא שפותחים אותו וקוראים בו, גם אם הוא מתקלקל ומתלכלך תוך כדי השימוש.
===בשער לא יפתח פיהו===
1.
2. ואפשר לפרש, שהחכמים היושבים בשער אינם מאפשרים לאויל לפתוח את פיו ולהשתתף בדיונים; גם אם הוא רוצה לדבר - לא נותנים לו לפתוח את הפה כי יודעים שהוא לא למד:
החכמה מאפשרת לכולם ללמוד אותה, {{צ|בפתחי ''' שערים''' בעיר אמריה תאמר}}; מי שמתעצל ואינו לומד, בטענה שהחכמה גבוהה מדי בשבילו, לא יצליח להשמיע את קולו בדיונים החשובים, ודעתו לא תשפיע - {{צ|'''בשער''' לא יפתח פיהו}}.
שורה 47 ⟵ 51:
3. ואפשר לדרוש שה '''שער''' מסמל את שערי הנפש - האויל רוצה לעסוק בתורה רק בעולמות '''רמים''', גבוהים ומרוחקים; הוא אינו מעוניין להוריד את הלימוד למטה ולהכניס אותו '''בשערי''' הנפש שלו, כי הוא חושש שיגלה שם '''רֶשע''' שצריך לתקן; הוא טוען שמדובר '''בהשערות''' שאינן מבוססות. תפקידו של המנהיג, היושב בשער, הוא לעורר כל אחד ואחד, גם את הרשע הגדול ביותר, לפתוח את שערי הנפש שלו, לעשות עבודה עצמית ולגלות את '''העושר''' הטמון בתוכו {{קטן|קטן= (ע"פ גליה)|}} .
==הקבלות==
'''השער''' הוא גם [[ביאור:שער = מקום המשפט|משל למלחמה]] . הפסוקים הקודמים עסקו בחשיבותה של החכמה בניהול מלחמות, {{צמ|גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ; כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ|משלי כד ה}}( [[ביאור:חכמה וגבורה|פירוט]] ); האויל, שאינו רוצה לעסוק בחכמה, לא יכול גם להשתתף בניהול המלחמה - {{צ|בשער לא יפתח פיהו}}; גם במלחמה עם אויבים חיצוניים, וגם במלחמה עם אויבי הנפש.
-
יש גברים, שפוחדים להתחתן עם אישה חכמה או בעלת תארים אקדמיים יותר מהם - הם רואים בזה איום על העליונות שלהם, וחוששים שהאתגר האינטלקטואלי יהיה גדול מדי עבורם. אפשר לדרוש על גברים אלה את הפסוק שלנו. המילה '''חכמות''' היא גם כינוי לאישה חכמה או לנשים חכמות, כמו בפסוקים:
::* {{צמ|'''חָכְמוֹת''' בָּנְתָה בֵיתָהּ, חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה|משלי ט א}}
::* {{צמ|'''חַכְמוֹת''' נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ|משלי יד א}}
לפי זה, '''ראמות לאויל חכמות''' = האויל חושב, שנשים חכמות ומשכילות הן ברמה גבוהה מדי בשבילו, הוא מחפש אישה ברמה שלו או ברמה יותר נמוכה, כך שירגיש שהוא מעליה מבחינה שכלית.
מי שלוקח אישה חכמה - אשת חיל, אשר, {{צמ|פיה פתחה בחכמה|משלי לא כו}}( [[ביאור:דיבורים אחרי מעשים|פירוט]] ), מעבר לכך שהוא זוכה לבית בנוי היטב (כמו שמתארים הפסוקים האחרים בשיר זה), זוכה גם לשבת בשער עם הזקנים מנהיגי המדינה, {{צמ|נוֹדָע '''בַּשְּׁעָרִים''' בַּעְלָהּ, בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ|משלי לא כג}}. אך מי שנוהג '''כאויל''', ולא רוצה לפגוש נשים '''חכמות''', מפסיד את הזדמנות חייו, {{צ|'''בשער''' לא יפתח פיהו}}.
שיעורי בית לקוראים: נסו לפרש, לפי שתי המשמעויות השונות של המילה חכמה, את {{צמ|אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ כִּי טוֹב, וְנֹפֶת מָתוֹק עַל חִכֶּךָ; כֵּן דְּעֶה '''חָכְמָה''' לְנַפְשֶׁךָ, אִם מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת|משלי כד יג}}( [[ביאור:ללמוד חכמה מתוקה|פירוט]] ).
</div>
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:ראמות לאויל חכמות, בשער לא יפתח פיהו|ביאור:ראמות לאויל חכמות, בשער לא יפתח פיהו}}}}▼
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-24-07.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2010-07-31.
}}
<noinclude>
▲{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:ראמות לאויל חכמות, בשער לא יפתח פיהו|ביאור:ראמות לאויל חכמות, בשער לא יפתח פיהו}}}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-24-07.html}}
|